גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 72% מהעולים שהגיעו לישראל ב-2020 לא היו יהודים?

כמה מהעולים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות אינם יהודים לפי ההלכה? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ח"כ שלמה קרעי, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 6.12.22) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ח"כ שלמה קרעי, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 6.12.22) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחת הדרישות המשמעותיות שמעלות המפלגות החרדיות במהלך המשא-ומתן שהן מנהלות כעת עם הליכוד היא לתקן את חוק השבות, כך שמה שמכונה "סעיף הנכד" יבוטל. ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, שתומך בהצעה, טען בסדרת ציוצים בטוויטר כי החוק במתכונתו הנוכחית מאפשר לאלפים רבים שאינם יהודים על פי ההלכה, כלומר שאימם אינה יהודייה, להשתקע בישראל ולשנות את ציביונה הדמוגרפי והדתי. את דבריו הוא גיבה גם בנתון מספרי: "72% מהעולים בשנת 2020 אינם יהודים", הוא קבע. בדקנו את הטענה.

 

ראשית, מהו "סעיף הנכד"? על פי סעיף 4א(א) לחוק השבות תש"י - 1950, "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952… מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". כלומר, בעוד שכדי להיות מוכר כיהודי על פי ההלכה אדם צריך להיוולד לאם יהודייה (או לעבור גיור), חוק השבות מקנה זכויות גם למי שאביו הוא יהודי, למי שסבו יהודי, ואפילו לבני זוגם. האם כתוצאה מכך אחוז כה גבוה של העולים לישראל הם אינם יהודים על פי ההלכה?

מטעמו של קרעי הפנו אותנו לכתבה באתר ynet, שמבוססת על מחקר שפורסם באוגוסט השנה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ). המחקר סוקר את העלייה לישראל ממדינות ברית-המועצות לשעבר לאורך השנים, 1990 עד 2020, ומופיעים בו גם נתונים על מידת יהדותם של העולים בהתבסס על נתוני הלמ"ס. על פי המחקר, בסך-הכול, לאורך 30 השנים הללו, כשני שלישים מעולי חבר המדינות היו יהודים על פי ההלכה, ושליש - לא. אלא שהמגמה ברורה: בעשרים האחרונים חלה ירידה דרמטית בשיעור היהודים מבין העולים, וב-2020, השנה האחרונה שמופיעה במחקר רק 28.3% מהעולים היו יהודים על פי ההלכה, ו-71.7% - לא. כלומר, בהתאם לנתון שציין קרעי.

יחד עם זאת, קרעי לא דייק מספיק בדבריו. הרי כפי שאפשר לראות, הנתונים שאליהם הוא מתייחס רלוונטיים רק לעולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר. בשנה המדוברת, 2020, עלו לארץ כ-21 אלף איש כשהעולים ממדינות ברית-המועצות מהווים רק כ-53% מהם. כלומר, כמחצית מהעולים הגיעו בכלל ממדינות אחרות. כמה הם היו יהודים לפי ההלכה? ובכן, על כך אין תשובה. פנינו ללמ"ס, לרשות האוכלוסין וההגירה ולמומחים בנושא הגירה, וכולם טענו בפנינו כי לא ידוע באופן מדויק מה שיעור העולים הלא יהודים מהארצות הללו, ובדיקה של מידע כזה תיארך זמן.

מטעמו של ח"כ קרעי נמסרה לנו תגובה שסגרה את הדיון בנתון שאותו בדקנו, אך העלתה לדיון נתון חדש. לגבי הנתון שבבדיקה נמסר כי: "הכוונה היתה לעולים מחבר העמים", וכי "ההבהרה בהחלט חשובה. זה היה ההקשר לדיון הציבורי שהתנהל ברקע מול ליברמן וחבורתו… מדובר בסכנה קיומית לעתיד העם היהודי בארצו, בריבוי נישואי תערובת ובהתבוללות קשה. הוגי סעיף הנכד לא דמיינו שסעיף זה יהפוך מכרה זהב להגירה של לא-יהודים ממניעים כלכליים… חייבים לתקן לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך".

ומה לגבי הנתון החדש? מטעמו של קרעי טענו כי להם יש את הנתון החסר, זה שנוגע לכלל העולים, ומסרו כי "גם הנתון לגבי כל העולים על פי חוק השבות, קרוב לנתון הזה (של עולי חבר העמים): שני שלישים מסך כל העולים לא יהודים. נתון מדהים בחומרתו".

נתייחס גם לנתון הזה מבלי לשקלל את הנושא הזה בציון של האמירה המקורית. את הטענה על כך שכשני שלישים מכלל העולים אינם יהודים ביסס קרעי על כתבה מתחילת 2021 שפורסמה במקור ראשון. בכתבה אכן מופיע המספר, שמבוסס על ניתוח שעשה המרכז למדיניות הגירה ישראלית - ארגון ימין שהוקם במטרה להיאבק בהגירה מאפריקה לישראל - לנתונים של הלמ"ס על ההגירה לישראל בשנת 2020. אלא שלמרות הקביעה החד משמעית בכתבה שלפיה הנתונים מתייחסים ל"סעיף הנכד", עו"ד יונתן יעקובוביץ', מייסד ומנהלו הראשון של המרכז, הסביר בראיון לערוץ 20 לאחר יציאת הדו"ח כי המספר מתייחס דווקא לנתון אחר. לא מדובר בשיעור הלא-יהודים מתוך העולים מכוח חוק השבות, אלא בשיעור הלא-יהודים מתוך סך ההגירה לישראל באותה שנה. כלומר, הוא כולל בתוכו גם אנשים שהיגרו לישראל ללא קשר לחוק השבות ולזיקתם ליהדות.

יתרה מכך, יעקובוביץ' אף הדגיש במפורש באותו ראיון כי העלייה המבוססת על "סעיף הנכד" בחוק השבות אינה הגורם העיקרי לנתונים הללו, אלא סיבות אחרות כמו איחוד משפחות, נישואים וילודה של מהגרי עבודה ועוד. בנוסף, מדובר באחוז הלא-יהודים מתוך מאזן ההגירה נטו, כלומר מספר הנכנסים לישראל פחות אלו שהיגרו ממנה, ולא מתוך מספר הנכנסים בלבד.

בשורה התחתונה: דבריו של קרעי נכונים ברובם. בשנת 2020 71.7% מהעולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר - שהדיון סביב "סעיף הנכד" אכן מתנהל בעיקר בהקשר שלהם - לא היו יהודים על פי ההלכה. יחד עם זאת, כמעט מחצית מהעולים בשנה זאת הגיעו ממדינות אחרות, ולגופים הרשמיים אין כרגע נתונים שמאפשרים לדעת כמה מהם היו יהודים.

עדכון 15.12.22: לאחר פרסום הבדיקה פנו אלינו מרשות האוכלוסין וההגירה ובישרו לנו כי שינו את המדיניות שלהם בנוגע למסירת מידע בנושא, וכעת באפשרותם להעביר לנו את המידע שביקשנו. המידע שקיבלנו נוגע לשבע השנים האחרונות, מ-2016 ועד סוף 2022. לפי הנתונים, בתקופה זאת עלו לישראל כ-216 אלף איש מכוח חוק השבות, כשמתוכם 113 אלף איש היו יהודים לפי ההלכה. כלומר, כ-52% מהעולים הם יהודים, ו-48% אינם כאלה. נתון גבוה מזה שעשוי היה להשתמע מדבריו של קרעי (שכאמור, התכוון להתייחס רק לעולים ממדינות ברה"מ לשעבר, ודיבר רק על שנת 2020).

עוד עולה מהנתונים, כי בעלייה שמקורה אינו מדינות ברה"מ לשעבר שיעור העולים היהודים הוא גבוה ועומד על כ-86%. כך, למשל, 94% מהעולים מארה"ב בשבע השנים האחרונות היו יהודים, 95% מהעולים מצרפת, וכן הלאה.

לנתונים אלה אין השפעה על הציון שהענקנו לאמירה.

תחקיר: אורי כהן

עוד כתבות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים