גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2022: השנה שבה התחילה מלחמת העולם השנייה וחצי

עכביש ענק הקיף את העולם בקוריו, וקשר קצוות מרוחקים ● אוקראינה שינתה את המשוואה בכל מקום ● העולם מעולם לא היה גלובלי יותר ומאוחד פחות ● יש סיבה לפסימיות: הדמוקרטיות יעמדו בשנה החדשה במבחן קריטי, מבית ומחוץ

שי ג'ינפינג ופוטין בבייג'ינג. עושים כמיטב יכולתם לנצל את המשבר בדמוקרטיה / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin
שי ג'ינפינג ופוטין בבייג'ינג. עושים כמיטב יכולתם לנצל את המשבר בדמוקרטיה / צילום: Associated Press, Alexei Druzhinin

זו הייתה השנה הבלתי צפויה ביותר, הקודרת ביותר, מבשרת הרעות ביותר של דורנו.

אני פותח בלשון הפלגה בדיוק מפני שכבר כתבתי בחיי עשרות רשימות פותחות שנים, כולל בימי משבר. אף אחת מהן לא הצדיקה או הצריכה אוסף כזה של סימני קריאה.

כך הפכה הברחת מהגרים מקובה אל תוך ארה"ב לתעשיית ענק שמגלגלת מיליארדים
הגיבור היהודי של אזרבייג'ן שקבור בשדרות השהידים
יפן כותבת מחדש את כללי המשחק: סין, רוסיה וצפון קוריאה הן הסיבות | יואב קרני, פרשנות

2022 הייתה שנה של נסיגה כללית. היא לא פסחה על שום תחום של פעילות אנושית ועל שום אזור של העולם. אוקראינה והאיטי, אפגניסטן וקונגו, הונג קונג ומינסק, צפון קוריאה וניקרגואה, אלבנים מול צוקי דובר הלבנים וסנגלים מתדפקים על דלתות איטליה, כבושים ומנושלים ומנוצלים: כל מרומי 2022 נפרדים ממנה ללא צער; המיוסרים ומייסריהם.

עכביש ענק הקיף את העולם בקוריו, וקשר קצוות מרוחקים, שכל זיקה קודמת ביניהם הייתה מקרית בהחלט. ילדים מוכי רעב בסומליה, עניים מרודים בסרי לנקה ומעמד בינוני בערי אירופה שילמו את המחיר על החלטתה של רוסיה לשעבד את אוקראינה. בן לילה אוניות משא חדלו להוביל חיטה אוקראינית אל מחוזות חפצה באסיה ובאפריקה. בן לילה מחירי האנרגיה האמירו בכל העולם, האיצו אינפלציה, שהייתה חמורה עוד לפני האמרתם, ואיימו על כלכלות עשירות ועניות.

העולם מעולם לא היה גלובלי יותר ומאוחד פחות. הצלחת השנים הקודמות ליצור תלות הדדית הייתה עכשיו לרועץ לתלויים.

אנרגיה רוסית הניעה במשך שנים את גלגלי אירופה, ויצרה לא רק תלות כלכלית הקרובה להתמכרות, כי אם גם תלות פוליטית חסרת תקדים. באירופה השנה היוצאת עמדה בסימן ניסיון נואש להתנער מן התלות. בחלקים אחרים של העולם איש לא ניסה. הודו למשל זללה נפט רוסי, שהוצע לה בתעריפים מופחתים. התמורה הברורה הייתה שתיקה ידידותית ומחויכת לנוכח מעשי רוסיה.

מה אומרות השנים הרעות

כדי לעמוד על הדרמטיות של 2022 הבה ניזכר איך התחילו שנות המשבר הגדולות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

1951 נפתחה בסימן מלחמה מפחידה בקוריאה, בין אמריקה לסין. הנשק הגרעיני נכנס לשימוש בברית המועצות של סטאלין ב־1949, ארבע שנים לאחר הירושימה ונגסקי. אבל הרודן הסובייטי של אז היה איש רציונלי הרבה יותר מרודנה הנוכחי של רוסיה. הוא בחן את אויביו, בזהירות, ונסוג כל אימת שנתקל בהתנגדות ממשית. גם נשיא ארה"ב היה שקול. הוא אמנם האיש שהטיל פצצות גרעיניות על יפן, אבל כאשר גנרל אמריקאי רצה להטיל אותן על סין, הוא הדיח אותו.

1963 נפתחה חודשיים לאחר משבר הטילים בקובה, שלא רק הסתיים בכי טוב, אלא גם יצר מנגנון של הידברות בין מעצמות־העל כדי למנוע מלחמה גרעינית.

1974 נפתחה בעיצומו של משבר האנרגיה הגדול ביותר של הזמן המודרני, תוצאת אמברגו הנפט שלאחר מלחמת יום הכיפורים. כלכלת העולם שקעה אל מיתון חריף, שנמשך באופן כזה או אחר כמעט עשר שנים, והטביע את הארצות המתפתחות באוקיינוס של חובות.

1980 התחילה ימים אחדים לאחר פלישת ברית המועצות לאפגניסטן, שהביאה את הקץ על ה'דטאנט' (הפשרה) ביחסים בין אמריקה לרוסיה. השנה הרת-הגורל ההיא נפתחה חודשיים ופחות לאחר ש"סטודנטים" איראניים תפסו את בניין השגרירות של ארה"ב בטהרן. ארה"ב נחשפה במלוא חולשתה הצבאית והפוליטית, חסרת אונים מול הדיקטטורות. המזל הגדול היה שסין התייצבה אז זמנית לצד המערב, אולי כדי שתוכל יום אחד לאיים על שלומו ועל רווחתו.

2009 התחילה בתוצאות הדרמטיות של מה שהאמריקאים קוראים 'המיתון הגדול' וידוע גם כמשבר הסאב־פריים. זה היה הזמן הגרוע ביותר לכלכלת העולם מאז השפל הגדול של תחילת שנות השלושים. למרבה המזל, 75 השנים שעברו בין השפל למיתון העניקו לארצות הדמוקרטיות סיבה והזדמנות להתכונן. ב-1932 לא היה מה לעשות, חוץ מאשר לנסות למנוע הידרדרות נוספת. לעומת זאת, בסוף 2008 ובתחילת 2009 הסירנות הבהבו כמעט בכל מקום, ועזרה ראשונה, שנייה ושלישית מנעה התמוטטות, גם אם במחיר כבד.

הדיקטטורות קושרות נגד הדמוקרטיות

רשימת השנים הרעות ניתנת כאן במידה של פירוט כדי להטעים את חומרת 12 החודשים האחרונים. אלמנטים של כל אחת מן השנים חברו יחד בשנה אחת:

● מלחמת אוקראינה קירבה את העולם אל עימות גרעיני יותר מאשר בכל זמן אחר, לפחות מאז קובה של 1962.

● המלחמה ליבתה משבר כלכלי גלובלי, שאמנם ניזון מקשיי הקורונה, אבל התרחב במידה המסכנת את חייהם של מיליארדים ואת בריאותם.

● חזית משותפת של הדיקטטורות קמה מול הדמוקרטיות המערביות. האיום הגדול ביותר נשקף מצד התייצבותן של שתי מעצמות־על גרעיניות (רוסיה וסין) מאותו הצד של המתרס, בהשתתפות פעילה ומסורה של ארץ גרעינית נוספת (צפון קוריאה) ושל ארץ תאבת גרעין (איראן). אפשר להוסיף חברות זוטרות יותר, או חשובות פחות, מקובה עד סוריה, מבלרוס עד ונצואלה, מבורמה עד ניקרגואה. ריכוז כזה של כוח ושל פוטנציאל לא נראה מאז ימי השיא של הציר ברלין־טוקיו, בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה.

ברקע עומד משבר הדמוקרטיה המערבית. ישראל אינה הדמוקרטיה היחידה המתנסה בפילוג פנימי מר, באיבה בין מפלגות ומגזרים; לפעמים באובדן דרך, לא רק במובן הפוליטי, אלא גם במובן המוסרי.

ביידן וזלנסקי בבית הלבן. יצא מהבונקר כדי להעמיד את ארה''ב על רגליה / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

מעמיק והולך הספק בעצם יכולתן של הדמוקרטיות להוסיף ולהתקיים, או אפילו במידת העניין של האזרחים לדבוק בהרגלים דמוקרטיים. הדיקטטורות עושות כמיטב יכולתן לנצל את מצב העניינים הזה. לפי שעה הניסיון לא עלה יפה, אבל אין זאת אומרת שהחולשות הפנימיות האלה לא יתפתחו בשנה הנכנסת לכלל בקיעים רחבים.

משבר אוקראינה גילה לנו דברים שלא ידענו, או לפחות הדחקנו. אנחנו חוזרים ומדברים, כמעט מעשה שגרה, על הלקחים שזימנו לנו שנות השלושים של המאה ה-20: חורבן הדמוקרטיה באירופה, ניצחון הטוטליטריות (פשיזם באיטליה, סטליניזם ברוסיה, נאציזם בגרמניה), מיליטריזם, התפשטות טריטוריאלית, בוז לזכויותיהם של עמים קטנים, ניצול חולשותיו של המערב ונכונותו לוויתורים מופלגים תמורת מראית־עין של שלום. הדיקטטורים היטיבו מאוד לנצל את מצב העניינים ההוא. כשהדמוקרטיות התעשתו, והשיבו מלחמה, היה כמעט מאוחר מדי.

התעייפנו מן החזרה על ההשוואות הקלישאיות של הווה עם טראומות העבר: עם ויימאר (הדמוקרטיה הגרמנית קצרת הימים שנכנעה להיטלר), עם הריייכסטג הבוער, עם שריפת הספרים ועם החרמת החנויות, עם חוקי נירנברג, עם בגידת מינכן ("שלום בימינו" החזיק מעמד 11 חודשים). אבל הקלישאות חזרו והציגו את עצמן, במלוא תוקפן, בשנה האחרונה.

למודות לקח, הדמוקרטיות המערביות, בראש ובראשונה ארה"ב, באו לעזרת אוקראינה. כמובן, אלמלא עמד לאוקראינים רצונם להגן על חרויותיהם, הנשק המשוכלל ביותר לא היה עוזר להם. הוא לא עזר לאפגניסטן. מה גדולה הייתה טעותו האופטית והלוגית של ולדימיר פוטין, אשר הניח כי הדרך לקייב תהיה קצרה, מהירה וחסכונית כמו דרכם של הטליבאן לכאבול, והמערב יגיב במשיכת כתפיים.

איומי הנשק הלא קונבציונלי אינם רק מחווה

אוקראינה מילאה את רואיה בהשתאות, בין שזו השתאות של הערצה ובין שהשתאות של טינה. השנה שהתחילה בציפייה להתמוטטותה "בתוך שלושה או ארבעה ימים" (כפי שחזה כמעט כל שירות ביון) הסתיימה בטיסה נועזת של נשיא אוקראינה מן הבונקר שלו בקייב אל מליאת הקונגרס בוושינגטון. מדי החאקי של הקומיקאי שהפך ללוחם העמידו את אמריקה על רגליה.

אבל באותה השעה קשה להשתחרר מן התחושה שזה לא יוכל להימשך לאורך ימים. 100 מיליארד דולר בתוך עשרה חודשים מארה"ב לאוקראינה אינם מתכון ריאלי בשביל העתיד. ואף כי כלכלת רוסיה נאנקת תחת עול הסנקציות, וגוברת תלותה במקורות נשק ותחמושת זרים (איראן וצפון קוריאה), יכולתה להמשיך את המלחמה נראית גדולה בהרבה מזו של אוקראינה.

יתר על כן, איומיה המפורשים של רוסיה להשתמש בנשק לא קונבציונלי אינם יכולים להיחשב רק למחווה רטורית. יש סימנים מובהקים שוולדימיר פוטין מאמין כי יש לרוסיה יתרון מוחץ בקלאסה אחת של נשק, טילים היפר־סוניים, המשייטים אל מטרתם במהירות הגדולה פי חמישה ויותר ממהירות הקול. לא זו בלבד שאין דוגמתם בידי המערב, אלא שאין למערב היכולת ליירטם. כמובן, עצם השימוש בהם נגד מטרות מערביות יניב מלחמה כללית, אבל פרשנים רוסיים הם אלה האומרים שתוצאה כזאת תהיה עדיפה לאין שיעור על השפלה או תבוסה של רוסיה באוקראינה.

בפרוס 2022 הוזהרנו בוודאות כמעט מלאה בידי ארה"ב שרוסיה מתכוונת לצאת למלחמה, אם כי לא ידענו איך היא תיראה. עכשיו אנחנו יודעים איזו דמות יש לה, ומה תוצאותיה המקומיות, האזוריות והגלובליות. אבל איננו יודעים איך תיראה שנתה הבאה של זו שכותב אחד הציע לכנות "מלחמת העולם השנייה וחצי".

אנחנו יכולים בהחלט לטעון שב־2022 הקיץ הקץ על הסדר העולמי אשר קם בעקבות מלחמת העולם הקודמת, והיה מבוסס על כיבוד של ריבונות, לפחות לכאורה. עדיין איננו יודעים את רוב תוצאותיה של ההתמוטטות הזאת, כולל המידה שבה משתתפות אחרות יצטרפו אל חינגת הבוז ללגיטימיות של היחסים הבינלאומיים.

הבה נזכור שהעולם גלש אל מלחמת העולם השנייה לא בן לילה, אלא במשך שנים אחדות של התכחשות גוברת ללגיטימיות של הסדר הקודם.

השנה הנכנסת עומדת ללמד אותנו באיזו מידה הדמוקרטיה המערבית מסוגלת להתגונן הן מפני אויביה והן מפני הלוך הרוח שלה. פסימיות אוחזת אותה, אבל מוטב לקוות שפסימיות לא תניב ייאוש ורפיון.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני
ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר