מימין: צ'נינג טייטום, קומייל ננג'יאני, דוויין ג'ונסון / צילום: רויטרס, אי פי, ויקיפדיה
ג'ייקוב גלאגר כותב טור על אופנת גברים ב"וול סטריט ג'ורנל"
לגיבור הסרט "בלאק אדם", בגילומו של דוויין ג'ונסון, יש שרירים כל כך גדולים שמפליא שהוא מצליח לסובב את הצוואר כדי לראות את הרעים. לכוכב הסרט "העיר האבודה" צ'נינג טייטום יש שרירי חזה כה מנופחים, שהם כמעט בגודל של קסדות פוטבול. השחקנים שמגלמים טייסים בסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" מתהדרים בשרירים כל כך משורגים, שנראה שהם יכולים להרים מטוס קרב בהינף יד.
השרירים ממשיכים להתנפח. הטריילר לסרט "קריד 3" שיצא לאחרונה חושף כי לשחקן בוגר אוניברסיטת ייל ג'ונתן מייג'ורס, המשחק את דמיאן "דיים" אנדרסון, יש שרירי זרוע המכניסים אותו לקטגוריית משקל שונה לעומת מייקל ב' ג'ורדן, בעצמו לא ציפלון, שמשחק את אדוניס קריד.
בעבר גופם של שחקני סרטי פעולה היה בנוי באופן אמין. "גדלתי על הריסון פורד מתרוצץ בסרט "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", והוא לא היה כזה שרירי", אומר דיוויד היגינס, מאמן כושר החי בלונדון. היגינס עבד עם כולם - מסמואל ל' ג'קסון,דרך דיוויד הארבור ועד קומייל ננג'יאני.
כשכריסטופר ריב שיחק את סופרמן ב־1978, הזרועות הצנומות שלו אפשרו לו לשחק באופן אמין את קלארק קנט, האלטר אגו של סופרמן. ברוס וויליס היה שרירי באופן אמין בסרט "מת לחיות" מ־1988, כששיחק שוטר שחוק עם קו שיער נסוג.
החברה משנה את עמדתה ביחס לגוף הגברי
אלא שבעשור האחרון, כתפיים מפוסלות באופן בלתי סביר הפכו לתנאי סף כמו, ואולי אף יותר, מיכולת משחק. האינפלציה בגופות השריריים של שחקני הוליווד תואמת לעלייתם של סרטי הקומיקס של מארוול ודי סי, הדורשים מהשחקנים שייראו כמו אלים.
"החברה שינתה את עמדתה באופן משמעותי בנוגע לתפיסת הגוף הגברי", אומר היגינס. לפני כעשור, כשהחל לאמן ידוענים, לעיתים קרובות היו אלה שחקניות, ולא שחקנים, שהיו יותר מושקעות באימוני כושר (מרגו רובי וסקרלט ג'והנסון היו בין הלקוחות שלו). כיום הצופים, שבמשך יותר מעשר שנים הורגלו לראות על המסך שחקנים מנופחים, מצפים שכך יראו גיבורי הקולנוע שלהם.
מגמה דומה מתרחשת בזירת הספורט המקצועי. שחקן הכדורסל לברון ג'יימס בכושר הרבה יותר טוב מכל שחקן ב"לייקרס" בשנות ה־80, כפי שבאטמן השרירי, בגילומו של רוברט פטינסון, יכול לפרק במכות את הגרסה הצנומה של מייקל קיטון לגיבור בגלימה.
כמה גדול זה גדול מידי?
יש כוכבים מגודלי גוף שתהו בשנים האחרונות אם התנפחו מעבר לגבול הטעם הטוב. בראיון לעיתון USA Today סיפר כריס המסוורת' שאשתו אמרה לו "די, זה מוגזם", על הגוף החסון שבנה כדי לשחק את גיבור הסרט "ת'ור". זאק אפרון, שעבד על קוביות בבטן לקראת הסרט "משמר המפרץ" ב-2017, אמר מאוחר יותר שהגוף המנופח שלו לא היה אמין.
קומייל ננג'יאני, שעבור תפקידו בסרט "נצחיים" מ-2021 הפך את עצמו להרקולס, מדבר באופן פתוח על עניינים של דימוי גוף. בראיון למגזין GQ בשנה שעברה, הוא אמר: "אם אני משחק את גיבור העל הדרום-אסייתי הראשון, אני רוצה להיראות כמו מישהו שיכול לנצח את ת'ור או קפטן אמריקה". מתוך הכרה בתגובות המזועזעות מגופו הבנוי כברזל, אמר ננג'יאני שנהיה לו "מאוד לא נוח לדבר על הגוף שלי".
איך משיגים את הגוף הנכסף?
לקראת צילומים, שחקנים נתונים תחת לחץ אדיר: הם צריכים לחטב את הגוף והרגליים בזמן קצר מאוד. "האימון לקראת תפקיד הוא, ברובו, ריצת ספרינט", אומר פטריק מרפי, מאמן מלוס אנג'לס שעבד עם ז'אק אפרון, אוליביה וויילד וקיאנו ריבס. התנפחות לקנה מידה של גיבור על היא "מטרה מוגזמת עבור כל אדם", אומר מרפי. כדי להגיע לגזרה הנדרשת נדרשת שגרת אימונים בחדר הכושר במשך חמישה ימים בשבוע ו"תזונה מגה נקייה". לא מדברים פה על שיעור ספינינג ספונטני.
ריצ'רד לואיס אימן את השחקן פול ראד במשך שבע השנים בהן גילם את איש הנמלה בסרט "אנטמן" מבית מארוול. הוא היה צריך להיות שרירי, אבל לא ענק כמו קפטן אמריקה. לקראת התפקיד הזה, ראד התאמן במשך שנה, אומר לואיס, והתמקד בחיטוב החזה, הגב ובייחוד הכתפיים. "גיבורי על חייבים כתפיים", הוא מסביר, בגלל שרוב השוטים הם משרירי הדלתא ומעלה.
לואיס מספר שראד נוטה לקצץ את שגרת האימונים שלו כשהוא לא לובש את חליפת גיבור העל. כשסרטי מארוול נכנסים לפרה־פרודקשיין, שלב ההכנות להפקה, הוא חוזר להתאמן באופן קבוע. לשחקן קומי כמו ראד, ההפסקות האלה הגיוניות: כשגילם מורה למדעים חנון בסרט "מכסחי השדים: החיים שאחרי", הוא לא היה צריך כתפיים שמתפקעות מתוך חולצות.
המחיר של שרירים עצומים
יש גבול פיזי לכמה גדול יכול שחקן להיות: "בממוצע, אנחנו יכולים להגדיל את מסת השריר בכ־30 גרם ביום, כלומר כ־9 קילו בשנה", אמר ד"ר קיילב רדן, רופא ספורטאים מבויסי, איידהו.
יכולה להתפתח "מעמסה על הפרקים, כי אתה מסתובב עם משקל אקסטרה של שרירים", אומר הרופא. הוא אמור לדעת. הוא, יחד עם שריריו המפותחים, הופיע בתוכנית תחרויות הספורט של NBC "משחקי הטיטאנים" וזכה לכינוי "ת'ור הדוק", בגלל דמיונו לגיבור העל המנופח של מארוול. ובכל זאת, ד"ר רדן כבר מתקרב לגיל 40, והוא נאלץ להפחית באימונים המפרכים בגלל פציעות ספורט.
גוף מנופח כאמצעי להיכנס לדמות
למרות המאמץ והמעמסה, רוב השחקנים נוטים להגדיל את מסת השריר שלהם. היגינס אומר שמעולם מפיק או במאי לא אמר לו ששחקן צריך להיות בגודל מסוים - הדרישה מגיעה מהשחקנים עצמם. "הם רוצים להיראות גדולים וחסונים כדי להיכנס לדמות", הוא אומר.
ואכן, שחקנים רבים מתגאים בגוף שלהם, ומציגים אותו לראווה בצילומי מגזינים, בסרטוני הדרכה ביוטיוב ובפוסטים ברשתות חברתיות, לצד המאמנים האישיים שלהם. אם באמת הייתי רוצה לדעת איך התנפח ג'ונתן מייג'ורס לקראת תפקידו ב"קריד 3", הייתי צופה ביוטיוב בסרטון של המגזין Men’s Health, בו מפרט השחקן את משטר האימונים המתיש שלו - אף על פי שהסרט טרם יצא לאקרנים.
לגבי סטרואידים, הפיל שבחדר הכושר, אומר ריצ'רד לואיס, שיש אולי שחקנים שנוטלים אותם כשיש להם מעט זמן להתכונן לתפקיד, אבל אף אחד מלקוחותיו לא משתמש בהם. "אם לא תשקיע באימונים", הוא אומר, אין תרופה שתעזור לך לקצר את הדרך".