גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית של רשות החדשנות להפוך את הביולוגיה להייטק הבא עולה מדרגה

הפרויקט שעוסק בפיתוח הביוקונברג'נס - שילובים טכנולוגיים בין מערכות ביולוגיות ומלאכותיות כמו הנדסת רקמות, עריכה גנטית ופיתוח חומרים "חכמים" – החל להשתלב בתוכנית פסגות היוקרתית של צה"ל ● המדינה מעודדת מיזמים בתחום בצבא ובאקדמיה במאות מיליוני שקלים

אילוסטרציה: shutterstock / צילום: Shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock / צילום: Shutterstock

תוכנית פסגות של צה"ל עברה השנה טוויסט מעניין. נוסף על מסלול ההכשרה הקיים בה, בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה או ההנדסה, נפתחה באוקטובר השנה תוכנית מקבילה שבה ניתן יהיה לבחור גם במסלולי הרפואה או הביולוגיה. מפא"ת, המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, יפתח תקנים מיוחדים לקבל את בוגרי תחומי מדעי החיים - מתוך תפיסה שהם יכולים לתרום לחדשנות הצה"לית לא פחות מבוגרי פסגות.

יו"ר רשות החדשנות למפוטרי ההייטק: "חפשו מקום עבודה אלטרנטיבי, המשיכו ללמוד ולהתפתח"
סגן מנהל בית חולים ויזם: כך משנה פרופ' גל מרקל את הטיפול בסרטן
דוח המבקר בנושא הגנת סייבר: מידע של חיילים עלול להיפרץ, סכנה למתקפה בתחום התחבורה

החזון סביב התוכנית הזו אינו קשור דווקא לחיל הרפואה. "נניח שאפשר להנדס חיידקים או צמחים, אצלנו או במקומות אחרים, כדי שיהוו, למשל, סוג של חיישנים", אומר צחי שנרך, משנה למנכ"ל רשות החדשנות במשרד המדע. "לאחר מכן, מתצפתים על אותם הצמחים מהחלל, ובאמצעות זאת יתאפשר לדעת אם מישהו עבר בין הצמחים. ברור שיש לכך שימושים ביטחוניים, אבל גם חקלאיים", מציין שנרך. התוכנית הזו נולדה ביוזמה של רשות החדשנות, כחלק מהפרוייקט הלאומי לתמיכה בתחום הביוקונברג'נס (Bioconvergence) - שילוב בין מדעי החיים להנדסה. רשות החדשנות רתמה לחזון את מפא"ת וגופים נוספים, והתוצאה היא תנופה גדולה לפעילות בתחום.

זו הפעם הראשונה שבה הרשות בוחרת לקדם סקטור פעילות טכנולוגי אחד, ושמה מאחוריו את מלוא כובד משקלה. הכוונה היא בעצם לבנות סקטור שאינו קיים כיום בישראל. אמנם על בסיס יסודות הקיימים בישראל, אבל עם הרבה מאוד עזרה מתוזמרת של המדינה. חלק מן הרכיבים בתוכנית כבר יצאו לפועל, וחלקם נחשפים כאן לראשונה.

מפא״ת סימנה את ה-bioconvergence כתחום בעל השפעה משמעותית על יכולות מבצעיות בשדה הקרב העתידי. כחלק מביסוס המאמץ והעצמת התחום, לרבות שילובו בעולמות המבצעיים הוקמה תuכנית עתודה עילית להכשרת הון אנושי טכנולוגי בנושא ביולוגיה חישובית. ראש מפא״ת, ד״ר דניאל גולד: "התuכנית מהווה קפיצת מדרגה בהתייחסותנו לתחום ה-bioconvergence, זאת לצד פתיחת מחלקת הנדסה ביולוגית בהובלת ד״ר מיכל ביחידת המדע והטכנולוגיה במפא״ת. ד״ר מיכל: ״התוכנית הלאומית תאפשר לשלב את היכולות הטכנולוגיות וההנדסיות של מערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית עם עולם מדעי החיים לטובת האצת יישומים ופיתוח יכולות חדשות. הפעילות ב-bioconvergence בהיבט הביטחון תוכל לבסס יצור מקומי של חומרי גלם מבוססי ביולוגיה, לפתח ממשקי אדם מכונה ואמצעי חישה. תוכנית העילית שנולדה ביחד עם ארגון 8400 היא בעלת ערך ביטחוני ואזרחי, בהכשרת כוח אדם איכותי שירכוש ניסיון במסגרת השרות הצבאי וישתלב במעלה הדרך בתעשייה המקומית".

כל גופי החדשנות בארץ מתכנסים לביוקונברג'נס

המונח ביוקונברג'נס מתאר כל ממשק לא טריוויאלי בין עולם מדעי החיים לבין עולמות ההנדסה או המידע. למשל, הנדסת רקמות, ביולוגיה סינטטית, ממשקי אדם מכונה, וחומרי בנייה מרכיבים חיים.

ראשיתה של התוכנית ב־2017. "התחלנו לראות שיש סיכון בתלות הגבוהה של המשק הישראלי רק בהייטק הקלאסי", אומר שנרך. בעקבות זאת, בוצע תהליך של תחקור לחיפוש התחום שמתאים לעוצמות של מדינת ישראל אבל גם למחסרים שבה, במטרה שלהתערבות המדינה תהיה משמעות.

בתחום הביולוגיה, זוהה הון אנושי לא ממומש. "אלה האנשים המוכשרים ביותר, שקיבלו בתיכון החלטה שבעצם פוגעת בשכר שלהם", אומר שנרך. עם תואר ראשון או שני, המשכורות שלהם נמוכות ביותר, ולכן רבים מהם ממשיכים לדוקטורט. כ־25% מהדוקטורנטים המוכשרים בישראל, כ־500 איש בשנה, הם ביולוגים. אך מה מקבלת מזה המדינה? רבים מהם נדחקים לחו"ל, משום שהתעשייה המקומית, המקבלת רק כ־6% מההשקעה בהון הסיכון בישראל, אינה יכולה לקלוט אותם. ומי שכן מועסק בתעשיה המקומית משתכר 20־40 אחוזים פחות מאשר בתחום ההייטק, על אף יכולות דומות. הביוקונברג'נס הוא בעצם הניסיון להפוך את מדעי החיים להייטק הבא.

ביוקונברג'נס נבחר ב־2019 לתחום אסטרטגי לקידום על ידי רשות החדשנות, אך היא רצתה לרתום לחזון גם גופים אחרים. לכן, הוקמה ועדה שבה השתתפו כל נציגי פורום תל"מ, המאגד את גופי החדשנות של המדינה: מפא"ת, משרד המדע, משרד הבריאות, האקדמיה למדעים, ות"ת, ואגף התקציבים באוצר. ב־2022 אישרה הוועדה את התוכנית שבמסגרתה התקציב יגיע מכל החברים בתל"מ, ולא רק מרשות החדשנות.

בד בבד, באוגוסט 2022 הוגש דו"ח של המלמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שגם זיהה את הביוקונברג'נס כתחום עדיפות לאומית, במקום הראשון כשאחריו תחומים כמו פודטק ומשאבי הים.

ועדת תל"מ פירקה את התוכנית לכמה גורמים שהמדינה צריכה לעזור לפתח: תשתיות מו"פ, הון אנושי רב תחומי, מחקר ופיתוח ורגולציה מאפשרת. השלב הראשון בתוכנית, בתקציב של 1.2 מיליארד שקל, כבר אושר ויצא לפועל, ועל השלב השני יוחלט במחצית הראשונה של 2023.

תוכנית פסגות שתוארה לעיל היא אחד הפתרונות לסוגיית המחסור בכוח אדם בין־תחומי איכותי. "מהנדסים עובדים בצורה מאוד סדורה, לעומת ביולוגים שעדיין לא יודעים מספיק לגבי חלק מהתהליכים שקורים במערכות החיות", מסביר שנרך. "לכן, צריכים לפעול באי וודאות. לא פלא שהחיבור בין התחומים הוא לא פשוט".

באקדמיה קשה לעשות תואר משולב בתחום

בעקבות כך, השלב הראשון של התוכנית גם תוכניות הכשרה נוספת, בין־תחומיות, ל־500 איש שכבר מגיעים מתחומי מדעי החיים או ההנדסה, בתקציב של 35 מיליון שקל. גם באקדמיה, עדיין קשה לעשות תואר משולב בביוקונברג'נס. נושא זה יטופל בשלב השני של התוכנית.

המחקר המשולב תלוי בקיומן של תשתיות מחקריות ספציפיות. אי לכך, נבנה המרכז לביולוגיה סינטטית באוניברסיטת רייכמן עם חברת אלאג'ין, בהשקעה של 50 מיליון שקלים. בקרוב ייבחרו הזוכים בקול קורא שני, בתחום ההתקנים הביו־הנדסיים, בהיקף של 100 מיליון שקל. כ־275 מיליון שקלים נוספים כבר נצבעו לצורך מימון מחקר יישומי בתחום.

 

מעל רובד התשתית, נמצא רובד המחקר הקדם־תחרותי. הכוונה היא למחקר שמבצעות יחד כמה חברות מתחרות בתחום מסויים, כדי לפתור בעיות שיקדמו את כולן. שני מאגדים כאלה כבר פועלים, מאגד CRISPR לעריכה גנטית ומאגד בתחום הביו־צ'יפים (שבבים בעלי רכיבים חיים). בחמש השנים הקרובות, יוקצו 70 מיליון שקל למאגדי ביוקונברג'נס בתחומי ביופסיה נוזלית, ממשק מוח מכונה, ומאגד נוסף להפקה של חלבון אלטרנטיבי מזבובים.

במטרה להלהיב את השוק, חלק מן המענקים יינתנו כפרס, בסגנון ה־X-Prize. האתגר עליו יינתן פרס עדיין לא נבחר, אך שנרך מדגים: "היום ניתן לערוך גנים, אך אין טכנולוגיה שיכולה לעשות 'Undo' לעריכה גנטית. זה אתגר טכנולוגי ששווה להתחרות עליו".

צחי שנרך, משנה למנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

הרובד העליון הוא התמיכה בחברות בתחום. בחמש השנים האחרונות יוקצו 230 מיליון שקל לתמיכה בהקמת חברות ביוקונברג'נס. סכומים נוספים יקצו לחברות שכבר קיימות, שיפעלו בתחום.

שלב ב' של התוכנית יתמקד, כאמור, במחקר בין־תחומי באקדמיה, וגם בשינויים ברגולציה. אולם, שנרך מודה כי זה גם התחום בו הוא נתקל עדיין בקושי. "אנחנו מנסים לגרום למשרד הבריאות לייצר לטובת ביוקונברגנס 'רגולציה ממנפת'. בדומה לחברות ביטחוניות שפותחות כל דלת בעולם עם המשפט Proven in Combat in The IDF, היינו רוצים שגם חברות בתחום הביוקונברגנס יסתובבו בעולם ויוכלו להגיד - 'הישראלים נהנים מהפתרונות שלנו ראשונים ותראו איזה הישגים יש לנו בישראל'". עם זאת, לדבריו, "אנחנו עדיין לא שם".

התוכנית הייחודית התאפשרה בזכות הפיכתו של משרד המדען הראשי לרשות החדשנות ב־2016. "עלינו רמה", אומר שנרך על הקמת הרשות במקום משרד המדען הראשי. "באנו לטרוף, אנחנו כבר לא עובדי מדינה".

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף