גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי שמע על אינפיניה וניו מד? מה גורם לחברות ענק להחליף את שמן

משנה שם משנה מזל? בחודש שעבר הפכה סופרגז ל"אלקטרה פאוור" והצטרפה לרשימת חברות ותיקות ששינו את שמן, ובהן כיל, גזית גלוב, דלק קידוחים ואפילו פייסבוק ● ניסיון להתנער מתדמית שלילית או שינוי בפעילות עסקית? "צריך סיבה קרדינלית לשנות שם", טוען יועץ המיתוג של אינפיניה (לשעבר נייר חדרה), "אנשים לא רוצים לעבוד בחברה ששמה מזכיר תעשייה מזהמת"

אינפיניה מיחזור / צילום: אינפיניה מיחזור
אינפיניה מיחזור / צילום: אינפיניה מיחזור

במהלך חודש דצמבר האחרון הודיעה חברת סופרגז אנרגיה, שבשליטת קבוצת אלקו של משפחת זלקינד, על שינוי שמה ל"אלקטרה פאוור", והצטרפה בכך לשורה של חברות ציבוריות שהחליפו את שמותיהן במהלך השנה החולפת.

החלפת שם החברה העוסקת בשיווק גז ביתי לאלקטרה פאוור מגיעה כשלוש שנים וחצי לאחר שסופרגז נמכרה לאלקו, החברה האם של קבוצת הנדל"ן והתשתית אלקטרה, ונומקה בכניסת החברה לשוק אספקת החשמל לשוק הפרטי.

חברת הנדל"ן המניב מבנה בוחנת מיזוג עם דיסקונט השקעות
ברווח של מיליארד שקל ואחרי תשואה של 300%: ישי דוידי מעביר את נייר חדרה לידי גיל אגמון

"במציאות כיום, הכוח עובר מחברות שהעניקו מוצרים סטטיים ואחידים, לידיים של הצרכן - שדורש שירותים ומוצרים שיתאימו לו ולאורח חייו", מסביר סמנכ"ל השיווק בחברה, יובל בר יוסף. "המגמה הזו ממשיכה גם בשוק האנרגיה, וצריכת האנרגיה שלנו הופכת להרבה יותר דינמית ופרסונלית".

סופרגז היא כאמור לא היחידה שנפרדה משם ישן שליווה אותה שנים ארוכות, ואימצה שם חדש בתקווה שיהפוך למותג מלהיב. בחודשים האחרונים עשו זאת גם נייר חדרה שהפכה ל"אינפיניה", דלק קידוחים ששינתה את שמה ל"ניו מד אנרג'י", גזית גלוב של חיים כצמן שהפכה ל"ג'י סיטי" ואפילו חברת הביומד המקרטעת פלוריסטם, שהפכה ל"פלורי".

בכירי איי.סי.אל בטקס פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: יח''צ - NYSE

דוגמאות בולטות משנים קודמות כוללות גם את ענקית הדשנים כימיקלים לישראל, שב-2020 החליטה להיקרא "איי.סי.אל (ICL)", ויצרנית חומרי ההדברה "אדמה", שבעבר נקראה מכתשים אגן. בעולם אפשר להזכיר את הרשת החברתית פייסבוק הנקראת כיום בשם "מטא ".

מדוע חברות מוותרות על שם שזוהה עימן במשך שנים ארוכות ומשנות את שמן? אסף חתוכה, מנכ"ל חברת פרה כחולה, שעוסק זה 20 שנה בתחומי האסטרטגיה והמיתוג, סבור שצריכה להיות "סיבה מאוד מאוד קרדינלית לשנות שם של חברה".

לדבריו, "במרבית המקרים, חברות השקיעו על פני שנים מיליונים ואף עשרות מיליוני שקלים לבנות את המותג. אז לעשות תהליך קיצוני של מחיקת מותג - זה רק במשבר".

חתוכה מזכיר מקרים של חברות ששקלו בעבר לעשות שינוי במותג, אך הבינו את חוזק המותג שלהן. כך לדוגמה, לדבריו, לשופרסל היו בעבר הרבה מותגים ושמות, ומותג "זקן" שלא נתפס כמאוד חיובי, אך הם הבינו שעדיף לעדכן את המותג הקיים ולא לבחור במותג חדש.

מנגד, באינפיניה (שהייתה נייר חדרה), שאותה ליווה חתוכה בתהליך, הייתה לדבריו סיבה משמעותית להחלפת השם. "זה לא היה סתם קוסמטיקה. זו קבוצה שבנויה משלוש חברות, והיה הזוי שהיא מזוהה עם נייר, מפעלים מיושנים, זיהום ותעשייה של פעם, כשבפועל אלו חברות של כלכלה מעגלית ומיחזור - תעשייה מהנחשקות ביותר בעולם", אומר חתוכה.

"מעבר לזה היו סיבות של תרבות ארגונית, שכל אחת מהחברות התנהגה עצמאית ולא היה משהו שחיבר את כל הקבוצה. כמו כן אנשים לא רצו לעבוד בחברה מזהמת ומיושנת. היה פה תיקון עוול היסטורי, ששם את החברה במקום שהיא צריכה להיות בו, עולם הקיימות".

אבל עד היום כשמזכירים את אינפיניה חייבים לכתוב "לשעבר נייר חדרה", כדי שנדע במי מדובר.
"כן, זה חלק מתהליך של ניהול השינוי - היום לא מכירים את אינפיניה, אבל בעוד שנתיים כן. כשלאומי קארד הפכה למקס, לא היה צריך לכתוב את זה, כי שמו המון כסף בתהליך תקשורתי, אבל מותגי התעשייה וה-B2B (עסקים שפונים לעסקים ולא לצרכן הסופי) נמצאים במצב יותר מורכב, כי יש להם פחות משאבים תקשורתיים לניהול השינוי, אז לוקח יותר זמן עד שמגיעים למסה קריטית".

מדובר בחברות שנסחרות בבורסה. הן חייבות שהמשקיעים יכירו את השם החדש שלהן.
"זו אגב אחת הסיבות המרכזיות להחלפת שם. חלק גדול מקהל המטרה של חברה זה המשקיעים והן רוצות סנטימנט חיובי. בתהליך של אינפיניה דיברתי עם אנליסטים, וגם הם ישות רגשית, שמעריכים או לא מעריכים מניה לא רק לפי דוחות כספיים. חלק מזה זה גם הציפייה שלהם מהחברה.

"אז אולי בנייר חדרה הם לא רצו להשקיע, אבל סיפור של כלכלה מעגלית זה וואו. בשוק ההון יחסית יותר קל לנהל את השינוי, כי מדובר בקהילה יחסית מצומצמת, בטח במרחב המקומי".

שינוי שם אחרי ירידה של 90% במניה

סופרגז ונייר חדרה אינן היחידות כאמור שנקטו לאחרונה מהלך של שינוי שמן. כך, חברת הביומד פלורי שינתה את שמה מפלוריסטם ביולי האחרון, ובעקבות השינוי בשם, החליפה גם את סימול המניה בנאסד"ק מ-PSTI ל-PLUR .

החברה מסרה אז כי השינוי נועד לשקף את האסטרטגיה של החברה לפעול במגוון תחומים, מעבר לרפואה. השם הקודם כלל את המילה stem, גזע - משום שהחברה התמקדה בפיתוח בטיפולים באמצעות תאי גזע.

עם זאת, שינוי השם הגיע לאחר ירידה חדה של כ-90% במניה בחמש השנים שקדמו לו, ושבועיים לאחר כישלון בהשגת היעד העיקרי בניסוי קליני - משהו שעדיף לנסות להשכיח מהמשקיעים. פלורי הודיעה על שינוי השם וציינה כי היא רוצה ליישם את הטכנולוגיה שלה גם בתחומי הפודטק והאגריטק; קודם לכן היא חתמה על הסכם להקמת חברה משותפת עם תנובה, שתשתמש בתאי הגזע שלה לייצור בשר מתורבת.

גם קבוצת הנדל"ן המניב גזית גלוב שבשליטת נורסטאר של חיים כצמן ביקשה וקיבלה את אישור בעלי המניות שלה לשינוי שם החברה לג'י סיטי (G City), בדומה למותג שתחתיו פועלים מרכזי הקניות שלה.

כצמן, מייסד ומנכ"ל החברה, אמר כי השם החדש מבטא היטב את המיקוד האסטרטגי של החברה - שלאחרונה נקלעה לסחרור פיננסי בשל מינוף גבוה - במיקומים חזקים במרכזים אורבניים.

לעומתה ניו מד אנרג'י , שנקראה עד לפני מספר חודשים דלק קידוחים, היא שותפת מוגבלת העוסקת בחיפושי גז ונפט, ומחזיקה בכ-45% משדה הגז לוויתן. בפברואר שעבר הודיעה החברה על עדכון אסטרטגיה ושינוי שם. זאת "על רקע השינויים המתרחשים בענף האנרגיה, המדיניות הממשלתית בישראל ובמדינות המפותחות לעודד מעבר לייצור חשמל מאנרגיות אלטרנטיביות והרצון לקדם היבטי אחריות חברתית וסביבתית (ESG)".

יכול להיות שאם בשם החברה מופיעה המילה "קידוחים", "גז" או "כימיקלים", ועכשיו מחליפים לה שם, זה פשוט גרין־ווש (מונח ביקורתי המתאר יצירת תדמית ציבורית חיובית להתנהלות שלכאורה מקדמת סביבתיות אך מסתירה היבטים שליליים)?
חתוכה: "גם מטא (לשעבר פייסבוק) זה סוג של גרין ווש. בחלק מהמקרים, הסיבה למיתוג מחדש היא לא עמוקה, אין שינוי מהותי בזהות החברה ובתרבות הארגונית, וחלק מזה יכול להיות סוג של גרין ווש.

"אם נתפסים כחברה עם סנטימנט לא טוב, מושכים אש, נמצאים כל הזמן בהגנה ולא בהתקפה - אז משנים את השם והזהות ומקווים לטוב. השאלה אם זה מצליח או לא.

"כשהמציאות בשטח היא אותה מציאות והחברה רק משקיעה כסף - קשה להאמין שהיא יכולה להגיע למשהו מוחלט, אולי רק לצמצם פערים. היום היכולת לנהל תודעה פחות קלה מבעבר, יש עיתונאים ואקטיביסטים שלא יתנו לחברות להתחמק בקלות ולכן זה יותר מורכב ומוגבל. אם השינוי רק קוסמטי ולא מחלחל פנימה, יש תקרת זכוכית".

אסך חתוכה, מנכ''ל פרה כחולה / צילום: באדיבות המצולם

"הייתה חייבת להראות שהיא לא רק פייסבוק"

לדברי חתוכה, במטא ובאלפבית (גוגל) המיתוג נעשה גם ממניעים עסקיים הקשורים ללובינג. "לא במקרה מטא עשתה זאת בתקופה שקיבלה המון ריקושטים מהרגולטור (בשל סוגיות של פרטיות המשתמשים ברשת החברתית, ש' ח' ו'), ולא הייתה להם ברירה אלא להראות שהחברה היא לא רק פייסבוק - יש לה גם אינסטגרם, ווטסאפ ועוד.

בניין של מטא / צילום: Shutterstock

"היא מנסה להרחיק את זהות הקבוצה מהמותג. קהל המטרה היה כנראה המשקיעים והרגולטורים - כשהמניה צנחה, הם רצו להראות שיש עוד טכנולוגיות מלבד הרשת החברתית. האם זה עובד והסנטימנט לפייסבוק חיובי? אולי זה השתפר קצת, אבל זה עדיין מוגבל".

דוגמאות נוספות שהוא נותן קשורות למיתוג לא של חברות אלא של ערים.

"נתניה ניסתה לקרוא לעצמה הריביירה של ישראל, וזה לא ממש עזר, כי במיתוג ערים ההבטחה צריכה לבוא לידי ביטוי קודם כל 'במדרכה'.

"חולון עבדה כעשור כדי לבנות את עצמה כעיר הילדים, בנתה פארקים ציבוריים ומוזיאונים ורק אז, כשהמציאות השתנתה, יצאה בתהליך מיתוג.

"מיתוג מאוד תלוי בעולם התוכן ובמפגש של הצרכן עם חוויית המוצר. לעיתים 'קוסמטיקה' יכולה להצליח, אבל בעולם תוכן מורכב יותר - זה יותר קשה".

כשיש שינוי פעילות בחברה, יותר קל לשנות שם?
"תמיד יותר קל כשיש שינוי פעילות, כי אז יש סיבה מהותית לעשות את השינוי. אם החברה מגיעה למקומות חדשים אז השם כבר לא מתאר אותה, והגיוני לעשות את זה. אבל יש גם מקרים שחברות העדיפו להישאר עם שם 'לא נכון', אבל מוכר".

מלבד שינוי בפעילות, שלוש סיבות מרכזיות שחתוכה מציין לשינוי שם, הן כשהנכסיות של המותג הישן מוגבלת - הסנטימנט אליו שלילי; כשנכנסים לעולם תוכן חדש (לדוגמה, חברת גז שנכנסת גם לעולם החשמל, והגז נתפס כעולם ישן); וסיבה שלישית שקשורה לראשונה - "אתה כל כך לא אהוב שאתה חייב להתחיל מחדש", כהגדרתו.

נניח שחברה מחליפה שם אחרי שהמניה שלה צנחה בעשרות אחוזים והיא אכזבה את המשקיעים. מה, המשקיעים לא יודעים שזו אותה חברה בשם חדש?
"זה נכון שיודעים, אבל 20 השנים שלי בתחום גרמו לי להבין שבסוף, אנשים הם יצורים רגשיים. להגיד לך שמשקיעים 100% על סמך נתונים? לא.

"כשחברה משנה את השם והמיתוג, בהנחה שיש פה גם שינוי בתחומי העניין של החברה, אני משוכנע שתוך כמה שנים זה יכול לעבוד".

מה צריך להביא בחשבון כשמחליפים שם

● לשינוי שם של חברה צריכה להיות סיבה מאוד משמעותית, כגון שינוי פעילות החברה, כניסה לעולם תוכן חדש, סנטימנט שלילי למותג הקודם

● כששינוי השם לא קשור לשינוי עמוק ומהותי בזהות החברה ובתרבות הארגונית, התוצאות מוגבלות

● לעסקים מתחומי ה-B2B והתעשייה קשה יותר לנהל את השינוי לעומת מותגים שפונים לצרכנים

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית