מוחמד בין סלמאן ועמנואל מקרון / צילום: Associated Press, Lewis Joly
מאז שנחתמו הסכמי אברהם לפני יותר משנתיים, חלה פריחה בקשרים בין ישראל למדינות המפרץ שתורגמו רק חלקית לקשרים כלכליים. אמנם היקפי הסחר זינקו, אבל חלק ניכר מהם הוא רכש של מוצרים ממדינות שלישיות שעברו דרך איחוד האמירויות.
מאז שחזר ללשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו קיים שיחות רשמיות ולא רשמיות עם בכירי מדינות ערביות, גם עם כאלה שישראל עדיין לא חתמה איתן. אחת מהמטרות של נתניהו היא להביא למיצוי הפוטנציאל הכלכלי ביחסים עם מדינות האזור, ונסיעתו הצפויה לאמירויות (ואולי גם לבחריין) אמורה להביא עימה הצהרות מרחיקות לכת.
במקביל, כאות לרצון הטוב להתקדם, באמירויות מצפים לאישור עסקת רכישת רבע ממניות הפניקס בידי קרן ההשקעות מאבו דאבי, קרן הבית של מוחמד בן זאיד. הצפי במדינות המפרץ הוא להאצה ביחסים עם ישראל בראשות נתניהו, מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית.
אך בינתיים, המגזר העסקי לא ממתין לממשלה: רשת קרפור לא לבד, והיא כנראה פתחה את הדלת לעוד חברות ורשתות צרפתיות להיכנס לישראל. אחת מהן היא רשת הרהיטים גוטייה (Gautier). לגלובס נודע כי לפני שבוע התקבלה החלטה בהנהלת הרשת על פתיחת סניף ראשון בישראל. מדובר ברשת רהיטים להרכבה עצמית, בעלת מאות סניפים באירופה, אסיה, אפריקה המזרח התיכון ואמריקה.
יועצים הפעילים במדינות ערב מבקרים בישראל
אולי אין זה מקרי שההכרזה הזו מגיעה בשבוע שבו פורום יועצי סחר החוץ של צרפת (CCE) מתכנס בישראל. בפורום חברים כ־4,500 אנשי עסקים ומנהלים בחברות צרפתיות השוהים במסגרת עבודתם מחוץ למדינה, ומקבלים את הסכמת ממשלת צרפת לפעול למען חיזוק הקשרים הכלכליים והעסקיים באזורים בהם הם שוהים. מדובר במעין רשת של אנשי עסקים שמטרתה לקדם את האינטרס הכלכלי של מדינתם.
100 יועצים מתוך קבוצה זו משתתפים בוועידה האזורית של הארגון, משמע היועצים הכלכליים השוכנים במדינות האזור, לרבות כאלה שאין להן קשר דיפלומטי עם ישראל, כמו סעודיה, קטאר, כווית, עומאן, לבנון, עיראק ועוד.
בישראל יש 20 יועצים כלכליים כאלה, מחצית נשים, והם מייצגים בארץ חברות צרפתיות גדולות. רבים מהם שוהים בבירות הכלכליות האזוריות ריאד ודובאי, והם נחשפו לכלכלה הישראלית ולחברות המקומיות במהלך השנתיים האחרונות הודות להסכמי אברהם.
נציג בריאד: "האווירה כלפי ישראל התרככה"
אחד ממשתתפי הפורום הוא יועץ סחר החוץ של צרפת בריאד, בירת סעודיה. בשיחה עם גלובס הוא אומר כי השינוי באווירה בסעודיה כלפי ישראל, הן הכלכלי והן החברתי, משפיע מאוד על היכולת לעשות עסקים עמה.
אותו יועץ סחר חוץ מעריך כי המשתתפים בכנס יקבלו מידע על כלכלת ישראל והחברות הישראליות, מה שעשוי להוביל לשיתופי פעולה עסקיים בין צרפת, סעודיה וישראל. לדבריו, "האווירה כלפי ישראל התרככה במעגלים שבהם אני מסתובב", גם אם אינו רואה סימנים מרחיקי לכת להתחממות בין סעודיה לישראל.
החרם הערבי קיים, אבל פחות מבעבר
אן באר, נשיאת הוועדה הישראלית של ה־CCE אומרת בשיחה עם גלובס כי קיום הכנס בישראל התאפשר בעקבות הסכמי אברהם, שסייעו לרכך ובעיקר להסיר דעות קדומות. עבור אנשי עסקים החברים בפורום ופועלים באזור, מדובר בפעם הראשונה שהם מבקרים בישראל, ובין השאר יזכו לשמוע הרצאות על הכלכלה במקומית, יסיירו בירושלים וגם יבקרו בבית הנשיא.
מה האימפקט הצפוי לכנס? באר אומרת כי עד כה מעט מאוד חברות צרפתיות גדולות הגיעו לישראל, והיא מודה כי הדבר נבע בין השאר בעקבות לחצים ממדינות ערב. אך כמובן שגם קיימות חברות יוצאות מן הכלל. לדוגמה, חברת אלסטום, שהייתה חלק מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, הייתה נתונה ללחצים כבדים ממדינות ערב שבהן היא פעילה, עד שהביאו לפרישתה. אולם, לבסוף החליטה לחזור בה, וכיום היא מעורבת בפרויקט הקמת הרכבת הקלה בתל אביב.
לדברי באר, תחום התחבורה הוא אחד מאלה שבהם יש לחברות הצרפתיות הגדולות יתרון על פני האחרות, ובעקבות התוכניות של הממשלה החדשה בתחום, יש סיכוי סביר להרחבת פעילותן בישראל.
בין אלה שכן נכנסו לפני הסכמי אברהם אפשר להזכיר את ואוליה ודקטלון, וגם חברת האנרגיה ENGIE המתמחה בתחום הסולאר והמימן. ENGIE חתמה על חוזים בהיקף של מיליארדי דולרים במצרים ובערב הסעודית. ואוליה היא בין המפתחות של הטכנולוגיה המתקדמת להתפלה שהוזילה מאוד את מחיר המים. בזכות שיתוף פעולה זה, ישראל וצרפת מייצאות כעת למקומות רבים אחרים.
עוד הוסיפה באר כי התקווה היא שהביקור והכנס בישראל יביאו את עשרות המשתתפים המעורים היטב בכלכלות המדינות מהאזור, יהפכו לשגרירים עסקיים גם של ישראל בשל היתרונות במדינות ערב.
עם זאת, היא מודה כי הלחץ מצד העולם הערבי עדיין משפיע. ענקית האנרגיה טוטאל למשל, ככל הנראה לא תשתתף במכרזי חיפושי הגז החדשים בשטח הימי של ישראל, בעקבות הלחץ ממדינות הערביות בהן פועלת. בגלובס פרסמנו כי החברה, שנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת צרפת, קיבלה את הזיכיון לחיפושים במאגר הגז במחלוקת בין ישראל ללבנון. הלחצים על ישראל להסכים לוויתור המלא על השטח שבמחלוקת הגיעו מצידו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, בין השאר בשל האינטרס העסקי של טוטאל.