גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות סמול טוק, יותר שיחות עומק / צילום: Unsplash

האם אתם מתביישים לגשת לאנשים חדשים באירועי נטוורקינג? האם אי פעם הלכת לאחד מהחדרים בעבודה והרגשתם לחץ בחזה, הזעתם ולא ידעתם מה לומר? רובנו יכולים להתחבר לאיזושהי לחוויה הזו בצורה כזו או אחרת. לפגוש אנשים זרים - בייחוד במסגרת העבודה - זה תמיד לא נוח. עצם המחשבה עלולה לעורר אי נחת וחרדה.

זה קורה בגלל הצורך הפנימי שלנו שיאהבו אותנו. מחקרים מראים שיש לנו אפילו נטייה לקשר בין הערך העצמי שלנו למספר האנשים שאוהבים אותנו. אלה שיש להם צורך גדול בכך, שמים דגש רב על יחסים בינאישיים, והמחשבה לא להרשים את הצד השני היא מחשבה מלחיצה.

בנוסף, לאנשים רבים יש חרדת ביצוע - החשש להיכשל במשימה וההשלכות שהתוצאה עלולה להוביל. במקרה של נטווורקינג, אנו עלולים לחשוש שנאמר את הדבר הלא נכון, נשכח מה רצינו לומר או נתבלבל במילים. זה יכול לגרום לנו להיות עצבניים ומתוחים.

אמנם לא נוכל לחזות מי יאהב אותנו, אבל יש דבר אחד שכן נמצא בתחום ההשפעה שלנו: ניהול חרדות הביצוע שלנו. דרך אחת לעשות זאת, בזמן שמטפחים מערכות יחסים משמעותיות ומשפרים את סיכויינו להיות נאהבים, היא לשאול יותר שאלות. אנשים שניגשים לשיחות מתוך סקרנות ושואלים יותר שאלות, בייחוד שאלות עקביות, זוכים ליותר תשומת לב מהצד השני בשיחה, ונוטים לבנות קשרים חזקים יותר.

להתמקד במה שרוצים לשאול

במהלך קיץ 2019 העברתי קורס במשך שבוע בשם "היא מנהיגה: תוכנית הכנה לעולם האמיתי" לתלמידות תיכון. התוכנית התייחסה למגוון נושאים. לאחר האזנה לכל החששות של הבנות סביב אירועי נטוורקינג, ביקשתי מהן לעשות שינוי אחד: לגשת לנטוורקינג בצורה סקרנית ולשאול שאלות.

במקום להתכונן לדברים שיגידו כשיפגשו מישהו חדש או איך יגיבו לשאלות של אנשים זרים, אמרתי להן פשוט להתמקד בשאלות שהן רוצות לשאול. באמצעות כמה שיעורי אימון, הלחץ והחששות מנטוורקינג ירדו משמעותית. הן הרגישו יותר בנוח לפתח שיחות.

ההתבוננות שלי לא מוגבלת רק לתוכנית הזו. אני מלמדת את הכישור הזה גם כשאני עושה קואצ'ינג לאנשים פרטיים, כמנטורית או כיועצת העוזרת להפחית חרדה. פעם אחר פעם, אני רואה אותם מקבלים יותר ביטחון ביכולתם לבנות ולשמר קשרים חדשים.

שיחות עומק במקום שיחות חולין

כשאתם מתחברים עם מישהו חדש, הנטייה הטבעית היא לשאול שאלות כמו "מה אתה עושה?", או מאיפה אתה מגיע?". עם זאת, מחקרים מהעת האחרונה מוכיחים ששווה לשאול שאלות עמוקות יותר.

בזמן שאנשים רבים מאמינים ששיחות אינטימיות צריכות להיות שמורות לחברים קרובים בלבד, מחקרים מראים שזו גישה שגויה. בניגוד ל"סמול טוק", לשיחות אינטימיות יש ערך רב. רבים נוטים לא להעריך שיחות "דיפ טוק", קרי שיחות עומק, במיוחד עם אנשים זרים. אותן שיחות עשויות לספק הנאה רבה לצד השני בשיחה.

בסדרת ניסויים שכללה כ־1,800 משתתפים - ממנהלי עסקים עד מבקרים בפארקים ציבוריים - גילו החוקרים שהמשתתפים היו יותר מרוצים ומחוברים ממה שציפו, לאחר שניהלו שיחה יחסית עמוקה עם אדם שפגשו באותו רגע.

הנה כמה שינויים שאפשר לעשות בשיחה עם אנשים חדשים:

■ במקום מה את/ה עושה? תשאלו: איך אתה מייצר ערך עבור אחרים דרך עבודתך? איזה בעיות את עוזרת לאחרים לפתור? מאיזה צדדים בעבודה שלך אתה הכי נהנה, ולמה? ממה אתה הכי פחות נהנה, ולמה? מה נותן לך הכי הרבה משמעות, סיפוק ואושר בעבודה? איזה אספקטים מוסיפים לך אנרגיה וריגוש?

■ במקום מה התפקיד הנוכחי שלכם? תשאלו: איזה תפקידים ועמדות הובילו אותך למקום הזה? איזה היו הכי מכריעים במסע שלך?

■ במקום מאיפה את/ה? תשאלו: באיזה מקומות חיית ונסעת במסגרת הקריירה שלך? איזה מקומות עזרו לעצב את המסלול שלך? מה היה המקום החביב עליך, ולמה?

ניתן גם לשאול שאלות מזוויות אחרות:

■ למה אתה הכי מצפה בקריירה?

■ מה הדבר הגדול הבא שאתה רוצה לסמן עליו ווי?

■ מה הדבר הנועז ביותר שעשית בקריירה שלך?

■ במה נכשלת לאורך הקריירה המקצועית שלך? מה למדת מזה?

■ מה העצה המשפיעה ובעלת השלכות ביותר שקיבלת אי פעם לגבי הקריירה?

■ מה הדבר החשוב ביותר מבחינתך כרגע? האם יש סוג של תמיכה שאתה זקוק לה כרגע?

■ מה היה רגע השיא של השבוע שלך? מה הולך טוב? מה הולך לא טוב? עם איזה אתגרים התמודדת?

אני לא אומרת שלא צריך להיות זהירים במה ששואלים ואת מי, אבל האדם שמולכם כנראה ישמח יותר לדבר על התשוקות והייעוד שלו מאשר על מזג האוויר ו"מה המצב?".

אל תתנו לחרדה למנוע מכם ליצור קשרים חדשים. הימנעות כזו יכולה לפגוע בכם מבחינה מקצועית ואולי אף לעכב את הקריירה שלכם מלצמוח. אם תאמצו גישה סקרנית ותכינו כמה שאלות עמוקות מראש, תוכלו לבנות קשרים יותר אותנטיים עם אנשים ותצליחו למנוע מהחששות שלכם להשתלט עליכם. שאלות הן כלי לחזק קשרים בשלב יסודי זה של הקריירה שלכם. ככל שהשאלה יותר עמוקה, כך מעמיק החיבור.

© Harvard Business School Publishing Corp