אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות המלונות בישראל / צילום: תמר מצפי
כבכל עונת תיירות, גם תקופת החופשות הנוכחית מזמנת את העיסוק האינטנסיבי במחירי הנופש. נדמה שכמעט כל מי שמזמין חופשה במלון בארץ שואל את עצמו: למה כל כך יקר פה?
כפי שיודע כל כלכלן, המחיר תלוי בביקוש ובהיצע. דברים ברוח זו אמר נשיא התאחדות המלונות בישראל, השר וחה"כ לשעבר אבי ניסנקורן. "בישראל מספר החדרים נמוך: 57 אלף חדרים - זה לא מאפשר להביא עוד תיירים… זה מייצר עקומת ביקוש והיצע קשיחה", הסביר ניסנקורן - והביא דוגמה לחיזוק דבריו: "אילת עם אותו מספר חדרים פחות או יותר 10 שנים, 15 שנים אחורה". אבל עד כמה באמת נכונה הטענה שהיצע חדרי המלון לא מצליח להדביק את הביקוש? יצאנו לבדוק.
נתחיל מצד הביקוש. כאן אכן מספר הלינות של תיירים במלונות התיירות בישראל גדל לאורך זמן. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בעוד שב-2010 מספר הלינות של תיירים (מהארץ ומחו"ל) עמד על כ-21.9 מיליון, ב-2019, לפני הקורונה, מספר זה כבר עמד על כ-25.8 מיליון - כלומר, עלייה של 18%. אומנם בשנת הקורונה אכן הייתה ירידה דרמטית במספר הלינות (כ-9 מיליון בשנת 2020), אך מאז חלה התאוששות והשנה נרשמו 21 מיליון לינות במלונות תיירות עד חודש נובמבר. מעניין לציין כי הגידול במספר הלינות במלונות תיירות משותף גם לתיירים מחו"ל (עלייה של 22% בין 2010-2019) וגם לישראלים (עלייה של 15% בתקופה זו), אולם התיירים מחו"ל עדיין מהווים רוב - וב-2019 הם היוו כ-53% מהלינות במלונות התיירות בארץ.
אז כצפוי, ראינו שהביקוש אכן עולה, אך מה לגבי ההיצע? כאן הנתונים מעניינים מאוד - אולי אפילו מעניינים מדי. גם הפעם, נכנסנו לנתוני הלמ"ס כדי לבדוק כיצד השתנה מספר החדרים במלונות התיירות לאורך השנים. על פי הצעתו של ניסנקורן, התחלנו באילת. נכון לחודש יוני האחרון, מספר החדרים במלונות התיירות באילת עמד על 10,966 - זהה למספר שנרשם בסוף 2021. נכון לחודש נובמבר, מספר החדרים במלונות התיירות באילת עמד על 10,985 - מעט יותר מהמספר שנרשם בסוף 2021 (10,966).
האם זה הרבה או מעט? כדי לקבל אינדיקציה, צריך ללכת עוד קצת אחורה. בסוף שנת 2020 מספר החדרים במלונות התיירות באילת עמד על 11,023. אומנם ירידה קלה, אך אולי כזו שאפשר לייחס להשלכות משבר הקורונה בענף התיירות. אז נחזור עוד אחורה, ב-2019 המספר עמד על 11,023 - זהה לזה שב-2020. ובשנה שלפני כן? 11,023. ובשנה שלפני כן? 11,023. ובשנה שלפני כן? 11,023. ובשנה שלפני כן? ניחשתם נכון - 11,023. נחסוך לכם את הנסיעה האיטית ברוורס: בכל אחת ואחת מהשנים שבין 2013 ל-2020 - תקופה של לא פחות מ-8 שנים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה שהיו באילת 11,023 חדרים בדיוק. לא פחות ולא יותר. כלומר, במשך 8 שנים רצופות, לא השתנה - ולו בחדר אחד - מספר החדרים בכל העיר אילת.
ומה לגבי מספר מלונות התיירות באילת? גם כאן - הפתעה: מתברר שלפי נתוני הלמ"ס, החל מ-2010 ועד יוני 2022, מספר בתי המלון שנרשם בכל שנה באילת באילת לא זז מ-50 עגול. אם נלך אחורה אפילו יותר, נגלה שלמעט שנת 2009 (אז חל מפנה "דרמטי" בנתונים ונרשמו 51 מלונות באילת) החל משנת 2005, בכל שנה ושנה הנתונים מספרים על 50 מלונות בדיוק באילת. מתברר שלפי נתוני הלמ"ס, החל מ-2010 ועד יוני האחרון, מספר בתי המלון שנרשם בכל שנה באילת באילת לא זז מ-50 עגול (כעת הוא כבר עלה ל-51)
מה לגבי אתרי תיירות נוספים ברחבי הארץ, ים המלח, למשל? כאן, לפי נתוני הלמ"ס, תוכלו ליהנות מלינה באחד מ-15 בתי המלון שיש לים המלח להציע. לעומת זאת, אותם נתונים מעידים שאילו הייתם מתכננים חופשה בים המלח לפני חמש שנים הייתם יכולים לבחור מבין 15 מלונות. ולפני עשר שנים? 15 מלונות. ולפני עשרים שנים? 15. אכן, מ-2003 ועד היום, בלמ"ס מדווחים שמספר בתי המלון בים המלח לא השתנה כהוא זה משנה לשנה. מה לגבי מספר החדרים? כאן דווקא נרשמו תזוזות קלות. אף שבארבע השנים האחרונות (2019-2022) מספר חדרי מלונות התיירות בים המלח נותר זהה (4,054), הוא מעיד על עלייה של 2 חדרים בכל שפת ים המלח ביחס לחמש השנים שקדמו להן (בין השנים 2014-2018 מספר החדרים עמד בכל שנה על 4,052).
גם בצפון יש מקומות עם אזהרת מסע לסטטיסטיקאים. בזכרון יעקב, למשל, מזה 8 שנים מספר החדרים עומד על 213 בדיוק. אם נמשיך להצפין, נגלה שבנהרייה נרשם עד לא מזמן רצף של 6 שנים ללא שינוי במספר החדרים בבתי המלון (בשנים 2014-2019 הנתון עמד על 426) ובצפת מספר חדרי המלון היה סטטי לאורך תקופה של כמעט עשור (בין השנים 2010-2019 הוא עמד על 369 חדרים).
אז איך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים את התופעה המיוחדת הזאת? "במהלך השנים יש מלונות שנסגרים לגמרי או מלונות שנסגרים באופן זמני ומאידך יש כאלה שנפתחים (כנ"ל לגבי החדרים). זה ככל הנראה מסביר את היציבות היחסית במספר החדרים במלונות תיירות", כך השיבו לנו בלמ"ס (התגובה המלאה תובא בהמשך).
כדאי להתעכב על ההסבר הזה, כדי שלא להחמיץ את הפלא הסטטיסטי המתואר כאן. איך יכול להיות שביישובים שבהם יש מאות ואלפי חדרים בבתי מלון, נרשמות שנים ארוכות בהן מספר החדרים לא זז במילימטר? פשוט מאוד, אומרים בלמ"ס: הרי בכל שנה יש חדרים שנפתחים וחדרים שנסגרים. כנראה, מספר החדרים שנסגרים שווה בדיוק למספר החדרים שנפתחים - וה"פוקס" הזה הוא לא תופעה חד פעמית, אלא תופעה שיכולה להימשך שנים ארוכות ובמגוון יעדים הפזורים ברחבי הארץ.
כדי להבין את תמונת המצב האמיתית, שוחחנו גם עם פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית לתואר שני במחלקה לניהול תיירות ומלונאות ב"אקדמית כנרת". לדבריו, גם אם יש נתון מסוים שהוא אולי שנוי במחלוקת, בכל זאת יש אמת במגמת הקיפאון של צמיחת מלונות התיירות. "ישנן מספר סיבות לכך שהיצע מלונות התיירות לא גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות", מסביר גלבמן. "ראשית, גם הירידה בתמיכה הממשלתית בענף וגם הקשחת הדרישות הרגולטוריות הקטינו באופן משמעותי את הכדאיות הכלכלית של פתיחת מלונות. בנוסף, גם הבעיה הכללית של היצע הקרקעות משפיעה באופן שלילי על התפתחות הענף. וכמובן, צריך להזכיר בהקשר זה גם את התחרות הגוברת בשוק שירותי הלינה, כאשר השחקנים האחרים בשוק, כדוגמת Airbnb, הולכים ומתחזקים".
מעבר למגמות הכלליות, גלבמן טוען שיש גם גורמים מקומיים שמשפיעים של היצע המלונות במקומות שבדקנו: "באילת מיושם מודל של 'גטו תיירותי', כלומר אזור תיירותי שמופרד מהמרקם העירוני. אולם בקרב חוקרי התחום, מוסכם שזה אינו תכנון עירוני בר-קיימא. בעיה זו מתבטאת ביתר חריפות באזור המלונות בים המלח - שם יש ממש מובלעת תיירותית. בנוסף, גם הצביון שכל עיר בוחרת לסגל לעצמה עשוי להוריד את רמת המחויבות שלה לפיתוח תיירותי. זהו המצב למשל בזכרון יעקב ובצפת". לבסוף, גלבמן מציין ש"גם המצב הביטחוני נותן את אותותיו - מה שעשוי להוביל לירידה בהיקף התיירות בערים כמו נהרייה".
תגובת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס): "הלמ"ס מפרסמת נתונים לפי קטגוריות של שירותי אירוח, כאשר בקטגוריית 'מלונות תיירות' נכנסים לאוכלוסיית הסקר מלונות חדשים עם פתיחתם או באיחור מסוים (לפי פרסומים בתקשורת או עדכונים מהתאחדות המלונות). בקטגוריה של מלונות תיירות הנתונים מתפרסמים גם לפי אזור גאוגרפי. הנתונים של מספר בתי מלון וחדרים מתייחסים למלונות תיירות והם נשענים על דיווחים שמתקבלים מהמלונות. במהלך השנים יש מלונות שנסגרים לגמרי או מלונות שנסגרים באופן זמני ומאידך יש כאלה שנפתחים (כנ"ל לגבי החדרים). זה ככל הנראה מסביר את היציבות היחסית במספר החדרים במלונות תיירות.
"הנתונים בכתבה מתייחסים להיצע החדרים של "מלונות תיירות" בלבד ואינם כוללים חדרי אירוח נוספים שנחקרים בלמ"ס כמו מלונות אחרים - מלונות בסגנון הוסטלים; אירוח כפרי ואכסניות נוער וב"ס שדה. מספר החדרים במלונות התיירות לא עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות בישובים שהוזכרו (אילת, ים המלח, זיכרון יעקב). יחד עם זאת היצע החדרים במה שמוגדר "מלונות אחרים" גדל (ניתן לראות זאת בלוח 22 ברבעון הסטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה). בנוסף יש לציין סוג חדרים נוסף שעומד לרשות התיירים ואינו נחקר באופן שוטף ע"י הלמ"ס - חדרים שמושכרים דרך פלטפורמות שונות באינטרנט (כמו מתחמי המגורים שצוינו בכתבה)".