צילום: Shutterstock
הכתבה מטעם קו למעסיק
לפי נתוני אתר קו למעסיק - כיום יש בישראל מעל 300 אלף זכאים לגמלת סיעוד, מתוך כ-1.2 מיליון בני הגיל השלישי במדינה. גמלת הסיעוד מאפשרת לזכאים לקבל סיוע מהמדינה, שמטרתו להקל על מצב המטופל ולסייע גם לבני משפחתו. בקו למעסיק, המספק מידע בתחום הסיעוד ובכלל למעסיקים פרטיים, מסבירים מי זכאי לגמלה המדוברת וכמה כסף יקבלו מי שזקוקים לה:
מי זכאי לגמלת סיעוד?
כל אזרח ישראלי מגיל פרישה ומעלה, שלא מקבל קצבאות אחרות מהמדינה ונמצא סיעודי במבחן הערכת תלות. כמו כן יש לעמוד גם במבחן הכנסות. אם נמצאתם זכאים לקצבה, גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי ניתנת בשני אופנים עיקריים לבחירתכם:
- קבלת שירותים על בסיס קבוע - מטפל ביתי (זר או ישראלי), לחצן מצוקה, מרכז יום לאזרח הוותיק, אספקת מוצרי ספיגה וכן שירותי כביסה.
- המרת חלק מהגמלה לכסף - מטופלים המעוניינים לשלם ישירות למטפל הזר, יכולים לקבל חלק מהגמלה החודשית בכסף, הנכנס ישירות לחשבון הבנק שלהם.
זכאים לגמלת סיעוד נחלקים ל-6 רמות, בהתאם למבחן הערכת תלות (ADL) שקובע כמה כסף הם יקבלו מהמדינה מדי חודש. לדוגמה, ברמה 1 (סיעודית קלה) הזכאות היא ל- 5.5 שעות טיפול שבועיות בשווי 256 שקל לשעה. משמע שהגמלה ברמה 1 שווה 1,408 שקל בחודש, שאותם ניתן לקבל או בצורת שירותים או בהמרה לכסף (במקרה הזה, מקבלים את מלוא הגמלה בכסף).
ברמה 6 (סיעודית קשה) הזכאות היא ל-26 שעות טיפול שבועיות עם מטפל זר, או 30 שעות טיפול שבועיות עם מטפל ישראלי. מכיוון שעלותה של כל שעת טיפול ברמה 6 שווה 205 שקל, סכום הכסף המגיע מהמדינה משתנה בהתאם לסוג המטפל: עבור מטפל זר מקבלים 5,330 שקל בחודש, ועבור מטפל ישראלי מקבלים 6,150 שקל בחודש. כאן המקום לציין שברמה 6 (וכן בשאר הרמות חוץ מ-1) ניתן להמיר רק חלק מהגמלה בכסף, לא את כולה.
בהקשר זה יש לציין כמה דברים חשובים שכדאי לדעת:
- מטפל ישראלי ניתן לקבל בכל הרמות, אך למשך מספר מוגבל של שעות טיפול מדי יום.
- מי שזקוק למטפל צמוד יוכל לעשות זאת רק עם מטפל זר, ברמות סיעוד 3 עד 6 בלבד (ברמות 1,2 אין זכות למטפל זר אלא למטפל ישראלי).
- קבלת הגמלה בכסף היא האפשרות הטובה יותר עבור המטופל הסיעודי ובני משפחתו, אומרים בקו למעסיק.
ראוי לזכור שגמלת הסיעוד מהווה רק חלק מכלל העלויות הכרוכות בהעסקת עובד זר. גם זכאים לרמה 6 הגבוהה ביותר, עדיין יצטרכו להשלים מכיסם את שאר עלויות ההעסקה כאשר מדובר במטפל צמוד. בנוסף, חוץ ממשכורת חודשית יש לקחת בחשבון: ימי חופש, פנסיה, ביטוחים לסוגיהם, ימי מחלה, דמי הבראה ועוד. מעבר לכך יש תשלומים נוספים עבור קבלת היתר העסקה לעובד זר, רישום בתאגיד עובדים זרים ועוד.
למרות שעלות העסקתו של מטפל זר אכן גבוהה, אם לוקחים בחשבון את כלל העלויות (כפי שצוינו בפסקה הקודמת), ניכר כי הן פחותות באופן משמעותי בהשוואה לקבלת טיפול במוסד סיעודי חיצוני, מציינים בקו למעסיק. מעבר לכך מדגישים שם כי רוב בני הגיל השלישי, הן בריאים והן סיעודיים, מעדיפים להישאר בביתם ובתוך הקהילה - וזו גם ההעדפה ברוב מדינות המערב בימינו (Aging In Place).
בשורה התחתונה, רגע לפני שאתם מקבלים החלטה בנושא, בדקו באיזו רמת סיעוד מדובר וכן כמה כסף תקבלו מדי חודש. קזזו את הסכומים הנלווים הנוספים הדרושים להעסקת מטפל זר, וכך תדעו כמה באמת תצטרכו לשלם על טיפול סיעודי ביתי עבור יקירכם. אם בכל זאת החלטתם שעדיף טיפול בבית אבות סיעודי, בררו את זכאותכם לקבלת סיוע כספי ממשרד הבריאות.