גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

לפי הערכות צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, "מחירי הדירות צפויים לרדת ב-10%-15% בשנתיים-שלוש הקרובות". הבעיה? את התחזית סיפק סטפק ביולי 2011. מאז, מחירי הדירות טיפסו בעוד 11%-19% באותן שנתיים-שלוש קרובות, בהתאמה. עד סוף 2022, הם הספיקו לזנק ב-95%.

● "יוניקורנים יהפכו לפרדות משא": בכירים במשק חוזים איך תיראה השנה הקרובה
● מיסוי דירות יוקרה ועוד 9 פסקי דין שכדאי להכיר על נדל"ן ומסים
● בורסות העולם מסכמות שנה: אנגליה בלטה לטובה, טורקיה בראש למרות האינפלציה | בדיקת גלובס

לא מדובר בניסיון לפקפק במקצועיות ובניסיון של סטפק, אלא בקריאה לקחת בעירבון מאוד מוגבל את שפע התחזיות שניחתות עלינו גם בימים הללו. אחת מהן הייתה התחזית הטרייה של אותו סטפק, שאמר אצלנו בגלובס בימים האחרונים כי "אחרי שהייתה השנה עלייה של 20% במחירי הדירות, אני מעריך שתבוא ירידה לא רחוקה מזה". בסוף 2021, אגב, העריכו במיטב כי "צפויה התמתנות בעלייה במחירי הדירות בישראל בשנה הקרובה", בזמן שהמחירים טסו ב-20%.

הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים

אבל לא מדובר כמובן רק על נדל"ן. בזמן שהמדד המרכזי בבורסה של תל אביב, ת"א 35, מסיים את השנה בירידה של 10%, התחזית הכי קרובה שמצאתי משלהי דצמבר אשתקד הייתה של כלכלני בנק לאומי, שהעריכו כי הבורסה תסיים את 2022 בתשואה חיובית של 3%. מרבית הגופים האחרים העריכו כי נראה עלייה של המדד בשיעור של כ-10%. אותם מומחי השקעות גם צפו שהדולר ידשדש במקומו ב-2022, בזמן שהמטבע האמריקאי המריא ב-14%.

וזה לא רק אצלנו, כמובן. ענקית ההשקעות סיטיגרופ העריכה למשל שנראה השנה "ירידה רדיקלית במחירי האנרגיה". בדו"ח מיוחד נכתב כי "אנחנו דוביים במיוחד בכל הנוגע למחירי האנרגיה - פחם, גז או נפט, בשלוש השנים הקרובות, עקב עודפי היצע משמעותיים". לפי התחזית ההיא, ברבעון הרביעי של 2022 מחיר חבית נפט יעמוד על 59 דולר וברבעון הראשון של 2023 הוא יגיע ל-51 דולר, לעומת 80 דולר לחבית בסוף 2021. מה קורה בפועל? חבית נפט נסחרת כיום במחיר של 83 דולר - עלייה של 4% בשנה אחרונה.

ולכן, גם כשמדובר כעת ביישור קו פסימי במיוחד - שפע כותרות והכרזות של מומחים כמו "מיתון עולמי הוא בלתי נמנע", "מחירי הדירות לקראת מפולת", "הריבית תמשיך לעלות בארה"ב ובעקבות זאת גם אצלנו" (כולן מראיונות ב"גלובס" בימים האחרונים) - כדאי להוסיף להן קורטוב משמעותי של מלח. ודאי כשאחד מהכללים הכי ידועים בהשקעות מניח שהשוק כבר מגלם את כל הציפיות. את מה שאנחנו לא יודעים, הברבורים השחורים שיגיחו לפתע וישפיעו על מחירי הדירות, המניות, הנפט וכו', כנראה שגם במיטב או בסיטיגרופ עדיין לא יודעים.

אפשר להבין את הצורך הנואש והטבעי לדעת מה יילד יום, ודאי בתקופה כל כך מרובת עננים. ויחד עם זאת, מוכרחים להפנים שלא בכדי אמרו חז"ל כי "נבואה ניתנה לשוטים או לתינוקות". ואולי לא פחות מכך - לאינטרסנטיים. למשל מנהלי ובעלי בתי השקעות, שתמיד יסברו וישכנעו אותנו שאם יש לנו כסף מיותר להשקעה, מוטב שנניח אותו בידיהם הנאמנות, ולא חלילה בהשקעה בדירה, "רגע לפני המפולת". ותהיו בטוחים שתירוצים מצוינים למה פספסנו את התחזיות לא יהיו חסרים גם בשנה הבאה.

תחזיות: מותר להריח, לא כדאי לשתות

ולא מדובר רק באינטרסים של גופים מסחריים, שרוצים לחולל נבואות שיגשימו את עצמן. ב-3 בינואר 2022 פרסם בנק ישראל את התחזית שלו לשנה החדשה. ונזכיר שבנק ישראל גם מחויב ליעדים (אינפלציה בגבולות 1%-3% שקבע לו החוק) ובעיקר שהוא נהנה מכלים דרקוניים שיעזרו לו להגשים אותם (הריבית, אבל לא רק).

בבנק המרכזי גם טרחו להדגיש שהתחזית אינה חלילה אינטואיטיבית - "ומתבססת על כמה מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות, כולל תפקיד מרכזי למודל DSGE - Dynamic Stochastic General Equilibrium שפותח בחטיבת המחקר ומבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים".

נשמע חכם ומהימן? אז ככה: תחזית האינפלציה השנתית היתה ל-1.6% ותחזית הריבית היתה ל-0.1%, או שהיא לכל היותר תעלה ל-0.25%. שנה עברה, נכון לנובמבר האינפלציה עומדת על 5.3% - יותר מפי שלושה מהתחזית. הריבית עומדת על 3.25% - פי 13 מהתחזית הגבוהה. ובפרפרזה למה שאמר בשעתו שמעון פרס על סקרים - גם תחזיות מותר להריח, אבל לא כדאי לשתות.

כוכבי השבוע

מצוין
מחאת העסקים: לא באמת הכרזת מלחמה

לא בכל שבוע מזדמן לנו לצפות במגזר העסקי קורא תיגר על הממשלה. שורה ארוכה של חברות, מגזר אחר מגזר, הודיעו כי יתנגדו לכל סוג של אפליה, כתגובה לידיעות שההסכמים הקואלציוניים של הממשלה הטרייה כוללים תיקון החוק האוסר על אפליה.
ויחד עם זאת, כדאי גם את זה לקחת בפרופורציות. מופע יח"צ תקשורתי אינו דורש אומץ נדיר במיוחד, הוא אינו כרוך לפי שעה בויתור על הכנסה כספית של שקל בודד, ואין פה באמת הכרזת מלחמה אמיתית נגד השלטון בירושלים.

עוד לא ראיתי או שמעתי אף חברה שהכריזה למשל כי לא תיגש למכרזי המדינה, או שלא תספק שירותים לחברות ממשלתיות, אם אותה ממשלה תאפשר אפליה כלשהי - צעד שבאמת יכול להכאיב לממשלה, אבל גם לחברה שנמצאת בצד השני של המשוואה. "נמשיך לפעול למען שוויון וסובלנות" זו סיסמה נהדרת, מתבקשת וחשובה, ועדיין היא רק סיסמה.

בלתי מספיק
SPAR בישראל: תחרות בכאילו

הגעתה של רשת SPAR ההולנדית לישראל אמורה הייתה להיות בשורה ענקית. תחרות נפלאה על סל הקניות השבועי שלנו בימים של יוקר מחיה גואה. ועוד מצידה של רשת מזון ענקית, המפעילה 13,628 חנויות ב־48 מדינות מסביב לעולם, עם מחזור מכירות שנתי של יותר מ־40 מיליארד אירו. זאת, לצד הבטחה להקים בישראל לפחות 10 סניפים ב־3 השנים הראשונות.

אבל אז, אתה נזכר שהקונה היא שופרסל. זו שקנתה למשל בזמנו את רשת קלאבמרקט הקורסת, כדי לחסל תחרות ולא כדי להפריח אותה. זו שמחזיקה 312 סניפים בישראל - יותר ממספר הסניפים של רמי לוי, יוחננוף ורשת ויקטורי ביחד. וכשהרשת החדשה - אם וכאשר רשות התחרות תאשר את העסקה הטרייה - תצטרך לבחור את מיקום סניפיה הראשונים, נצטרך מידה רבה של נאיביות כדי להאמין שזה יבוא על חשבון מכירות רשת שופרסל.