בנייה ברמת השרון. ''מה שמייחד גוף שיפוטי הוא האובייקטיביות'' / צילום: איל יצהר
האם חוות דעת היועץ המשפטי לעיריית רמת השרון תוביל לביטול של היתרי בנייה והחלטות שהתקבלו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה? בחוות דעת מיוחדת שהוציא לאחרונה היועמ"ש, עו"ד מיכאל בלום, הוא קובע כי שיחות אישיות בין חברי הוועדה המקומית או ועדת משנה כלשהי מטעמה, לבין מבקשים או מתנגדים, שמתקיימות במהלך תהליך התנגדויות לפני דיון ושלא במסגרת דיוני הוועדה, מהוות "התנהלות שאינה תקינה".
היועץ המשפטי ניסח את חוות דעתו לאחר שלדבריו הובא לידיעתו כי נרשמו כמה מקרים שבהם מבקשי בקשות - כלומר יזמים או בעלי קרקע, למשל - פנו לחברי ועדה מסוימים שלא דרך הצוות המקצועי, לפני קיום דיון בבקשות ולאחר שהוגשו בגינן התנגדויות, ומבלי שדבר הפנייה אל חברי הוועדה הובא לידיעת המתנגדים.
"חבר ועדה ששוחח צריך לפסול את עצמו"
"קיום שיחות בנושא העומד לדיון של מי מהצדדים עם חברי הוועדה, וזאת מחוץ למסגרת הדיון בפני הוועדה המקומית, עלול להעלות חשש לכאורי למשוא פנים בהתנהלות מי מחברי הוועדה בדיון ובהחלטות בבקשה הנדונה", מבהיר עו"ד בלום בחוות דעתו, שנחשפה לראשונה בקבוצת הפייסבוק כיכר העיר רמת השרון. "על כן חבר ועדה ששוחח חד־צדדית שלא במסגרת דיוני הוועדה, עם מבקש הבקשה שבעניינה הוגשו ההתנגדויות או עם מתנגד לה, צריך לפסול את עצמו מלהשתתף בדיון. זאת אף לשם מראית פני הדברים, כדי למנוע לזות שפתיים על תקינות עבודת הוועדה".
מיד לאחר מכן מציין היועץ המשפטי כי "אי פסילת חבר הוועדה מהדיון יכולה להוביל לפסילת הדיון עצמו וההחלטה שהתקבלה במסגרתו" - כלומר אם יתברר כי התקיים מפגש מהסוג שצוין בחוות הדעת, וחבר הוועדה לא פסל עצמו מהדיון שהתקיים לאחר מכן - ההחלטות שהתקיימו בו עשויות להיות מבוטלות, גם כאלו שכבר התקבלו בעבר.
מבדיקה שביצע גלובס עולה כי שתיים מהתוכניות הגדולות שמקודמות בעיר, ביג פאשן גלילות ומתחם אלקו (שהופקד בחודש שעבר), לא נמצאות בסכנה מבחינה זו משום שלא עברו דיון בבקשה להיתר בוועדה מקומית לתכנון ובנייה או בוועדות משנה שלה. עם זאת, היתרים רבים אחרים שהתקבלו, בעיקר לתמ"א 38 על סוגיה, אכן עלולים להימצא בסכנה.
מעיריית רמת השרון נמסר: "חוות הדעת של היועץ המשפטי מתייחסת למקרים ספציפיים שבהם התרחשו פגישות כאלו, ואינה מתייחסת לפגישות של גורמי מקצוע עם יזמים ועם גורמים אחרים טרם הגשת תוכנית. היועץ סובר שמקרה כזה עלול לתת יתרון לאחד הצדדים, ולכן אוסר על פגישות כאלה".
בתי המשפט, כמו גם ועדות הערר השונות, נדרשו בעבר כמה פעמים להכרעה בשאלה זו. בחוות דעתו של היועץ המשפטי בעיריית רמת השרון מצוינת בין היתר פסיקתה של ועדת הערר המחוזית בתל אביב (ערר 5075/08), שם נכתב כי "אל לו לחבר הוועדה המקומית, אשר אמור לדון ולהכריע בהתנגדויות, לקיים שיג ושיח עם אחד הצדדים בנושא העומד לדיון, מחוץ למסגרת הדיון". בפסק דין מלאך (בג"צ 701/81) התייחס בית המשפט העליון ספציפית למפגשים בין חברי ועדה לבין בעלי עניין בתוכנית שנמצאת בהליך התנגדויות, וקבע כי ועדת תכנון היא גוף מעין שיפוטי וציין כי "המייחד כל גוף שיפוטי או מעין שיפוטי זו האובייקטיביות המוחלטת".
"בעבר בתי המשפט ביטלו החלטות"
גם חוק התכנון והבנייה מתייחס בכמה סעיפים לנושא ניגודי העניינים בין חברי ועדה לבעלי עניין בתוכניות שבהן דנה הוועדה, ומחיל אמות מידה בעניין על חברי הוועדות. עם זאת, הוא אינו אוסר מפורשות על מפגש בין חבר ועדה לבין בעל עניין כזה או אחר לפני דיון בתוכנית, ואף מותיר את כל הקשור בגיבוש סדרי העבודה של ועדת תכנון בידי כל ועדה בפני עצמה.
לדברי עו"ד ונוטריון אפרת רשף, שותפה במשרד עורכי הדין גיא פרבמן, רשף ושות' ומייצגת יזמים בהליכים רבים, "חוות הדעת של היועמ"ש מבטאת גם את עמדת בתי המשפט, אשר הרחיקו ואף ביטלו הלכה למעשה החלטות שהתקבלו בוועדות התכנון והבנייה השונות. הפסיקות כוללות גם ביטולים של החלטות שהתקבלו פה אחד, לאור ניגוד עניינים שבו היה מצוי חבר בהן, כולל במקרים שבהם אותה החלטה הייתה מתקבלת גם בלי אותו חבר.
"עמדה זו מחויבת המציאות והכרחית, אף ב'מחיר' של ביטול היתר או החלטת ועדה, גדול ככל שיהיה אותו מחיר. בסיס למנהל תקין הוא קודם כול אמון הציבור במערכת, ואותו נוכל להשיג רק אם נרחיק סיטואציות אשר עשויות להביא למשוא פנים או לניגוד עניינים. בהתאם לעקרונות המנחים והחקיקה, ועל רקע חוות הדעת, אנחנו בהחלט עשויים לראות ביטול של החלטות - והנפגעים העיקריים יהיו אותם בעלי זכויות בתוכניות השונות, שייתכן כי כלל לא היו חלק מאותו מהלך של פנייה ישירה לחבר ועדה".