אם לפני 1990 שר חינוך השלים קדנציה ממוצעת של 3.7 שנים, מאז הקדנציה הממוצעת התקצרה ביותר מחצי. גם משך הכהונה של שר הביטחון הצטמצם משמעותית. שנת 1990 משמשת כנקודת המפנה, משום שהחל ממנה יציבות הממשלות התערערה. עם זאת, ניתן לראות יציבות גדולה יותר במשרדים שבאופן מסורתי יש עליהם קוצנזוס ויש מועמד "מתבקש" לתפקיד. גם במשרד האוצר קיימת יציבות יחסית מכיוון שהשר צריך להעביר תקציב למספר שנים.