המלצות השקעה. מתי זו עבירה? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
המהפכה הטכנולוגית יצרה פריחה אדירה בשיחות על השקעות ברשתות החברתיות: מבלוגים, דרך קבוצות בפייסבוק, ועד שלל צייצנים מובילי דעה בטוויטר, בדיסקורד, קבוצות דיונים בוואטסאפ ובטלגרם וסרטוני טיקטוק. כך השיח הפיננסי הפך לרחב ונגיש יותר. אולם, לצד השיח ברשתות החברתיות, גופים ואנשים רבים הפכו את הפעילות ברשת למנגנון שיווק מוחצן יותר או פחות. אלו מנהלים קבוצות פופולריות בעלות עשרות אלפי אנשים, ולצד שיח ספונטני ער בשאלות כלכליות, הם ממליצים על שירות או מוצר ממנו מרוויח גם מפעיל הקבוצה. לעיתים הוא משווק את שירותיהם, אך זוהי לא הדרך היחידה להרוויח.
לפני כחצי שנה פנה גלובס לרשות ניירות ערך אודות גיבוש כללים לשיח פיננסי ברשתות החברתיות, ובשבועות הקרובים היא תפרסם עמדת סגל מפורטת בנושא.
● יו"ר בנק ויועץ לאיטורו: כפל הכובעים של הרגולטור לשעבר
● הפיננסייר שהסעיר את שוק ההון: כך הסתיים תיק הדגל של רשות ניירות ערך
● גולדקנופף הורשע בעבר בעבירת בנייה וביקש התחשבות: "יש לי שמונה ילדים"
משפיען? יש לך אחריות
מבחינת רשות ניירות ערך, הרשתות החברתיות הפכו ל"כיכר העיר החדשה" - אנשים שונים באים להחליף רעיונות, לשמוע דעות, ואם מישהו הביע דעה על השקעה מסוימת, זה לגיטימי ואין כוונה למנוע את השיח הזה. נקודת המוצא היא שהתבטאויות בנושאים פיננסיים עשויות לעורר שיח, להנגיש את שוק ההון לציבור רחב יותר ולהוביל לפיתוחו.
על כן, נקודת המוצא ברשות היא שהמשקיע נושא באחריות לפני ביצוע ההשקעה, גם אם הוא שמע עליה ממקור זר. כך, עליו לבדוק גם אם ההשקעה עונה על צרכיו, וגם להבין מהו האינטרס של אותו אדם שהביע את דעתו והאם הוא מרוויח מכך.
לצד זאת, אין דינו של אדם שהביע את דעתו על מכשיר השקעה כדינו של משפיען רשת או של אדם שמפעיל קבוצה שבה מתקיים השיח, ובמסגרתה יש המלצות על מכשירי השקעה. כאן כבר יש מצב שמתקיימת פעילות בניגוד לחוק. חלק מהתכנים שמתפרסמים ברשת עלולים להוות ייעוץ השקעות, מה שדורש רישיון ועמידה בחובות הנגזרות ממנו.
החשש ברשות הוא שהפרסומים עלולים להוביל את הציבור הרחב לקבל החלטות השקעה לא מושכלות שאינן תוצר של קבלת ייעוץ מקצועי ולגרום למסחר ספקולטיבי ולתופעות שליליות נוספות. צריך לזכור כי פרסומים ברשתות החברתיות עלולים להיות לא מקצועיים, חלקיים ומוטים, וכמובן - לא להתאים לצרכים הספציפיים של משקיע כזה או אחר.
בנוסף, הציוצים יכולים להתפרסם על-ידי גורמים המצויים בניגודי עניינים. מנהלי הקבוצות יכולים להיות אנשים פרטיים שעושים זאת מסיבותיהם אישיות (כמו לחלוק את הידע ולתרום לאחרים), אבל הם יכולים גם להיות אנשי שיווק, יועצים או אנשי מקצוע בתחום הפיננסים. פעמים רבות, מנהלי הקבוצות יכולים להיות גם אנשים אנונימיים. הנקודה החשובה בעניין זה היא שיהיה ניתן להבין מהו מקור המידע ומהם האינטרסים המלאים של נותן המלצות ההשקעה.
מה תבדוק הרשות?
איך בעצם תבדיל הרשות בין התבטאויות שהן בגדר שיחה ב"כיכר העיר", לבין התבטאויות בעייתיות? אלמנט ראשון שיבחן הוא אלמנט התמורה. כלומר, האם מי שמפעיל את הקבוצה מרוויח ממנה ויש לו אינטרס כלכלי ממנה. אינטרס זה לא מצומצם רק לרווח מאותו מכשיר.
למשל, אם מנהל הקבוצה כותב: "כדאי לכם לקנות את המניה של חברת 'הרווח הגדול', כי היא הולכת לעלות לאור התוכנית המצוינת של המנכ"ל" - הרשות לא תבדוק רק האם יש לו זיקה כלכלית למניית חברת "הרווח הגדול", אלא תבחן גם את הרווח שלו מהפעילות ברשת החברתית בכללותה. בכלל זה, האם היא משמשת אותו למכירת שירותים נוספים, בהם שירותים מקצועיים בתחום הפיננסי, כמו גם קורסים והרצאות, כסף מפעילות ברשת (למשל, פעילות ביוטיוב עליה משלמת הרשת עצמה), ודמי תיווך בעבור הפניה לגורמים אחרים.
מעבר לכך, ברשות ייבחנו התבטאויות לגבי מוצרים שהמלצות לגביהן דורשות רישיון. לדוגמה, האם יש המלצה על קרן נאמנות מסוימת שנסחרת בישראל ומותר רק לבעל רישיון להמליץ עליה, זה שונה מהמלצה על מוצר שאין צורך ברישיון להמליץ עליו, כמו רכישת דירה להשקעה. נציין כי בשנים האחרונות נולדו מגוון נרחב של "השקעות אלטרנטיביות", שעל פניו אינן דורשות רישיון ייעוץ על-מנת לשווקן למשקיעים, אך מאחוריהן עומדים גורמים עם אינטרסים מובהקים, והשפעותיהן על תיק ההשקעות של המשקיע נרחבות.
נושא נוסף שייבחן הוא אופי ותדירות הציוצים: האם מדובר באמירה שהיא עובדה? למשל, "כדאי לקנות את מניה איקס כי הרווח השנתי של החברה עלה ב־20% לעומת שנה שעברה", או אמירה שהיא דעה, כמו "כדאי לקנות את המניה של חברה איקס, כי לדעתי היא תצליח לממש את כל התוכנית העסקית שהיא פרסמה למשקיעים".
כך גם ייבחנו תגובות, דיונים ואמירות יזומות בנושא מסוים. כלומר, האם מדובר באמירה חד פעמית לגבי מוצר מסוים, או שמדובר באמירה חוזרת? האם, למשל, ישנו בוט שתפקידו לקדם נייר ערך מסוים לדיונים שונים, והאם מופץ מידע עובדתי שאיננו נכון?
לבסוף, כמובן שגם אופי קהל היעד ישחק תפקיד. אמירה בקבוצה מקצועית בתחום הפיננסים, בה המשתתפים הם אנשי מקצוע בתחום, תבחן אחרת מאשר אמירה בקבוצה שפונה לקהל הרחב, שהצטרף אליה כדי ללמוד על עולם ההשקעות. פערי הידע בינו לבין מנהלי הקבוצה ניכרים כאשר האחרונים ממצבים את עצמם כמומחים, וזאת גם אם על פני השטח הם מציגים את עצמם רק ככאלו שמעוניינים לתרום מהידע שלהם לטובת הכלל והקהילה.
מגמה עולמית
עמדת הסגל של רשות ניירות ערך נמצאת בהתייעצויות סופיות אצל היועצים המשפטיים. כאשר תפורסם, הרשות תצטרף לרגולטורים אחרים בעולם שעוסקים יותר בנעשה ברשתות החברתיות.
בתחילת החודש הגישה הרשות ניירות בארה"ב (SEC) כתב אישום נגד משפיעני רשת בעבירות הונאת ניירות ערך. על-פי הנטען, הנאשמים יצרו לעצמם מעמד של "גורואים בהשקעות" ברשתות החברתיות והגיעו למאות אלפי עוקבים, והמליצו על מניות שונות שהם מחזיקים בעצמם. לאחר שמחיר המניה עלה, הם מכרו אותה ברווח - פרקטיקת הרצת המניות הישנה והטובה, בחסות הרשתות החברתיות.
רשות ניירות ערך האירופית (EMSA) פרסמה לפני שנה עמדה המתייחסת לפעילות ברשתות, לפיה הפצת המלצות השקעה צריכה להיעשות בצורה אובייקטיבית ושקופה. כך המשקיעים יכלו להבחין בין עובדות לדעות לפני ביצוע ההשקעות, ויחשפו למקור המידע ולניגודי האינטרסים שלו. ככל שאלו לא מתקיימים, הרשות יכולה לפעול ולבצע פעילות פיקוח ואכיפה, ואם ישנה הפצה של מידע כוזב או מטעה - היא עשויה אף לנקוט הליכים פליליים.