שגיא ברגמן, מנכ''ל ומייסד משותף של All•in / צילום: נוי עינב
בשנה האחרונה צוברת תעשיית הפודקאסטים בישראל תאוצה. מה שהתחיל בחדירה רגועה למדי עם קושי לסחוף מאזינים, הפך לאחת הזירות הרותחות והמרתקות, כשעוד ועוד דמויות וגופים מצטרפים לתחום.
● בארנס אנד נובל פותחת חנויות חדשות ומובילה את התחייה של הרשתות הגדולות ב־2023 | ניתוח שוק, מדור חדש
● גוגל מחפשת את עצמה: האם היא החמיצה את ההזדמנות של הבינה המלאכותית?
גם המייסדים של משרד הפרסום דאון דה פילד, שגיא ברגמן ואיתמר רועי, קראו את המפה, השקיעו בעולם הפודקאסטים, ולפני כשמונה חודשים אף הקימו לשם כך חברה ייעודית בשם All•in, יחד עם מאמן הכדורסל פיני גרשון. כעת מודיעה החברה על השקת מערכת טרגוט למפרסמים החל מהרבעון הראשון של 2023.
המערכת תאפשר פרסום בפודקאסטים לפי פילוחים של גיל, אזורים בארץ ותחומי עניין, ותציע כלי מדידה שיאפשרו לדייק את ה־ROI מהקמפיין. מהצד השני, המערכת תאפשר לפודקאסטרים עצמאיים וליצרני תוכן לייצר הכנסה מפעילותם.
"המהלך נולד אחרי שראינו שיש הרבה מפרסמים שרוצים לפרסם, ואין לנו מספיק קיבולת להציע להם", מסביר ברגמן, שגם מכהן כמנכ"ל. "הביקוש עלה על ההיצע, ולכן פיתחנו מערכת אוטומטית שהיא מרקטפלייס לפודקאסטים".
ביקוש מצד חברות ביטוח
כיום מפיקה All•in כ־40 פודקאסטים בהפקות מקור ומהווה את המחלקה המסחרית של עוד 50 פודקאסטים - בין היתר עבור חברות גדולות במשק כמו טבע, HP, אינטל וחשבונית ירוקה. המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת מדיה, פרסומות ושיתופי־פעולה ברמת תוכן שיווקי, ורשימת המפרסמים העובדים עם החברה כוללת את מנורה מבטחים, ווי שור, לקסוס, סמסונג, רמי לוי ואחרים.
עם השקת המערכת והאתר החדש של החברה צפויה לגדול רשימת הפודקאסטים, כאשר יש מספר תנאי כניסה. "הפודקאסט להציע תוכן שהוא מספיק איכותי בסטנדרטים שלנו, להיות פעיל חצי שנה לפחות ועם לפחות 4,000 מאזינים לכל פרק, כי מתחת לזה קשה למכור", מסביר ברגמן. "בדרך־כלל מי שעומד בכל התנאים האלה, מעלה פרק בערך פעם בשבועיים.
"הסכומים שהמפרסם ישלם תלויים במספר מאזינים לפרק. ברף הנמוך מדובר ב־1,000 שקל לפרסומת בתחילת פרק, וברף הגבוה זה 6,000־8,000 שקל כשיש עשרות אלפי האזנות (למשל כמו בפודקאסט של נדב פרי). הטרנזקציה הכספית תהיה דרך האתר שלנו - בעל הפודקאסט לא צריך לשלם, אבל אנחנו כחברת מדיה ניקח עמלה של 10% על החיבור בינו לבין המפרסם".
לדברי ברגמן, ניתן לשבץ עד שתי פרסומות בתחילת כל פרק, ובנוסף ניתן לשבץ פרסומות בדקה ה־15 ובסוף, כמובן במחירים נמוכים יותר. "אנחנו עומדים לסגור הסכמים שנתיים עם חברות ביטוח מהגדולות במשק ונמצאים במשא־ומתן עם בנק", הוא מספר. "בכל יום שעובר מצטרפים עוד מפרסמים לעולם הפודקאסטים הישראלי".
שוק של 2 מיליארד דולר
לפי נתונים עכשוויים של חברת המחקר demand sage, כיום יש בעולם כ־2.4 מיליון פודקאסטים, שיצרו 66 מיליון פרקים. ההערכות הן ש־2022 תסתיים עם כ־425 מיליון האזנות, ושב־2024 כבר יהיו 505 מיליון האזנות. השחקניות הגדולות ביותר בתחום הן ספוטיפיי ואפל, שיעור החדירה הגדול ביותר הוא במדינות סקנדינביות, ושעות ההאזנה הפופולריות הן בבוקר.
שוק הפודקאסטים מוערך על־ידי החברה ב־2 מיליארד דולר, והוא צפוי להכפיל את עצמו עד סוף 2024. כשליש מהאמריקאים מאזינים לפודקאסטים באופן קבוע (160 מיליון האזינו לפחות פעם אחת), ולפי נתוני ססטיסטה, עד 2024 יהיו בארה"ב כ־100 מיליון מאזינים. הסיבות העיקריות להאזנה הן רצון ללמוד דברים חדשים, לצורכי בידור ומתוך עניין בנושאים חברתיים.
בישראל יש כיום כ־1,000־1,500 פודקאסטים פעילים, וברגמן סבור כי התחום צפוי לצבור תאוצה עוד יותר בשנים הקרובות. "אנחנו הולכים לכיוון של ארה"ב. אני רואה את זה על עצמנו: לפני שלושה חודשים עברנו למשרדים חדשים בתל אביב עם אולפנים חדשים, וכבר אין לנו מספיק מקום להקלטות. הביקוש עולה על ההיצע".
על חשבון מי זה יהיה מבחינת תקציבי פרסום?
"זה ישפיע באופן ישיר על הרדיו, תהיה פגיעה משנית בדיגיטל, כי שם הפודקאסט חי, ובמעגל השלישי, ממש בשוליים, בטלוויזיה ובעיתונות המודפסת. אנחנו שילשנו בשנת 2022 את המחזור שלנו, ואני כבר יודע שב־2023 נראה גידול של 20%־30%, ואולי יותר מזה".
גם התוכן השיווקי צובר תאוצה בפודקאסטים. זה לא מפריע למאזינים?
"אנחנו מחפשים מרואיינים שמביאים ערך, ולא רק מקדמים משהו ברמה המסחרית. המפרסמים מעדיפים את זה על פני פרסום רגיל, כיוון שזו במה יותר גדולה מ־30־40 שניות, וזה מאפשר להם להעביר מסר. זה גם משתלב בעולם הפודקאסטים, שהוא מקום שאפשר להעמיק בו. התמחור של זה יותר גבוה מפרסום רגיל, וכמובן שאנחנו שומרים על שקיפות - בתיאור של הפודקאסט אנחנו מציינים 'באדיבות' או 'בשיתוף חברה X'.
"המטרה שלנו היא למצוא את הפיצוחים הקריאטיביים הנכונים, כי אנחנו לא רוצים להבריח מאזינים. כבר קרה שפוצצנו עסקאות - חתמנו עם מפרסמים, אבל לא הצלחנו להשיג פיצוח נכון, אז החזרנו צ'קים. לפעמים הטאלנט מכיר את המאזינים שלו ומפחד שזה יעשה לו נזק, אז אנחנו מוותרים. האינטרס הוא משותף: המאזינים לפני הכול".