גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי שמע על אינפיניה וניו מד? מה גורם לחברות ענק להחליף את שמן

משנה שם משנה מזל? בחודש שעבר הפכה סופרגז ל"אלקטרה פאוור" והצטרפה לרשימת חברות ותיקות ששינו את שמן, ובהן כיל, גזית גלוב, דלק קידוחים ואפילו פייסבוק ● ניסיון להתנער מתדמית שלילית או שינוי בפעילות עסקית? "צריך סיבה קרדינלית לשנות שם", טוען יועץ המיתוג של אינפיניה (לשעבר נייר חדרה), "אנשים לא רוצים לעבוד בחברה ששמה מזכיר תעשייה מזהמת"

אינפיניה מיחזור / צילום: אינפיניה מיחזור
אינפיניה מיחזור / צילום: אינפיניה מיחזור

במהלך חודש דצמבר האחרון הודיעה חברת סופרגז אנרגיה, שבשליטת קבוצת אלקו של משפחת זלקינד, על שינוי שמה ל"אלקטרה פאוור", והצטרפה בכך לשורה של חברות ציבוריות שהחליפו את שמותיהן במהלך השנה החולפת.

החלפת שם החברה העוסקת בשיווק גז ביתי לאלקטרה פאוור מגיעה כשלוש שנים וחצי לאחר שסופרגז נמכרה לאלקו, החברה האם של קבוצת הנדל"ן והתשתית אלקטרה, ונומקה בכניסת החברה לשוק אספקת החשמל לשוק הפרטי.

חברת הנדל"ן המניב מבנה בוחנת מיזוג עם דיסקונט השקעות
ברווח של מיליארד שקל ואחרי תשואה של 300%: ישי דוידי מעביר את נייר חדרה לידי גיל אגמון

"במציאות כיום, הכוח עובר מחברות שהעניקו מוצרים סטטיים ואחידים, לידיים של הצרכן - שדורש שירותים ומוצרים שיתאימו לו ולאורח חייו", מסביר סמנכ"ל השיווק בחברה, יובל בר יוסף. "המגמה הזו ממשיכה גם בשוק האנרגיה, וצריכת האנרגיה שלנו הופכת להרבה יותר דינמית ופרסונלית".

סופרגז היא כאמור לא היחידה שנפרדה משם ישן שליווה אותה שנים ארוכות, ואימצה שם חדש בתקווה שיהפוך למותג מלהיב. בחודשים האחרונים עשו זאת גם נייר חדרה שהפכה ל"אינפיניה", דלק קידוחים ששינתה את שמה ל"ניו מד אנרג'י", גזית גלוב של חיים כצמן שהפכה ל"ג'י סיטי" ואפילו חברת הביומד המקרטעת פלוריסטם, שהפכה ל"פלורי".

בכירי איי.סי.אל בטקס פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: יח''צ - NYSE

דוגמאות בולטות משנים קודמות כוללות גם את ענקית הדשנים כימיקלים לישראל, שב-2020 החליטה להיקרא "איי.סי.אל (ICL)", ויצרנית חומרי ההדברה "אדמה", שבעבר נקראה מכתשים אגן. בעולם אפשר להזכיר את הרשת החברתית פייסבוק הנקראת כיום בשם "מטא ".

מדוע חברות מוותרות על שם שזוהה עימן במשך שנים ארוכות ומשנות את שמן? אסף חתוכה, מנכ"ל חברת פרה כחולה, שעוסק זה 20 שנה בתחומי האסטרטגיה והמיתוג, סבור שצריכה להיות "סיבה מאוד מאוד קרדינלית לשנות שם של חברה".

לדבריו, "במרבית המקרים, חברות השקיעו על פני שנים מיליונים ואף עשרות מיליוני שקלים לבנות את המותג. אז לעשות תהליך קיצוני של מחיקת מותג - זה רק במשבר".

חתוכה מזכיר מקרים של חברות ששקלו בעבר לעשות שינוי במותג, אך הבינו את חוזק המותג שלהן. כך לדוגמה, לדבריו, לשופרסל היו בעבר הרבה מותגים ושמות, ומותג "זקן" שלא נתפס כמאוד חיובי, אך הם הבינו שעדיף לעדכן את המותג הקיים ולא לבחור במותג חדש.

מנגד, באינפיניה (שהייתה נייר חדרה), שאותה ליווה חתוכה בתהליך, הייתה לדבריו סיבה משמעותית להחלפת השם. "זה לא היה סתם קוסמטיקה. זו קבוצה שבנויה משלוש חברות, והיה הזוי שהיא מזוהה עם נייר, מפעלים מיושנים, זיהום ותעשייה של פעם, כשבפועל אלו חברות של כלכלה מעגלית ומיחזור - תעשייה מהנחשקות ביותר בעולם", אומר חתוכה.

"מעבר לזה היו סיבות של תרבות ארגונית, שכל אחת מהחברות התנהגה עצמאית ולא היה משהו שחיבר את כל הקבוצה. כמו כן אנשים לא רצו לעבוד בחברה מזהמת ומיושנת. היה פה תיקון עוול היסטורי, ששם את החברה במקום שהיא צריכה להיות בו, עולם הקיימות".

אבל עד היום כשמזכירים את אינפיניה חייבים לכתוב "לשעבר נייר חדרה", כדי שנדע במי מדובר.
"כן, זה חלק מתהליך של ניהול השינוי - היום לא מכירים את אינפיניה, אבל בעוד שנתיים כן. כשלאומי קארד הפכה למקס, לא היה צריך לכתוב את זה, כי שמו המון כסף בתהליך תקשורתי, אבל מותגי התעשייה וה-B2B (עסקים שפונים לעסקים ולא לצרכן הסופי) נמצאים במצב יותר מורכב, כי יש להם פחות משאבים תקשורתיים לניהול השינוי, אז לוקח יותר זמן עד שמגיעים למסה קריטית".

מדובר בחברות שנסחרות בבורסה. הן חייבות שהמשקיעים יכירו את השם החדש שלהן.
"זו אגב אחת הסיבות המרכזיות להחלפת שם. חלק גדול מקהל המטרה של חברה זה המשקיעים והן רוצות סנטימנט חיובי. בתהליך של אינפיניה דיברתי עם אנליסטים, וגם הם ישות רגשית, שמעריכים או לא מעריכים מניה לא רק לפי דוחות כספיים. חלק מזה זה גם הציפייה שלהם מהחברה.

"אז אולי בנייר חדרה הם לא רצו להשקיע, אבל סיפור של כלכלה מעגלית זה וואו. בשוק ההון יחסית יותר קל לנהל את השינוי, כי מדובר בקהילה יחסית מצומצמת, בטח במרחב המקומי".

שינוי שם אחרי ירידה של 90% במניה

סופרגז ונייר חדרה אינן היחידות כאמור שנקטו לאחרונה מהלך של שינוי שמן. כך, חברת הביומד פלורי שינתה את שמה מפלוריסטם ביולי האחרון, ובעקבות השינוי בשם, החליפה גם את סימול המניה בנאסד"ק מ-PSTI ל-PLUR .

החברה מסרה אז כי השינוי נועד לשקף את האסטרטגיה של החברה לפעול במגוון תחומים, מעבר לרפואה. השם הקודם כלל את המילה stem, גזע - משום שהחברה התמקדה בפיתוח בטיפולים באמצעות תאי גזע.

עם זאת, שינוי השם הגיע לאחר ירידה חדה של כ-90% במניה בחמש השנים שקדמו לו, ושבועיים לאחר כישלון בהשגת היעד העיקרי בניסוי קליני - משהו שעדיף לנסות להשכיח מהמשקיעים. פלורי הודיעה על שינוי השם וציינה כי היא רוצה ליישם את הטכנולוגיה שלה גם בתחומי הפודטק והאגריטק; קודם לכן היא חתמה על הסכם להקמת חברה משותפת עם תנובה, שתשתמש בתאי הגזע שלה לייצור בשר מתורבת.

גם קבוצת הנדל"ן המניב גזית גלוב שבשליטת נורסטאר של חיים כצמן ביקשה וקיבלה את אישור בעלי המניות שלה לשינוי שם החברה לג'י סיטי (G City), בדומה למותג שתחתיו פועלים מרכזי הקניות שלה.

כצמן, מייסד ומנכ"ל החברה, אמר כי השם החדש מבטא היטב את המיקוד האסטרטגי של החברה - שלאחרונה נקלעה לסחרור פיננסי בשל מינוף גבוה - במיקומים חזקים במרכזים אורבניים.

לעומתה ניו מד אנרג'י , שנקראה עד לפני מספר חודשים דלק קידוחים, היא שותפת מוגבלת העוסקת בחיפושי גז ונפט, ומחזיקה בכ-45% משדה הגז לוויתן. בפברואר שעבר הודיעה החברה על עדכון אסטרטגיה ושינוי שם. זאת "על רקע השינויים המתרחשים בענף האנרגיה, המדיניות הממשלתית בישראל ובמדינות המפותחות לעודד מעבר לייצור חשמל מאנרגיות אלטרנטיביות והרצון לקדם היבטי אחריות חברתית וסביבתית (ESG)".

יכול להיות שאם בשם החברה מופיעה המילה "קידוחים", "גז" או "כימיקלים", ועכשיו מחליפים לה שם, זה פשוט גרין־ווש (מונח ביקורתי המתאר יצירת תדמית ציבורית חיובית להתנהלות שלכאורה מקדמת סביבתיות אך מסתירה היבטים שליליים)?
חתוכה: "גם מטא (לשעבר פייסבוק) זה סוג של גרין ווש. בחלק מהמקרים, הסיבה למיתוג מחדש היא לא עמוקה, אין שינוי מהותי בזהות החברה ובתרבות הארגונית, וחלק מזה יכול להיות סוג של גרין ווש.

"אם נתפסים כחברה עם סנטימנט לא טוב, מושכים אש, נמצאים כל הזמן בהגנה ולא בהתקפה - אז משנים את השם והזהות ומקווים לטוב. השאלה אם זה מצליח או לא.

"כשהמציאות בשטח היא אותה מציאות והחברה רק משקיעה כסף - קשה להאמין שהיא יכולה להגיע למשהו מוחלט, אולי רק לצמצם פערים. היום היכולת לנהל תודעה פחות קלה מבעבר, יש עיתונאים ואקטיביסטים שלא יתנו לחברות להתחמק בקלות ולכן זה יותר מורכב ומוגבל. אם השינוי רק קוסמטי ולא מחלחל פנימה, יש תקרת זכוכית".

אסך חתוכה, מנכ''ל פרה כחולה / צילום: באדיבות המצולם

"הייתה חייבת להראות שהיא לא רק פייסבוק"

לדברי חתוכה, במטא ובאלפבית (גוגל) המיתוג נעשה גם ממניעים עסקיים הקשורים ללובינג. "לא במקרה מטא עשתה זאת בתקופה שקיבלה המון ריקושטים מהרגולטור (בשל סוגיות של פרטיות המשתמשים ברשת החברתית, ש' ח' ו'), ולא הייתה להם ברירה אלא להראות שהחברה היא לא רק פייסבוק - יש לה גם אינסטגרם, ווטסאפ ועוד.

בניין של מטא / צילום: Shutterstock

"היא מנסה להרחיק את זהות הקבוצה מהמותג. קהל המטרה היה כנראה המשקיעים והרגולטורים - כשהמניה צנחה, הם רצו להראות שיש עוד טכנולוגיות מלבד הרשת החברתית. האם זה עובד והסנטימנט לפייסבוק חיובי? אולי זה השתפר קצת, אבל זה עדיין מוגבל".

דוגמאות נוספות שהוא נותן קשורות למיתוג לא של חברות אלא של ערים.

"נתניה ניסתה לקרוא לעצמה הריביירה של ישראל, וזה לא ממש עזר, כי במיתוג ערים ההבטחה צריכה לבוא לידי ביטוי קודם כל 'במדרכה'.

"חולון עבדה כעשור כדי לבנות את עצמה כעיר הילדים, בנתה פארקים ציבוריים ומוזיאונים ורק אז, כשהמציאות השתנתה, יצאה בתהליך מיתוג.

"מיתוג מאוד תלוי בעולם התוכן ובמפגש של הצרכן עם חוויית המוצר. לעיתים 'קוסמטיקה' יכולה להצליח, אבל בעולם תוכן מורכב יותר - זה יותר קשה".

כשיש שינוי פעילות בחברה, יותר קל לשנות שם?
"תמיד יותר קל כשיש שינוי פעילות, כי אז יש סיבה מהותית לעשות את השינוי. אם החברה מגיעה למקומות חדשים אז השם כבר לא מתאר אותה, והגיוני לעשות את זה. אבל יש גם מקרים שחברות העדיפו להישאר עם שם 'לא נכון', אבל מוכר".

מלבד שינוי בפעילות, שלוש סיבות מרכזיות שחתוכה מציין לשינוי שם, הן כשהנכסיות של המותג הישן מוגבלת - הסנטימנט אליו שלילי; כשנכנסים לעולם תוכן חדש (לדוגמה, חברת גז שנכנסת גם לעולם החשמל, והגז נתפס כעולם ישן); וסיבה שלישית שקשורה לראשונה - "אתה כל כך לא אהוב שאתה חייב להתחיל מחדש", כהגדרתו.

נניח שחברה מחליפה שם אחרי שהמניה שלה צנחה בעשרות אחוזים והיא אכזבה את המשקיעים. מה, המשקיעים לא יודעים שזו אותה חברה בשם חדש?
"זה נכון שיודעים, אבל 20 השנים שלי בתחום גרמו לי להבין שבסוף, אנשים הם יצורים רגשיים. להגיד לך שמשקיעים 100% על סמך נתונים? לא.

"כשחברה משנה את השם והמיתוג, בהנחה שיש פה גם שינוי בתחומי העניין של החברה, אני משוכנע שתוך כמה שנים זה יכול לעבוד".

מה צריך להביא בחשבון כשמחליפים שם

● לשינוי שם של חברה צריכה להיות סיבה מאוד משמעותית, כגון שינוי פעילות החברה, כניסה לעולם תוכן חדש, סנטימנט שלילי למותג הקודם

● כששינוי השם לא קשור לשינוי עמוק ומהותי בזהות החברה ובתרבות הארגונית, התוצאות מוגבלות

● לעסקים מתחומי ה-B2B והתעשייה קשה יותר לנהל את השינוי לעומת מותגים שפונים לצרכנים

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?