מיכאל מושונוב (בתפקיד אלי גרינברג) ועופרי ביטרמן (בתפקיד יותם) ב''אמריקה'' / צילום: עמרי אלוני
הבמאי והתסריטאי הגרמני-ישראלי אופיר ראול גרייצר התקשה למצוא מימון לסרטו הראשון "האופה מברלין" (2017). עם זאת, בסופו של דבר, הוא הפך לסרט ביכורים מוצלח במיוחד, שקטף פרסים רבים (ביניהם שבעה פרסי אופיר), ואף זכה לעיבוד הוליוודי.
היצירה הקולנועית השנייה של גרייצר, "אמריקה", שהגיעה לאחרונה לבתי הקולנוע בישראל, כבר זכתה לתמיכה כלכלית. היא הספיקה לזכות לשבחים רבים, להימכר להפצה באמריקה, לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בפילדלפיה ובפרס השחקנית הטובה ביותר (אושרת אינגדשט) בפסטיבל הקולנוע בירושלים.
תקציר העלילה
אלי גרינברג (מיכאל מושונוב) ישראלי שגר בארה"ב ועובד למחייתו כמאמן שחייה, טיפוס מופנם ואפוף סוד, שב לישראל אחרי עשר שנות גלות בעקבות מות אביו האלים.
כשאלי חוזר אל בית ילדותו, הוא פוגש במוטי, השכן שגר ממול (מוני מונשוב). הוא מחדש את הקשר עם בן השכן, שהיה בעבר חבר ילדותו, יותם (עופרי ביטרמן), המנהל יחד עם ארוסתו איריס (אושרת אינגדשט) חנות פרחים. הקשר בין חברים הוותיקים שוב מתהדק והם נוסעים לצפון, לטבול במעיין נסתר.
אלא שהטיול מסתיים בתאונה מחרידה בה מעורב יותם, שבסופה הוא נכנס לתרדמת. אלי מחליט להישאר בארץ ורוקם מערכת יחסים עם איריס, בת הזוג של יותם, שתשנה את החיים של שניהם.
ביקורות מהעולם
"לסרט חזות ססגונית והוא מציף רגשות באופן מפתיע… הוא משרטט סיפורים מלודרמטיים עם מבט רך, וחוקר זהות מסוכסכת, תרבותית ומינית כאחד. גם אם נרטיב הסרט לא תמיד אמין, הוא מלא ברגש כן".
(גאי לודג', מגזין הקולנוע ״וראייטי״, 6.7.22)
ההקשר הקולנועי
סרטו של גרייצר מחולק לארבעה פרקים, כשכל אחד מהם עוסק במערכת יחסים אחרת בין הדמויות. כל אחד מהגיבורים, בהתנהגותו, בחזותו ובעיסוקו, מייצג יסוד חיים: אלי, מתוקף עיסוקו כמאמן השחייה, הוא מים, איריס, בעלת חנות הפרחים, היא אדמה ויותם, מלא השמחה, הוא אש. כמו כן, הסרט משופע בצילומי טבע ובצבעים, שהופכים אותו לעז מבע ואסתטי מאוד, באופן המזכיר את סרטיו של פדרו אלמדובר.
"אמריקה", כמו סרטו הקודם של גרייצר "האופה מברלין", הוא מלודרמה - סגנון קולנועי מלא רגש משולב עם תהפוכות גורל. עלילת "אמריקה", בת 127 דקות, כוללת תרדמת של אחד הגיבורים, מוות וסיפור אהבה בלתי אפשרי. בראיון למגזין הקולנוע הבריטי "Screendaily" הסביר גרייצר את נטייתו לסוגה זו: "יוצרי סרטים היום הם כל כך חסרי סבלנות. האובססיה הזו לעריכה מהירה היא נוראית. זה הורג סיפורים, והופך סרטים למוצרים חיוורים". במאמרו ב-Ynet ציין מבקר הקולנוע ד"ר שמוליק דובדבני כי מעטים הבמאים הישראלים שיוצרים כיום מלודרמות, ולמעשה גרייצר הוא הבמאי הישראלי הראשון, מאז עמוס גוטמן ועוזי פרס ז"ל שפעלו בשנות השמונים, שביים סרט בז'אנר הזה.
3 דברים שכדאי לדעת
● אחד הנושאים המרכזיים ב"אמריקה" הוא אלימות במשפחה, והיא כאמור מתגלמת בדמות האב של אלי גרינברג, גיבור הסרט. בראיון ל"וואלה! תרבות" הסביר גרייצר שהיה לו חשוב שהדמות האלימה בסרט לא תהיה מזרחית: "האלימות שאני מדבר עליה באה מתוך הבורגנות - מתוך הבית האשכנזי המדוגם רק לכאורה. גם בסביבה כזו יש ילדים מוכים והומואים שמעיפים אותם מהבית". גרייצר הוסיף שבעיניו "להיות ישראלי זה לגדול בתוך אלימות, לא משנה איפה אתה נמצא".
● באותו ראיון, סיפר גרייצר שבמקור דמותה של איריס הייתה אמורה להיות אישה לבנה שגדלה במאה שערים ויצאה בשאלה בגיל 15, אך לאחר שראה את אינגדשט, בת העדה האתיופית, בסרט "שרוכים" (2018) של יעקב גולדווסר, הוא הסתקרן. הוא בחן אותה ראשונה לתפקיד, ולמרות שבחן רבות אחרות אחריה, היא נשארה בצמרת הרשימה שלו.
● שיר הפתיחה של הסדרה "פינוקיו", ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנות ה-80, המופיע ברגע מהותי בסרט, הוא שיר של קארל סבובודה, מלחין צ'כי, אותו תרגמה דתיה בן-דור ושרה במקור רעיה אדמוני. בראיון ל"וואלה! תרבות" סיפר גרייצר שלקח חצי שנה, במו"מ חוצה יבשות, לקבל אישור להשתמש בשיר, אך בגלל שלא נמצאה ההקלטה המקורית, ההפקה פנתה לאדמוני, והשיר הוקלט מחדש.
למה בחרנו בו
אחרי ההצלחה של "האופה מברלין", הציפיות מהסרט השני של גרייצר היו גבוהות, והוא עמד בהן. הסיפור החזק נתמך בכל האלמנטים הקולנועיים, העשויים ללא רבב: משחק, צילום, מוזיקה ועיצוב, והצופה נשאב למסע מטלטל בין רגש ותשוקה. "אמריקה" מספר סיפור של אנשים פשוטים, והוא עושה זאת באופן יוצא מן הכלל.