אליהו רביבו וגלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, ראובן קופיצ'ינסקי
היהודים בישראל - יותר חילונים או יותר מסורתיים? השאלה הזו בדיוק עלתה בדיון של הוועדה המיוחדת להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה. ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען שההתנגדות למהלכי החקיקה של הממשלה (שאז עוד עמדה לפני השבעה) היא חלק מ"המאמץ להגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו", והסביר: "חצי מהעם היהודי בארץ ובתפוצות מגדיר את עצמו כחילוני". לכך הגיב ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) עם נתון שונה: "רוב העם היהודי בארץ ישראל מגדיר את עצמו מסורתי ויותר". קריב לא נשאר חייב, הזמין לבדוק את נתוני הלמ"ס בנושא וסיכם: "הציבור החילוני והציבור המסורתי לפחות שווים בגודלם - אם לא יתרון קל של כמה אחוזים לחילונים". נשים את יהדות התפוצות בצד: מי צודק לגבי ישראל?
בעצתו של קריב בדקנו את נתוני הלמ"ס. זו מפרסמת מדיי שנה את "הסקר החברתי", שכולל גם את סעיף "דת ודתיות". לפי הסקר הזה, מקרב 4.5 מיליון יהודים בני יותר מ-20 במדינת ישראל, 45.3% השיבו שהם "לא דתיים וחילונים". לעומתם, 33.1% הם מסורתיים ("מסורתיים דתיים" ו"מסורתיים לא כ"כ דתיים"), 10.7% דתיים ו-10.5% חרדים - בסה"כ 54.3% (יש עוד 0.4% שלא ידועה מידת דתיותם).
על פניו, רביבו צודק: הוא הרי דיבר על "מסורתיים ויותר", כלומר גם דתיים וחרדים, ואלו מהווים 54.3% מהיהודים בישראל. אבל פנינו לקריב כדי לבקש הבהרות, והוא הציע לנו לחבר לציבור החילוני את הציבור המסורתי הלא דתי: "שני שליש מהמסורתיים מגדירים עצמם על פי הלמ"ס כמסורתיים לא דתיים למול שליש שמזדהה יותר עם הציבור הדתי. הפילוח הזה רק מחזק את הטענה שהציבור החילוני והמסורתי הלא דתי גדול משמעותית מהציבור הדתי ואלה המזדהים איתו". לקטגוריה "מסורתיים לא כ"כ דתיים" משויכים 19.2% מהאוכלוסייה היהודית, ויחד עם החילונים מדובר ב-64.5%. השאלה היא, כמובן, האם אכן ניתן לשייך את המסורתיים הלא דתיים לקבוצה החילונית, למרות שזה לא מופרך. בכל מקרה, קריב גם מסר שהוא התכוון להשוות רק בין החילוניים למסורתיים, בלי הדתיים והחרדים, ובמקרה זה הוא אכן צודק.
לסיכום: ב-2021 חילונים היוו 45.3% מהאוכלוסייה היהודית בישראל, ומסורתיים, דתיים וחרדים יחדיו 54.3%. עם זאת, אם מצרפים לחילונים מסורתיים לא דתיים, מדובר ב-64.5%. בכל מקרה, החילונים מהווים פלח גדול יותר ממסורתיים לבדם (33.1%).
תחקיר: יובל אינהורן