גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את ניר צוק: ההייטקיסט שהפך לטייקון ולא מצליח להשאיר את העבר מאחוריו

ניר צוק היה יזם אנונימי מעמק הסיליקון שהתפרסם בעיקר בגלל הסכסוך בינו לבין החברה שעזב בטריקת דלת, צ'ק פוינט ● אבל היום הוא משקיע ויזם סדרתי שנמצא בכל מקום ● מבנק דיגיטלי חדש, דרך מיזם אקטואליה עם ליאור שליין ועד חברת הדגל שלו - פאלו אלטו, שנחשבת לאחת החברות החסינות למחיקות השווי הגדולות בשווקים ● כך מנסה ההייטקיסט שמתקשה להשאיר את עברו מאחור להגיע לפסגת המשק הישראלי

ניר צוק / צילום: טל גבעוני
ניר צוק / צילום: טל גבעוני

בשנת 2013, עוד כאשר היה יזם אלמוני יחסית בנוף הישראלי, התפרסם ניר צוק בעיקר בזכות פרובוקציה: חברת פאלו אלטו נטוורקס , אותה הקים, יזמה קמפיין שיווקי שהתמצה בשלט פרסומת בנתיבי איילון אחד ויחיד מול המתחרה הגדולה שלה, צ'ק פוינט , עם הכיתוב: "זה עתה עברתם את צ'ק פוינט. גם אנחנו - הוכתרנו שוב כחומת אש ארגונית מובילה".

דרישה בארה"ב: לבדוק את השימוש בחברת הסייבר של אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר
בעלי המניות התנגדו, אבל מנכ"ל מטריקס יקבל חבילת שכר של מיליונים
המזומנים אוזלים וההשקעות בשפל: תוכניות ההישרדות של חברות ההייטק לחורף הגיוסים של 2023 | בדיקת גלובס

הצידוק לקמפיין היה אפרורי לכאורה - זמן קצר לפני הקמפיין נכללה פאלו אלטו נטוורקס בדוח של חברת הייעוץ גרטנר - אבל מאחוריו הסתתרו מניעים נוספים. ניר צוק עזב בטריקת דלת את צ'ק פוינט 14 שנים קודם לכן, הקים בארה"ב את פאלו אלטו נטוורקס כמתחרה בתחום אבטחת הרשתות הארגוניות, ולמישהו בחברה האמריקאית היה חשוב למקם את השלט דווקא מול חלונות משרדו של גיל שויד ואלפי עובדיו, ואף לשלם על תקופה ארוכה פי כמה מהמקובל כדי להפוך את ההתרסה לממושכת יותר. צוק הכחיש בעבר כל קשר לשלט - ככל הנראה הייתה זו הפתעה שהכין לו סמנכ"ל השיווק דאז, רנה בונבאני, אבל בזיכרון הקולקטיבי נצרב היזם הישראלי כאחד המתריסים הגדולים בענף הטכנולוגיה.

זו, כמובן, לא הייתה הפרובוקציה הראשונה כלפי חברת אבטחת המידע מתל אביב. שנים קודם לכן, כאשר צוק היה שותף להקמת חברה נוספת בתחום אבטחת הרשתות הוא נהג להתנייד ברחבי עמק הסיליקון עם ב.מ.וו עם לוחית הרישוי עליה נכתב CHKPKLR - "צ'ק פוינט קילר". זו הייתה מתנה שקנתה לו חברת ההייטק נט סקרין, מי שרכשה את הסטארט־אפ הראשון שהקים אחרי צ'ק פוינט, וואן סקיור.

היא אמנם נמכרה במחצית המחיר אותו גייסה, אך הרוכשת, נט סקרין - באותו הזמן המתחרה הגדולה ביותר של צ'ק פוינט - העסיקה את ניר צוק כסמנכ"ל בכיר, הפכה אותו לאחד מהאנשים המשפיעים ביותר בזירת הסייבר המתעוררת בעמק הסיליקון והעשירה מאוד את חשבון הבנק שלו. עבורו, הייתה זו הכרה ביכולותיו ומעין פיצוי על ההחמצה לאחר עזיבת צ'ק פוינט: כשפרש בטריקת דלת ומכר את מניותיו בה, הפסיד בדיעבד צמיחה במחיר המנייה של פי 300 בתוך שנתיים בלבד. אבל צוק לא חיפש כסף, ובכל מקרה הוא מצא אותו בסוף. לוחית הרישוי התבררה כפרובוקציה רווחית במיוחד: איתה הוא הופיע לפגישות עם משקיעים ולקוחות פוטנציאליים, והסיפורים עליה תיבלו את מצגות המכירה של פאלו אלטו נטוורקס, חברת הסייבר שהקים ב־2005, בהומור עוקצני.

כבר לא צוק של שנות התשעים

צוק מודל 2022 איננו אותו צוק של שנות התשעים. מושא ההתרסה שלו כבר איננו גיל שויד, צ'ק פוינט או מיקרוסופט (שגם עליה יש לו בטן מלאה). כתושב חוזר בישראל שהעביר לכאן את חמשת ילדיו - המלחמה החדשה שלו היא מול רגולציה נוקשה ורשתות חברתיות דורסניות.

כמה מהמיזמים שנחשפו עד כה - מיזם האקטואליה עם מודי פרידמן וליאור שליין, והבנק הדיגיטלי "אש" עם שמואל האוזר וקובי מלכין - הם רק שניים מרשימת הפעילויות שצוק מתכנן כדי לחולל מהפכה ביחסם של התאגידים לאזרח הקטן. כמה ממכיריו מתארים אותו בימים אלה כ"רובין הוד המודרני, אולי מלבד העובדה שהוא מבוסס כלכלית". אחרים מכנים אותו כ"אילון מאסק הישראלי" - מיליארדר עם קצת יותר זמן פנוי ומוטיבציה לשבש תעשיות שונות, להותיר את חותמו ולצבור השפעה. יחד עם זאת, הוא לא רואה בעצמו פילנטרופ - בכל המיזמים עליהם הוא שוקד הוא מצפה לאיזון תפעולי. ללא ספק, אם ינהל את המלחמה הזו בלהט והעוצמה שבהם הוא מדבר על צ'ק פוינט או מיקרוסופט בכנסי המכירות של פאלו אלטו, יש סיבה לאופטימיות.

קובי מלכין / צילום: דרור עינב

חזר לישראל ובנה סביבו כוורת מתוקשרת

לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, צוק הבין שכבר אין לגאוגרפיה משמעות עבורו, ולכן החליט לחזור עם משפחתו לישראל, בין השאר גם בשל גיוס כמה מילדיו לצה"ל, מהם גם ל־8200, היחידה בה גדל. הוא רכש בתמורה ל־50 מיליון שקל את ביתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס בצהלה.

החזרה לישראל לוותה בעלייה של הפרופיל התקשורתי שלו, תחילה כחלק מקמפיין מיתוג מעסיק לפאלו אלטו, ולאחר מכן פשוט כי הוא נהנה מההשפעה. סביב צוק נבנתה כוורת המאוישת ביוצאי משרד האוצר לשעבר, בהם מנכ"ל האוצר לשעבר שי באב"ד, המשמש כמנכ"ל קבוצת שטראוס, ויועציו לשעבר של כחלון עומרי הרוש ותום יונאי. איתם הוא מדבר כמעט מדי יום, מחליף רעיונות ומתייעץ בדילמות רבות. הרוש שימש גם כחברת היעוץ IM מקבוצת גיתם, ולאחר מכן הקים חברת יעוץ יחד עם קבוצת אדלר־חומסקי. יונאי שימש בעברו כיד ימינו של בעלי מכבי תל אביב מיץ' גולדהר. את תקציב יחסי הציבור של צוק מנהל משה דבי, שמשמש דובר פאלו אלטו נטוורקס בישראל.

שי באב''ד / צילום: איל יצהר

צוק נפגש עם עיתונאים, עמותות ואנשי עסקים, מתארח בכנסים, ובוחן דרכים חדשות להשפיע על הזירה הישראלית והטכנולוגית, מחוץ לפאלו אלטו נטוורקס. הוא היה גם מהמשקיעים הראשונים בחד הקרן פיירבלוקס שעוסק באבטחת מידע לעסקאות קריפטו ואף נכנס לצד שלמה קרמר, מריוס נכט ומיקי בודאי כמשקיע בקרן הסייבר של גילי רענן וליאור סימון, סייברסטארטס, שבין חברות הפורטפוליו שלה נמנות וויז של אסף רפפורט, סיירה, פיירבלוקס, איילנד ונו־ניים סקיוריטי.

הסכנות הגדולות ביותר: הרשתות החברתיות

את אחת הסכנות הגדולות רואה צוק דווקא ברשתות החברתיות - אותן חברות שסייעו להפוך את פאלו אלטו נטוורקס למעצמה. למעשה, החברה של צוק הייתה אחת מחברות הסייבר הראשונות שצפתה כמה השימוש ברשתות אלה יגדל והזהירה את תאגידי הענק שעליהם להגן על עצמם מפני איומים שיוכלים לנבוע מגלישה בשירותים שכאלה. צוק טוען כי הרשתות החברתיות מכרסמות בדמוקרטיות בכל העולם, ובפרט בישראל. הירידה בצריכת חדשות ואקטואליה, וההעדפה של יותר ויותר צעירים לצרוך חדשות דרך טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק וטוויטר, מדירה שינה מעיניו.

מהצד השני, הוא מאמין כי ערוצי החדשות והאקטואליה מתקשים לספק את הערך המוסף שהם נדרשים לו בגלל הרגולציה עליהם. ההון שעליהם להוציא על עמידה בתנאי הרגולציה ועל תשלום לרשיונות גוזר את ערוצי החדשות לגורל שבו יכולתם להפיק את אותו התוכן שיקסום לדורות הצעירים מוגבלת. מהצד השני, עלויות ההפקה של תכני וידאו דווקא הולכים ויורדים, מה שמקטין את חסמי הכניסה לעולמות האקטואליה. מבחינתו, כל אדם חמוש בטלפון ובתוכנת עריכה יכול להחליף אולפן מצויד.

את הדאגה הזו נהג צוק לחלוק עם חבריו מאז שהגיע לישראל ב־2020 - אחד מהם החליט לקחת את הדבר למישור המעשי ולהפגיש בינו למודי פרידמן, לשעבר יו"ר ערוץ 10, וגם עם ליאור שליין, שהנחה בעבר תוכנית טלוויזיה בערוץ. השניים ביקשו להקים מיזם חדש. חברת התוכן הנרקמת בין השלושה צפויה להפיק תכני אקטואליה לא רק בתחומי החדשות היומיות - אלא גם בכלכלה, ספורט ובידור - ומטרתה, על פי כמה מהמעורבים בה - "לעשות אקטואליה איכותית ואמינה, להחזיר עטרה ליושנה ולהיראות כמו שעיתונות אמורה להיראות".

מודי פרידמן / צילום: יוסי כהן

זו לא פעם ראשונה בה צוק ופרידמן משתפים פעולה בתחום המדיה. בעבר הוביל פרידמן קבוצת משקיעים לרכישת מניות בערוץ 13, וביקש לצרף גם את צוק לקבוצת הרכישה. גם משקיעים נוספים כמו פרנק לואי וקובי ריכטר העבירו הצעה מתחרה לבעלים לן בלווטניק, אך זה סירב לכל ההצעות, מאחר וערכה של רשת ירד באותה התקופה והוא מיאן למכור אותה בסכום נמוך.

בגלל הרצון שלא לפגוש את הרגולטור הישראלי, המיזם קם בימים אלה כחברת תוכן המפיקה סרטונים ותכניות אקטואליה ומפיצה אותם באפליקציה לטלוויזיות חכמות וטלפונים ניידים, וכמובן - גם ברשתות החברתיות. צוק, שנחשב לאיש שמאחורי הרעיון, משקיע בשלב זה מיליוני דולרים בודדים בלבד.

מה הקשר בין חברת סייבר להקמת בנק?

מיזם נוסף בו מעורב ניר - כבר מעל לשנתיים - הוא בנק "אש", שמנסה לפתוח חזית נוספת מול תאגידים ותיקים, הפעם מול הבנקים. ובניגוד לחברת האקטואליה אותה יוזם צוק בעצמו, הפעם, הבנק הוא זה שהגיע אליו.

היה זה יו״ר רשות ניירות הערך לשעבר שמואל האוזר שיצר עמו קשר לפני כשלוש שנים והציע לו להיפגש עמו ועם צמד יזמים הייטק שהיו אלמונים עד אותה התקופה לממסד הפיננסי: אלכס ליברנט, ממייסדי חברת הפרסום הדיגיטלי דאבל וריפיי, שבעבר פעלה מישראל, סגרה את מרכז הפיתוח שלה והונפקה בהצלחה בניו יורק, ויובל אלוני, איש הייטק אלמוני שהקים קודם לכן את סוכנות פרסום דיגיטלי בגודל בינוני בשם אינובי. אליהם הצטרפו מאוחר יותר שמות גדולים כמו קובי מלכין - לשעבר מנכ"ל בנק מסד ובנק אוצר החייל, וסמנכ"ל חטיבת הבנקאות בבנק הבינלאומי ומשה וולף, לשעבר מנכ"ל שבא.

הפגישה עם צוק נפלה על אוזניים קשובות. צוק, שהתגורר בעמק הסיליקון מחצית מחייו עד אותה התקופה ושירת לא מעט בנקים בכל חברות הסייבר בהן עבד, הכיר מבפנים את המערכות המיושנות של הבנקים ואת המחיר הגבוה שמשלמים הלקוחות על תחזוקת המערכות הללו. ליברנט ואלוני, שכבר הציגו אבות טיפוס של המערכת הפיננסית עליה עבדו במשך שלוש שנים, נראו לו כמי שיכולים לבנות מאפס תשתיות מסובכות כמו מערכת ליבה בנקאית או חיתום אשראי. בישראל, בה מרבית הבנקים עושים שימוש בטכנולוגיות מיושנות או מסובכות כמו אלה של טמנוס (בנק לאומי ופפר) או טאטא (וואן זירו), ניתן יהיה למצוא נישה - אם הכל יעבוד כשורה והתשתית הטכנולוגית אכן תאפשר יעילות תפעולית.

בעוד שבנקים דיגיטליים כמו ווואן זירו מעסיקים מאות עובדים, באש מעוניינים להעסיק לא יותר מ־150 איש בעת ההשקה המסחרית המתוכננת לעוד שנה וחצי. ולמרות שהמייסדים הם אאוטסיידרים שהגיעו מעולם הפרסום הדיגיטלי, דווקא פרקטיקות השאובות מעולם האד־טק והמסחר האלקטרוני - כמו למשל שאיבת נתונים חכמה ממאגרים שונים - יכולות לאפשר לבנקים לעבוד ביעילות גבוהה יותר, בעידן של בנקאות פתוחה.

מרכיב נוסף שקסם לצוק ב"אש" היא העובדה שהפך לבנק הראשון בישראל שמקבל אישור לעבור לענן הציבורי, במקרה זה של אמזון. מדובר במהלך שמוזיל את עלויות האחסון והפעילות, כך שכל הפעולות הבנקאיות מתקיימות על הענן, די בדומה לאופן שבו פאלו אלטו מנטרת איומי סייבר.

גרעין השליטה המחזיק ב-67% מהמניות כולל את צוק, המייסדים אלוני וליברנט וכן את אלון שיין. צוות ההקמה, הכולל גם את האוזר, תום יונאי, סמנכ״לית המוצר שיר רענן ויעקב גרטן, לשעבר סמנכ״ל המחשוב בבנק דיסקונט, מחזיק ב- 18%. יתר המשקיעים, בהם האספן חוזה מוגרבי, המשקיע הקנדי מייק פלינקר ושמואל גניווץ מחזיקים פחות מ-5% כל אחד.

על פי רשם החברות תאגידים ממקלטי מס כמו ברבדוס (״סטרת'מור טריידינג קורפ״), איי קיימן (״תמר קונסלטינג״), קשורים גם הם בבנק, אך לטענת הבנק אלה נבדקו על ידי הרגולטור טרם חלוקת הרשיון ובכל מקרה אינם מחזיקים יותר מ- 5% כל אחד. סך הכל גייס הבנק 50 מיליון שקל, עבור הון עצמי ראשוני לקבלת רשיון, שעשוי לגדול בשנה וחצי הקרובות בעשרות מיליוני שקלים נוספים.

את ההון העצמי, בצירוף הון שייכנס לפקדונות, מקווים בבנק להעביר חזרה ללקוחות באמצעות אשראי. מלבד עמלות נמוכות, מקווים לתפוס ב"אש" את נישת האשראי שחסרה מעט בקרב הבנקים הדיגיטליים, גם ללא הצורך לפתוח חשבון עו"ש פעיל, ולהציע אשראי בעמלות נמוכות יותר למשקי בית ועסקים.

"מי שחיפש שלמות לא מצא אותה בצ'ק פוינט"

ההתרסה, חוסר הסבלנות והעקשנות אפיינו את צוק מאז ומעולם והפכו סימן ההיכר שלו. כיום אלה הבנקים הגדולים והרשתות החברתיות, אבל רוח הלחימה המאפיינת אותו, הייתה גם זו שהובילה אותו לעזוב את צ'ק פוינט, ולהקים ברבות הימים את פאלו אלטו נטוורקס.

האירוע המכונן שהוביל בתגובת שרשרת להקמת חברת הסייבר, היה ללא ספק העימות שנוצר בתוך צ'ק פוינט בין ההנהלה לבין צוק במחצית השניה של שנות התשעים. צוק היה אחד מעשרת השכירים הראשונים בצ'ק פוינט, שנוסדה ב־1993, חבורה של חיילים משוחררים מיחידת 8200, שהייתה קטנה ואקסלוסיבית מזו של היום, כזו שנבחרה בפינצטה על ידי בוגרי היחידה גיל שויד ושלמה קרמר. אנשים שעבדו עם צוק בצ'ק פוינט מספרים על דמות סוערת ותובענית, "סוליסט" - לא משהו חריג בענף הסייבר הישראלי, כזה שהיה לו תיאבון בלתי נדלה להצליח וסף סבלנות נמוך מאוד. "הוא נהג לקחת מאוד ללב פידבקים שהגיעו מהלקוחות והתנצח עם כמה מהמפתחים וההנהלה על הצורך להשתפר ולהשקיע יותר בפיתוח", אומר אדם שהכיר אותו באותה התקופה. "הוא תמיד אמר - לשמור על שיעור רווחיות תפעולית של 60% זה גבוה מדי, ושחברה חייבת להשקיע בעתיד שלה על חשבון הרווחיות".

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

אלא שהוא חש שדבריו נופלים על אוזניים ערלות. הוא עצמו לא היה מעוניין בתפקיד ניהולי, ולאחר מינויה של דורית דור לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח, הלכו וגברו הוויכוחים עם שויד ומנהלי פיתוח אחרים. אחד האנשים הקרובים אליו בצ'ק פוינט, שלמה קרמר, עזב לארה"ב וכמה שנים לאחר מכן ניצל צוק את ההזדמנות לעבור לארה"ב כאשר נפתחה משרה טכנית.

בדיעבד, המעבר של שני הבכירים וההתרחקות מהמטה ברמת גן, בה שכנה אז צ'ק פוינט, היה גם מה שהוביל לימים לעזיבתם. המוצר עליו עבד תחילה, מערכת בשם Floodgate, שייעלה את תעבורת הרשתות ונמכרה כמוצר משלים לחומת האש, נסגר בהוראה מלמעלה, גם בשל חוסר הצלחה כלכלית. מוצר אחר, בתחום ה־ADS, דווקא הצליח, אך גם גורלו היה להיסגר. המרחק הרב והפרשי השעות הובילו להבדלי השקפות בין גיל שויד, מחד, לבין קרמר וצוק, מאידך. לקרמר וצוק, שפגשו לקוחות קיימים ופוטנציאליים מדי היום הייתה השקפה אחת שהתנגשה לעיתים קרובות עם זו של המנכ"ל שויד, שהיה קרוב יותר למחלקת הפיתוח בישראל.

"צוק הוא פרפקציוניסט, וצ'ק פוינט לא הייתה מקום טוב להשיג בו שלמות", אומר עובד לשעבר. "קשה היה ליצור איכות כזו גבוהה כשאתה עושה משהו בפעם הראשונה, והכל תוך כדי ריצה". שלמה קרמר עזב את תפקידו הניהולי ב־1998, אך נותר חבר דירקטוריון. לאחר מכן הוחלט לסגור את מחלקת הפיתוח בארה"ב, שנוהלה אז על ידי גיא טנא ובה היה מעורב ניר צוק. כל המוצרים, המצליחים והפחות מצליחים נסגרו, וצוק ראה זאת כאות לעזוב ולהקים את מה שהוא ראה כגרסה טובה יותר של צ'קפוינט.

מצ'ק פוינט ליזם הבית של קרן סקויה

לאחר שנמכרה נט סקרין, החברה בה שימש צוק כסמנכ"ל טכנולוגיות, לג'וניפר בתמורה ל־2.7 מיליארד דולר, הוא ביקש להרים את הכפפה ולקחת את תחום האבטחת המידע אל אזור שאף חברת סייבר לא רצתה להיכנס אליו בזמנו: להעביר את האבטחה הארגונית לענן הדיגיטלי ולסרוק משם את כלל הפעילות הארגונית, בכלל זה גם גלישה באתרים שונים והעברה של קבצים. רעיון מהפכני נוסף אותו אימץ הוא פיתוח פלטפורמה אחת ויחידה שתאגד את כלל המוצרים והשירותים בתחום הסייבר הנצרכים על ידי החברות - בענף שהיה ועודנו מפוצל.

צוק הציע לאיש שהיה הקרוב אליו ביותר בצ'ק פוינט, אשים צ'נדרה (Asheem Chandra) מקרן גריילוק, להצטרף להרפתקה ולהתמנות לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה בארה"ב. לאחר מכן צירפו השניים את קרן סקויה ואת שלמה קרמר, שגם נהנה מהשקעה של צ'נדרה במסגרת הסטארט־אפ החדש שהקים באותם ימים, אימפרבה.

זמן קצר אחר מכן גם הפך צוק ל"יזם הבית" של קרן סקויה. הוא קיבל משרד והבטחה להשקעה ראשונה לאחר שיגבש תוכנית עסקית סגורה. תהליך האינקובציה ארך כשנה. "ניר היה המפתח הראשי מאחורי תוכנת חומת האש של צ'ק פוינט והוא הכיר את החולשות בה", נזכר ג'ים גץ מקרן סקויה בראיון שפרסם באתר הקרן. "חשבנו שזו הייתה הזדמנות להמציא מחדש את אבטחת המידע".

"לא ידענו מה הולך להיות הרעיון שישבש את התעשייה ובילינו תשעה חודשים, ממרץ 2005 ועד סוף השנה, במטרה 'להינעל' על רעיון". בשלב מסוים, איתרו צוק וסקויה את מי שיהפוך לסמנכ"ל הפיתוח של החברה את רגי'ב בטרה, ששימש קודם לכן כמנהל הפיתוח בחברת ג'וניפר. בטרה הפך למייסד השותף של צוק בחברה, והוא משמש כסמנכ״ל הפיתוח שלה עד היום. "אני סמנכ״ל טכנולוגיות (CTO), אני לא אוהב לנהל אנשים", אמר צוק בשיחה שהתפרסמה באתר של קרן סקויה. "אמרתי לשותפים בסקויה ובגריילוק שיאתרו סמנכ"ל פיתוח, וכשגץ הביא את בטרה, התחברתי אליו מהיום הראשון".

ב־2006 קיבלה החברה את ההשקעה הראשונה מקרמר, סקויה וגריילוק, אך חוותה שלוש שנים קשות במסגרתה דוללו בעלי המניות, עד שצוק הצליח לשכנע את גרטנר לכלול את שמה של החברה בפרסומיה. "פאלו אלטו לא התפוצצה על ההתחלה, זה לא היה המקרה שאותו אנחנו רואים בוויז היום", אומר אדם שהכיר את החברה מקרוב. "היו לה תקופות קשות".

תחילה מונה לה כמנכ"ל מארק מק'לכלין, שלקח אותה להנפקה בנאסד"ק בשווי של 2.8 מיליארד דולר, ולאחר מכן הוחלף במנכ"ל הנוכחי ניקש ארורה - מי שניהל את גוגל באירופה ובמזרח התיכון ולאחר מכן בילה מספר שנים בסופטבנק כמועמד הוודאי ביותר להחלפתו של היו"ר והמייסד מאסאיושי סון.

תחת ניהולם של מק'לכלין וארורה, הפכה פאלו אלטו לסיפור הצלחה. מלכתחילה השכיל צוק לשים עצמו בתפקיד לא ניהולי על מנת לנצל את כישוריו בהיבטי פיתוח טכנולוגיה ומוצר. בין שאר תפקידיו הוא נפגש עם לקוחות קיימים ועם לקוחות פוטנציאליים - סמנכ"לי אבטחת מידע שרואים בו בן דמותם: גיק של סייבר שפיו וליבו שווים.

בזכות משקיעים מקושרים, ניהול נכון ואיוש של מנהלים מאוד מנוסים מעמק הסיליקון בעמדות בכירות - פאלו אלטו צמחה בקצב גבוה מתחילת הדרך. היא גדלה כחברה אמריקאית לכל דבר, ללא ישראלים בכירים מלבד צוק. אחרי ההנפקה, החל המייסד להופיע יותר ויותר בכנסים בישראל, מתוך כוונה למכור לשוק המקומי את המוצרים, שלא לומר מתוך רצון לנצח את צ'ק פוינט בשוק הביתי שלה.

עשור לאחר ההנפקה, ההימור של ניר צוק על פאלו אלטו נטוורקס נראה מוצלח, כמעט מכל בחינה. פאלו אלטו נחשבת לאחת ממניות הסייבר המצליחות - מחיר המנייה צמח מ־42 דולר לפני עשור ל־141 דולר נכון לכתיבת שורות אלה, כשהיא נחשבת לאחת המניות החסינות למחיקות השווי הגדולות בשוק ההון. מי שהשקיע במניית פאלו אלטו לפני חמש שנים היה זוכה לעלייה של 192%, בעוד שהשקעה במניית צ'ק פוינט הייתה מניבה עלייה של כ־22% בלבד. עם זאת, במהלך השנה האחרונה חל היפוך: מניית צ'ק פוינט עלתה ביותר מ־9% וזו של פאלו אלטו דווקא ירדה בכ־25%.

בניגוד לצ'ק פוינט הרווחית, שנים רבות נחשבה פאלו אלטו נטוורקס כחברת צמיחה הפסדית. שיעור הרווח בחברה הישראלית הוותיקה גבוה אמנם יותר, אבל ברבעונים האחרונים החלה החברה של ניר צוק להציג רווח נקי, והתחזית לסיום השנה הפתיעה גם את האנליסטים - הרף העליון של הרווח הצפוי למניה עודכן מ־3.17 ל־3.44 ברבעון האחרון.

גם בהכנסות עקפה פאלו אלטו את צ'ק פוינט: הכנסות החברה של צוק גבוהות מאלה של שוויד פי שלושה. ברבעון האחרון הכניסה פאלו אלטו 1.56 מיליארד דולר, בעוד שצ'ק פוינט הכניסה 577 מיליון דולר בלבד; וגם שווי החברות: פאלו אלטו נסחרת לפי שווי של 42.7 מיליארד, בעוד שצ'ק פוינט לפי 16.3 מיליארד. לשתי החברות תזרים מזומנים שלילי ברבעון האחרון, אך קופת המזומנים של פאלו אלטו גבוהה פי עשרה מזו של צ'ק פוינט. בשנה שעברה, רשמה פאלו אלטו ניצחון סמלי כאשר נכנסה למדד הנאסד"ק על חשבון החברה הישראלית הוותיקה. ובכל זאת, בולמוס הרכישות והתגמול הגבוה לעובדיה מטיל משקולת חוב על צווארה של פאלו אלטו: היקף ההתחייבויות שלה עומד על כמעט 4 מיליארד דולר. לצ'ק פוינט, בניגוד לה, כמעט לא קיימות התחייבויות כלל (22.3 מיליון דולר בלבד).

פאלו אלטו השכילה להיכנס בשלב מוקדם יחסית לתחום אבטחת הענן הדיגיטלי, מוקדם הרבה יותר מצ'ק פוינט, וביצעה רכישות רבות - בהן גם בישראל. בשמונה השנים האחרונות רכשה שבע חברות, אחת מהן היא לייטסייבר , שהמנכ״ל שלה, גונן פינק - בעבר קולגה של צוק בצ'ק פוינט - הפך לראש מרכז הפיתוח הישראלי, הממוקם לא רחוק ממשרדי צ'ק פוינט ואף משקיף עליה.

הסטארט־אפיסטים כבר מכנים אותה "מונופול"

פאלו אלטו נמצאת כבר בליגה של ענקיות הסייבר העולמיות. היא מכונה בשוק שלא לציטוט כ"מכונת שיווק מכירות", מעסיקה אלפי אנשי מכירות בארה"ב שעוסקים יום ולילה בהכאת המתחרים ובהגדלת נתח השוק של פאלו אלטו ביותר ויותר שוקי סייבר. אלא שהתנהגות זו גם סופגת לעיתים ביקורת מסטארט־אפיסטים המכנים אותה "מונופול". התנהגות שכזו היא סימן היכר של ענקיות מעמק הסיליקון, והדבר אינו שונה מהפרקטיקות הנהוגות למשל במיקרוסופט, ובכל זאת, אומר יזם שבחר להשאר בעילום שם: "פאלו אלטו נוהגת להציע באנדלים (מאגדים) של תוכנות ומסבסדת מוצרים בשוק שבה יש לה תחרות, מה שעשוי לפגוע בסטארט־אפים".

ביטוי נוסף לכך פורסם ב־2019 כאשר אורקה סקיוריטי, אז חברת סייבר צעירה בתחום הענן שהוקמה על ידי יוצאי צ'ק פוינט, פרסמה סדרת סרטונים שבו היא משווה את ביצועי המערכת שלה לאלה של מתחרות דוגמת צ'ק פוינט, טנבל, וגם פאלו אלטו נטוורקס. את מכתב האיום בתביעה קיבלה דווקא מפאלו אלטו נטוורקס, שמחתה על כך שאורקה הפרה את תנאי השימוש במוצר שלה: על מנת להפיק את הסרטון נדרשה אורקה לרכוש רשיון לשימוש במערכת של פאלו אלטו, ושם נאסר על לקוחות לפרסם ביקורת על המוצר. הסרטון מעולם לא הוסר ומכתב האיום מעולם לא הגיע לכדי מימוש.

אבל את העקיצות כלפי צ'ק פוינט ניתן היה לראות גם שנים אחר כך. בכנס מכירות שנערך לפני כעשור בישראל אמר צוק כי "המתחרים מתקשרים לאיים על השותפים שלנו בכך שיפסיקו לעבוד איתם". "המתחרים שלנו בפאניקה, הם עוברים לשלב נבואת השקר ואז כשמשחררים מוצר לשוק מתברר לאכזבת הלקוחות שמדובר ב'חזיר מפלסטיק'". אבל צוק התבגר. כיום, לאחר שפאלו אלטו נטוורקס עברה בכל פרמטר אפשרי כמעט את צ'קפוינט, וכשצוק עצמו כבר שווה 863 מיליון דולר, מהם מימש כבר יותר מחצי מיליארד דולר (על פי וולמיין), אפשר לעבור הלאה.

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט עולה לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם