גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters, Menahem Kahana

הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ולשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר

אמנם נהוג לתת מאה ימים של חסד ולא לשפוט מקבלי החלטות על עשייתם כבר בשבוע הראשון, אבל קיימת ציפייה שימים אלו יתמקדו בתהליך למידה ולא בשליפה של החלטות חפוזות. מספר החלטות שגויות של שר האוצר הנכנס התקבלו כבר בשבוע הראשון לכהונתו. ביטול המיסוי על משקאות ממותקים וביטול המיסוי על כלים חד פעמיים שגויים מבחינה כלכלית, בריאותית וסביבתית וגורמים לפגיעה ארוכת טווח בעיקר באוכלוסיות החלשות. בנוסף, ההחלטה על סבסוד מים וחשמל (ככל שהפרסומים על כך נכונים), היא תקדים מסוכן, מייצרת הוצאה מיותרת ובעלת השפעה זניחה על הצרכנים. למרות ההחלטות השגויות אין כאן השפעה מקרו משמעותית והנזקים ממוקדים, חרף השפעתם ארוכת הטווח.

שר האוצר הודיע שהוא מכבד הסכמים קואליציוניים, וקשה בשלב זה לבקר אותו על טעויות הנובעות מעמידה בהסכמים. אבל כל זה מאחורינו והמבחן האמיתי של סמוטריץ מתחיל כעת.

חברות הדירוג בוחנות

מצב המקרו של המשק טוב אך עדין, אנו נמצאים בנקודת פיתול בגרעון הממשלתי שעלולה להטעות. עודף תקציבי גדול ב־2022 משדר פזרנות, שעלולה להוביל להרחבה פיסקאלית שגויה. קיימות לא מעט אינדיקציות שליליות: הירידה בגביית המיסים צפויה להתגבר, האינפלציה ברמה גבוהה ולחצי האינפלציה לא מרפים, שוק העבודה מתוח, ההסתדרות עם דרישות שכר גבוהות ולחצי השכר בשוק הפרטי גבוהים. עליית הקצבאות החודש משפיעה על הצריכה והמחירים עוד צפויים לעלות. גם מוסדות הדירוג מסתכלים בעין בוחנת, לאור ההבטחות הקואליציוניות רחבות ההיקף.

במצב עדין זה נדרשת מדיניות פיסקאלית אחראית, שתמנע הרחבת הוצאה שתתורגם לליבוי האינפלציה, ותמקד את ההוצאה במחוללי צמיחה. הכוונת ההוצאה לתחומים אלו צפויה להתנגש עם לחצי תקציב של משרדי הממשלה והשרים שרוצים, בצדק מבחינתם, לקדם מדיניות בתחומם. בניגוד להשפעה הפיסקאלית של תקציב מדינה בשנים רגילות, ההשפעה הפוטנציאלית כיום, במצב הכלכלי הנוכחי היא חריגה. תקציב עם גרעון גבוה או הרחבת הוצאה משמעותית צפוי להיות טריגר להאצת האינפלציה. המחיר המשקי של התנהגות לא אחראית יהיה גבוה. זה הזמן של שר האוצר להבין את גודל האחריות, להפנים ולהוביל מדיניות כלכלית אחראית ולא להיכנע ללחצים סקטוריאליים. השר חייב להבין שלא ניתן להוריד אינפלציה על ידי הגדלת גרעון, העונש יגיע ומהר כולל עלייה במחירים דרך המנגנון של שער החליפין.

קיימים קולות רבים התומכים בהגדלת הוצאות הממשלה כשיעור מהתוצר: היקף ההוצאה הממשלתית בישראל נמוך באופן יחסי, ובהינתן גודל הנטל הביטחוני, ההוצאות האזרחיות נמוכות. הוצאות אלו לא מאפשרות רמה מספקת של תשתיות, מערכת בריאות ציבורית המתחשבת בתהליכים הדמוגרפיים של הזדקנות האוכלוסייה, שרותי חינוך ותרבות המתאימים לרמת החיים במשק וכדומה. גם אני מחזיק בדעה זו, ואף המלצתי בעבר על הגדלה של הוצאות ממשלה ומימונה באמצעות העלאת מס ישיר. אולם במצב המשק ובהינתן לחצי האינפלציה, העלאת הוצאה תגרום ליותר נזק מתועלת, תתורגם להאצת האינפלציה, לפגיעה בצמיחה ולהשפעות שליליות נלוות בשוק העבודה. התחום העיקרי היחיד שבו רלבנטי לדבר בשנה הקרובה על הגדלת הוצאה הוא תחום התשתיות, שהפיגור בהשקעות בו כבר מסב נזק כבד למשק.

המדיניות האמיצה של נגיד בנק ישראל שהשכילה להתעלות מעל ללחצים ולעשות מה שנכון למשק, היא דוגמה לכיוון הרצוי למדיניות הפיסקאלית. גם בתחום זה, צפויים לנגיד חיים לא פשוטים, השינוי מממשלת מעבר לממשלה חדשה צפוי להגביר את הלחץ, וטוב יעשה הנגיד אם ימשיך לשקול את טובת המשק ולהתעלם מהלחצים.

מחיר גבוה

גורמי המקצוע במשרדי התחבורה והאוצר העריכו את הגישה המקצועית של סמוטריץ כשכיהן כשר התחבורה. המעבר לאוצר אינו עוד חוליה בקידום מקצועי אלא קפיצת מדרגה באחריות ובהשפעה המשקית. מחיר של החלטות שגויות צפוי להיות גבוה. על השר לבחור כעת בהחלטה אסטרטגית של העדפת אחריות פיסקאלית על פני העדפה של סקטורים מסוימים וכניעה ללחצים פוליטיים.

מדיניות פיסקאלית אחראית בשילוב עם מדיניות מוניטרית המנוהלת כיום בצורה טובה יגבירו את הסיכוי שהמשק יעבור את המשבר הצפוי באופן מיטבי. מנגד, המשך קבלת החלטות שגויות, עלול לעלות לנו בעליית מחירים, בפגיעה בצמיחה ובעלייה באבטלה.