נעמה לזימי, העבודה (הבוקר הזה, כאן ב', 8.12.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
עם חזרתה של הכנסת לפעילות חוזר גם המאבק למען העלאת שכר המינימום ל־40 שקל לשעה. ח"כ נעמה לזימי, שנמנית עם מגישי הצעת חוק שעסקה בכך, דיברה על כך בראיון בכאן ב', ובין היתר סיפקה נתון מעניין כדי להצדיק את המהלך. "אני לא יודעת אם הציבור יודע שמרבית האנשים בעוני הם אנשים עובדים במשרה מלאה". אבל האם הנתון הזה נכון?
נאמר מייד, דבריה של לזימי הם בעייתיים מבחינה עובדתית מכיוון שככל שאנחנו הצלחנו למצוא לא קיים בישראל מאגר נתונים שמכיל פילוח של נתוני העוני לפי היקף המשרה. "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים" שמפרסם הביטוח הלאומי מדי שנה אינו כולל פילוח כזה, וגם לאחר שפנינו בעצמנו למוסד נענינו כי אין ברשותם נתונים מסוג זה. גם בידי ארגון "לתת" שמפרסם מדי שנה את "דו"ח העוני האלטרנטיבי" אין נתונים מהסוג הזה. פנינו כמובן גם לח"כ לזימי עצמה ומשם לא השיבו לפניותינו.
אז מה בכל זאת יש? שמנו בצד את עניין היקף המשרה וניסינו לבחון כמה מבין העניים בישראל הם אנשים עובדים. הנתונים של הביטוח הלאומי עוסקים בעוני של משקי בית, ואלה מתחלקים לפי משק בית שבו יש שני מפרנסים ומעלה, משק בית עם מפרנס אחד, ומשק בית ללא מפרנסים. אם לדוגמה היינו מוצאים כי במרבית משקי הבית העניים יש שני הורים עובדים (כאמור, אין לדעת אם במשרה מלאה או חלקית), אפשר היה לטעון כי זהו ממצא קרוב יחסית לטענתה של לזימי. אלא שהנתונים מראים שהפלח הגדול ביותר של המשפחות העניות (כ־43%) הן כאלה שבהן אין כלל מפרנסים. בכ־42% מהמשפחות העניות יש מפרנס יחיד, ורק כ־15% מהמשפחות העניות הן כאלה שיש בהן שני מפרנסים. אפשר כמובן להסתכל על הנתונים הללו מהכיוון ההפוך, ואולי זה מה שהטעה את לזימי. אם כ־43% מהמשפחות העניות הן כאלה שבהן איש אינו עובד, המשמעות היא שב־57% מהמשפחות העניות לפחות אחד מבני הבית עובד. ב"דוח העוני האלטרנטיבי" של לתת, מדגימים זאת באמצעות גרף: משקי בית שבהם "ראש המשפחה עובד" (כלומר, יש לפחות מפרנס אחד) היוו ב־2020 56.7% מכלל משקי הבית העניים. מהגרף גם עולה בבירור כי מדובר במגמה שכמעט לא השתנתה בעשור האחרון, וגם ב־2012 הנתון היה דומה.
ביקשנו להכניס את הנתונים להקשר ושוחחנו בעניין עם פרופ' ג'וני גל, ראש תחום רווחה במרכז טאוב ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. "אנחנו כן יודעים שיש לא מעט משפחות בישראל, במיוחד משפחות גדולות, שבהן יש מישהו שעובד - ועדיין המשפחה חיה בעוני, לעיתים אף רחוק (מלמטה) מקו העוני", הוא מדגיש. ומוסיף כי מקור הבעיה הוא בכך ש"אנחנו עדיין לא מצליחים לשלב אוכלוסיות מסוימות בשוק העבודה בעיקר נשים ערביות, אף ששם המגמה היא כן חיובית; וגברים חרדים, שם יש מגמת קיפאון בשנים האחרונות".
בשורה התחתונה: דבריה של לזימי לא מבוססים. אין נתונים שמפלחים את מצב משקי הבית העניים לפי היקף משרה, ואם הכוונה היא למשקי בית שבהם שני ההורים עובדים הרי שאלה מהווים רק כ־15% מהעניים. מה שכן אפשר לומר שהוא שברוב המשפחות העניות יש לפחות אדם אחד שעובד (בהיקף משרה כלשהו).
תחקיר: יובל אינהורן