ח''כ איתמר בן גביר בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודות משטרה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הכותב הוא יועץ משפטי ושופט לשעבר בבית הדין למשמעת של המשטרה
בטורו של ד"ר אברהם טננבוים, "האחריות על המשטרה צריכה להיות של הממשלה הנבחרת" (07.12.22), הוא קרא לתיקון פקודת המשטרה כדי להגביר את שליטת הדרג המדיני על המשטרה. זמן קצר לאחר מכן החלה הכנסת לדון בהצעת חוק דומה. הצעת החוק שהתפרסמה מבקשת לקבוע את עיקרון כפיפות המפכ"ל לשר הממונה ואת היות המשטרה נתונה למרות הממשלה, בדומה לצה"ל.
בניגוד לצה"ל שפעילותו מוסדרת על־פי חוק יסוד: הצבא, המשטרה לא פועלת לפי חוק יסוד. לגבי חשיבות פעילותו של צה"ל כגוף מקצועי וא־פוליטי נכתב רבות. כפיפותו לדרג הפוליטי נועדה להבטיח את עקרונות הדמוקרטיה ולמנוע הפעלת כוח צבאי בניגוד להחלטות הדרג הנבחר. חסרונו של חוק יסוד: המשטרה מעלה את הצורך לבחון את תפקידה של המשטרה במדינה דמוקרטית. ספק אם במהלך חקיקה חפוז ניתן יהיה להגיע לליבון ראוי של הסוגיה.
שוויון בפני החוק
קביעה המצדדת בהכפפה גורפת של משטרת ישראל לדרג המדיני, בלא להבטיח, בד־בבד, את עקרונות האכיפה השוויונית של החוק על־ידי הגוף האמון על כך, עלולה לסמן נקודת שבר ביחסים שבין המשטרה לציבור ובפרט בנוגע לציפייה של כל אזרח לשוויון בפני החוק. ניתן להצביע על שני תפקידם עיקריים של המשטרה: א. חקירה, גילוי ומניעת עבירות; ב. שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור.
שני התפקידים מוסדרים כיום בסעיף 3 לפקודת המשטרה. לשני התפקידים נועדה חשיבות מכרעת לשמירה על המדינה כמדינת חוק ולהבטחת אמון הציבור במוסדות השלטון. הקריאה לאפשר לדרג הפוליטי להשפיע על סדרי העדיפות בפעילות המשטרה והתיעדוף התקציבי הדרוש לפעילותה, היא מובנת. עם זאת, אין להתעלם מייחודיותם של תפקידי המשטרה: היא הגוף האמון על אכיפת שלטון החוק.
בהיותה כפופה למגבלות תקציב וכוח־אדם, ברור שעל המשטרה לבצע את תפקידה תוך קביעת סדרי עדיפות, שמשמעותם להעדיף תחומי אכיפה מסוימים וממילא גם לזנוח תחומי אכיפה אחרים.
במסגרת חובתה לחקור, לגלות ולמנוע עבירות, מוטלת על המשטרה לעתים גם החובה לפעול נגד נבחרי ציבור, לעתים אפילו נגד הדרג הבכיר ביותר וייתכן שאפילו נגד הדרג המיניסטריאלי הממונה עליה.
אין חידוש בעיגון סמכות השר הממונה לקבוע את המדיניות. למעשה זה המצב כיום. הוא הדין באשר לקביעת התקציב ולסמכות השר לפקח על המשטרה. לא נראה כי בעניין זה התעורר קושי, כגון סירוב של בכירים במשטרה להכפיף את עצמם למדיניות השר. מאידך, קשיים בנוגע ליחסי שר־משטרה עלולים להתעורר כשהחובה לאכיפת החוק באופן ענייני, שוויוני, מקצועי ובלא משוא־פנים לא תואמת את השקפת עולמו של השר. כיצד ראש אגף החקירות יידע למשל להורות על פתיחה בחקירה גם אם זו עלולה לערב אנשי שלומם של השר? כיצד מפקד מחוז ידאג לתנאי הפגנה הוגנים גם אם זו מכוונת נגד מדיניות הממשלה או מתקיימת בקרבת ביתו של השר? האומנם ראוי להכפיף למדיניות השר ההחלטה בדבר ביצוע פסק דין רגיש כמו הריסת בתים שנוגע למגזר זה או אחר?
אלה החלטות מורכבות ורגישות שמונחות חדשות לבקרים בפני קציניה הבכירים של המשטרה. הכפפת החלטותיהם לדרג הפוליטי, כמוצע על־פי החוק החדש, בלא לצייד אותם בחובה מאזנת, עלולה להיות הרסנית, לא כל שכן בהתחשב בעובדה שקידומם מסור כבר כיום לסמכותו הבלעדית של השר הממונה עליהם.
לא היינו רוצים לחיות במדינה שבה כוחו ושליטתו של הדרג המדיני הממונה על המשטרה ינוצלו לרעה, יביאו להפחתה או להימנעות מביצוע חקירות למניעת שחיתות, לתיעדוף־סרק של משאבי המשטרה או למינויים של קציני משטרה חלשים ומרַצים שמאחוריהם מסתתרת לאמיתו של דבר הכוונה להביא להחלשתו של הדרג המשטרתי המקצועי.
החלשת האמון
במסגרת הסדרה חוקתית של יחסי שר־מפכ"ל דרושה אם כן גם חקיקה שתבטיח את תפקוד המשטרה על־פי אמות־מידה שוויוניות ומקצועיות בלבד, וזאת אף ביתר שאת מצה"ל או מגופים ממשלתיים אחרים.
חוק שבא לעגן את חובת המשטרה ליישם את מדיניות השר בלא לציידה גם בחובה סטטוטורית שתבטיח אכיפת חוק שוויונית, עניינית ומקצועית, עלול להביא בטווח הארוך להחלשת אמון הציבור בגוף האמון על אכיפת החוק ולתקלה חוקתית חמורה.