בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמית מחקר בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE) ויו"ר פורום המומחים של אלדר משכנתאות
התפתחות שיעור הריבית בישראל בשלוש השנים האחרונות, כולל ההחלטה בשבוע שעבר, ניתנת להסבר פשוט: בנק ישראל עוקב אחר החלטות הפדרל ריזרב. בחינה של נתוני ריבית הפד ובנק ישראל מלמדת על מתאם מאוד גבוה, 0.96, כמעט מושלם. בפרוץ הקורונה הייתה הריבית נמוכה, והבנק מיהר להורידה לרמה האפסית שהנהיג הפד; בשנת 2022 החל בנק ישראל בהעלאות חודש אחרי שהפד, באיחור ניכר, פתח ברצף העלאות.
אני מצדד בהחלטות הבנק, משום שמסלול אחר נראה מסוכן ובעייתי. אך צריך לשים לב ששנת 2023 תחייב החלטות בראייה מחודשת ודינמית, והדבר יהווה אתגר למקבלי ההחלטות.
● המשך העלאת הריבית פוגעת במשק ובאזרח הישראלי | דעה
רוב הבנקים המרכזיים במערב הולכים בעקבות הפד בתקופה האחרונה, תקופת הקורונה ואחריתה. כך גם בנק ישראל. זאת משום שאם לא יעשו כן, החשש הוא שמאבקם באינפלציה הגואה ייכשל. תסריט כזה "לא בא בחשבון". העולם חווה אינפלציה גבוהה שלא נחוותה 40 שנה. לאחר שהבנקים המרכזיים ניהלו את סביבת האינפלציה באופן מוצלח יחסית במשך כמה עשורים, קיימת רתיעה מאובדן אמינותם. לכן כולם קפצו על עגלת הפד של מלחמה באינפלציה. מחקרים מהעת האחרונה מדגישים את החשיבות של שמירת "עוגן הציפיות". אם יאבד הציבור אמון, "יברחו" הציפיות האינפלציוניות ועימן התהליך האינפלציוני.
סדרת זעזועים
העולם הגיע למצב זה לאחר סדרת זעזועי היצע, שהתווספו להם זעזועי ביקוש. משבר הקורונה גרם לצמצום היצע מוצרים ותשומות לייצור ממזרח אסיה. במקביל, חייבה המגפה את הרשויות הפיסקאליות והמוניטריות לנקוט מדיניות מרחיבה כדי למנוע מפולת ומשבר. מתחילת 2022 הביא משבר המלחמה באוקראינה לזעזועי היצע נוספים.
הדילמה שעמדה בפני הבנקים המרכזיים ב־2021 הייתה האם להעלות ריבית וכך לפגוע בפעילות הכלכלית ובפוטנציה גם לחולל משבר בשווקים הפיננסים, או להשאיר את הריבית ברמות נמוכות ולאפשר לאינפלציה לטפס. ההכרעה הגיעה במרץ 2022 כשהפד פתח בסדרה של העלאות ריבית אגרסיביות.
כעת אנו עדים לאחת התוצאות של עליות אלו: ירידות של כ־20% במדד S&P 500 וכשליש בנאסדק בשנה שהסתיימה. באיחור, ותחת ביקורת ציבורית, הגיע הפד לסוף השנה עם ריבית של בין 4.25% ל־4.50%. התחזית לשנה הקרובה של קובעי המדיניות בפד היא של עלייה ל־5.1% ב־2023, כשהשוק צופה עלייה דומה. האינפלציה בארה"ב נשארה ב־2022 סביב שיעור של 7% לשנה, עם ירידה קלה ביחס לשנת 2021. הירידה המשמעותית צפויה השנה.
בדרך לתחום היעד
בישראל מגיעה האינפלציה ל־5.3% לשנה. בנק ישראל מעריך שהיא בדרכה לתחום היעד של 1% עד 3%, אולם יש משקיפים, כמו גולדמן סאקס, הצופים שיעור גבוה יותר, של 3.8%. הציפיות הן גם לריבית של 4% ב־2023. אך אם האינפלציה בישראל תהיה גבוהה מציפיות הבנק או/ו הפד יעלה את הריבית הרבה מעבר ל־5%, לא תהיה זו הפתעה אם גם בנק ישראל ימשיך ויעלה הריבית מעבר ל־4%.
לנוכח ההפתעות שקרו בשנים האחרונות, האיחור של הפד בהעלאת הריבית, ושובה של האינפלציה הגבוהה, חשוב שיהיה ניהול מושכל של המדיניות המוניטרית. מעקב צמוד אחר הפד ייפסק ברגע כלשהו ומקבלי ההחלטות בבנק ישראל יעמדו בפני אתגרים קשים יותר.