גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע זמן פשרה: עו"ד רז נזרי משרטט מתווה לרפורמה במערכת המשפט שבה כל הצדדים מוותרים

"לא רק ההתנגשות בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית מסוכנת, גם אם המאבק הנוכחי יסתיים בהכרעה חדה לכאן או לכאן - התוצאה למדינה תהיה הרת-אסון" ● רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לשעבר, מסביר בטור מיוחד לגלובס למה אסור שיהיו מנצחים בדיון על הרפורמה המשפטית, ונותן את הפשרה שלו לפלונטר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות / איור: גיל ג'יבלי
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות / איור: גיל ג'יבלי

הכותב הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר

נער הייתי ואף שטרם זקנתי, השתתפתי בעשרות כנסים משפטיים בהם קוננו על סופה הממשמש ובא של הדמוקרטיה ועל הצורך להצילה מפני הפוליטיקאים "העומדים עליה לכלותה".

אפילו ביטול עילת הסבירות לא יעזור: בג"ץ סגר בפני דרעי את האפשרות לחזור לכהן כשר | פרשנות
"חשש למעמדה של ישראל כמרכז עסקים בינלאומי": משרדי עוה"ד הגדולים מזהירים נגד הרפורמה המשפטית
כשהפוליטיקאים הולכים על הסף: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ? | המשרוקית

מנגד, שמעתי גם עשרות התייחסויות של גורמים פוליטיים על המערכת המשפטית "תאוות הכח" ו"המושחתת" שהיא מקור כל הרע במדינה, ועל הצורך להשיב את השליטה לדרג הנבחר ולעצור את "מחטף המשפטנים".

ייתכן שקריאות "זאב, זאב" התכופות הקהו את חושינו מלזהות סכנה אמיתית, אך לצערי בשבועות האחרונים, גם מי שכמוני לא ממהר להשתמש בהכרזות בומבסטיות וקיצוניות, לא יכול להימלט מהתחושה שהפעם הסכנה מוחשית. ייתכן שהזאב באמת לפתח רובץ ואורב. הכבשה שעלולה להיתפס במלתעות אותו "זאב" איננה דמות מטאפורית ממשלי איזופוס; היא מדינת ישראל שעלולה להגיע לכאוס חוקתי אשר עלול לפרום את התפרים העדינים של החברה הישראלית.

כשעוקבים אחרי השיח הציבורי לאחרונה קשה להשתחרר מהתחושה המתעצמת לפיה שתי המערכות - המשפטית והפוליטית - דוהרות על שתי רכבות במסלול התנגשות ברור, כאשר ראשי המערכות מדברים בעיקר אל "הבייס" שלהם, משכנעים את המשוכנעים ומתבשמים מלהט הקרב בקרבם של אלו המריעים להם. אם יגיע רגע ההתנגשות חלילה, נוסעי שתי הרכבות ייפגעו מכך, ובראש ובראשונה דמותה ועתידה של המדינה היקרה לכולנו.

במציאות זו, נראה שלא נותר אלא לקוות ולייחל לכך שראשי המערכות הללו יפסיקו לדבר בלהט אלו על אלו, ויחלו בהקדם לדבר אלו עם אלו. הם מוכרחים לעשות זאת מתוך בניסיון להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכמות על עריכת רפורמות חיוניות - ומתוך הבנה והפנמה של כולם, שגם מהפכה חד צדדית וגם קפיאה על השמרים עלולות להיות הרסניות.

נקודת המוצא לשיח כזה בעיני היא כפולה. ראשית, המערכת המשפטית זקוקה באופן חיוני לרפורמה. למרבה הצער, המערכת דחתה ככלל הצעות שונות לתיקונים ושינויים, ובהתנהלותה לאורך השנים קנתה ביושר חלקים לא מבוטלים מהביקורת עליה. גם בעבר וגם כעת רבים מדובריה בעיקר מסבירים בלהט מה ולמה אסור לשנות, אך נמנעים מלהתייחס לשאלה מה וכיצד אפשר וצריך לתקן.

שנית, המערכת הפוליטית לא אמורה "להעניש" את "המשפטנים הרעים". עונש כזה יפגע במדינה, במוסדותיה ובלכידות החברתית החיונית לה. עונש כזה יפגע בעצמאותה ובחוסנה של המערכת המשפטית, ואל לפוליטיקאים להקל ראש בחשיבותם של אלה. מערכת משפט עצמאית וחזקה היא נכס אסטרטגי של המדינה גם בהיבט הדמוקרטי כלפי פנים, אך לא פחות מכך כלפי חוץ; לא כאן המקום לפרט סיטואציות רבות בהן השתמשנו במשרד המשפטים, ובעצמאותם ובחוסנם של בתי המשפט והתביעה הכללית, כדי להגן בערכאות בינלאומיות על נבחרי ציבור, פקידים וקצינים בכירים שפעלו בשם המדינה.

המסקנה משתי הנחות יסוד אלו היא כי נדרשת רפורמה שתביא לתיקון, אך יש להיזהר ממהפכה שתביא לריסוק. בעיניי חלקים בתוכנית המוצעת כעת ובאופן ניהולה בעייתיים מאוד ועלולים להיות מסוכנים ככל שייוותרו כך. ככל שתמומש התוכנית במלואה, זה יהיה קרוב יותר למהפכה הרסנית מאשר לרפורמה חיונית.

ועדיין, ההתנגדות המוצדקת בעיני לתוכנית כפי שהיא, לא יכולה להסתיים בהסברים מה ומדוע לא. שיח פתוח ואמיתי חייב להתקיים כשמציעים גם מה כן נכון ונדרש לתקן. אבקש להציג, על קצה המזלג, את הצעותיי בהקשר לנושאים השונים שבתוכנית השר.

כן לפסקת התגברות, לא ברוב 61

פסקת התגברות ברוב של 61 היא מסוכנת. למעשה, היא נותנת לכל רוב קואליציוני מינימלי אפשרות להתגבר על פסק דין של בג"ץ, ותביא לשינויים תכופים כאשר כל ממשלה חדשה תהפוך את החלטות קודמתה וסוגיות יסוד יהיו כחומר ביד היוצר הקואליציוני. ברצותו ירחיב וברצותו יקצר.

לכן דרושה חקיקה כוללת, שתגדיר את המדרג הנורמטיבי, תקבע מנגנון לאופן חקיקת חוקי יסוד שייתן ביטוי ייחודי להיותם פרקים בחוקה העתידית, ובעיקר תקבע את שתי הרגליים המרכזיות להסדרת הדיאלוג החוקתי בין הרשויות: האחת - סמכות בג"ץ לפסילת חוקים בהרכב רחב וברוב מיוחד (למשל, שני שלישים). והשנייה - סמכות הכנסת להתגבר על פסילת חוק במקרים מסוימים, וגם כאן לא ברוב של 61, אלא של 65 לפחות, או רוב אחר שיכלול גם חלקים מהאופוזיציה.

חוק היועמ"שים ייפגע במשילות

לגבי חוק היועמ"שים המוצע, הפיכת היועמ"שים למינויים פוליטיים, לא רק שתפגע ביכולתם למלא את תפקידם בשמירה על שלטון החוק, אלא תפגע גם במשילות. אותה משילות שבשמה מצדדי החוק מבקשים לקדמו. כמי שמאמין שאכן יש בעיה ולעתים משפטיזציית יתר פוגעת במשילות, אני משוכנע מניסיוני המעשי רב השנים במאות סוגיות, כי מימוש החוק המוצע כפי שהוא ייפגע דווקא במשילות.

ליועמ"ש שהשר לא מחויב לעמדתו המשפטית יהיה קל ופשוט יותר לקבוע עמדה מתנגדת למדיניות השר, והוא כלל לא יידרש למצוא פתרון משפטי, גם אם דחוק, לשם מימוש המדיניות. בנוסף, יועמ"ש שיתחלף תדיר עם כל שר חדש, לא יצבור ידע וניסיון שיאפשרו לו לשכנע בנחיצות בחשיבות את קידום מדיניות השר והמשרד ומציאת פתרונות משפטיים מול גורמי משרד המשפטים ומול בתי המשפט. גם הקרדיט שיינתן לו ע"י בתי המשפט כאשר ייתפס כמינוי פוליטי יהיה נמוך יותר. התוצאה תהיה אפוא נזק כפול - הן בהיבטי שלטון החוק והן בהיבטי המשילות.

מה כן צריך לעשות? מתן אפשרות לשר במנגנון שייקבע להעביר מתפקידו יועמ"ש במקרים חריגים. בחינת חיזוק ייצוג השר בהליך המינוי (כיום יש לו נציג אחד מתוך ארבעה חברי הוועדה); הגדרה ממוקדת יותר של תפקיד היועמ"ש לסייע לשר במימוש המדיניות במסגרת הדין, וצמצום השימוש ב"מניעה משפטית" למקרי קצה מובהקים ולא בסוגיות שעיקרן שאלות מדיניות; יישום נוהל, שהכנו במשרד המשפטים, שנועד לייעל את עבודת היועמ"שים והרפרנטים במשרד המשפטים, לקצר לוחות זמנים, להגדיר מנגנוני הכרעה ברורים ומהירים וכו'.

עילת הסבירות יצאה מפרופורציה

עילת הסבירות היא כלי משפטי רב חשיבות שמאפשר הגנה על האזרח מפני תקלות ועוולות המנהל והמנגנון הממשלתי על כשליו ומגבלותיו. הביטול הגורף המוצע יפגע בכך ויסיג לאחור התקדמות משפטית חשובה שאפשרה הגנה זו לאזרחים. ואולם, לא ניתן להתכחש לכך שהשימוש בעילת הסבירות הורחב עם השנים במקביל למתן הגדרה רחבה יותר לעילה. לא ניתן להתכחש גם לכך שהסבירות הוא מושג סובייקטיבי במהותו, ושימוש רחב בו, בעיקר כלפי דרג נבחר, מעורר בעיה קשה בהיבטי הפרדת רשויות.

מה כן יש לעשות? במקום ביטול, צמצום עילת הסבירות, כך שהשימוש בה לא יהיה בגרסה הרחבה המחדדת יותר את הקושי בהפעלת כלי סובייקטיבי של כניסה בנעלי הגורם המחליט. מעבר לכך קביעה שהחלטות דרג מיניסטריאלי, וכאלה שהתקבלו בממשלה, כולל ענייני מינויים, לא יוכלו להתבטל ע"י עילת הסבירות וכלפיהן יוותרו רק עילות מקובלות של המשפט המנהלי. הצעות שונות בהקשרים אלו עלו גם בעבר ע"י הנשיא גרוניס, השופט סולברג ואקדמאים בכירים שונים - הגיעה השעה ליישמן.

הוועדה למינוי שופטים לא קדושה

ההצעה המונחת לפיה יהיו לקואליציה למעשה שבעה נציגים מול נציג אחד של האופוזיציה מפרה את האיזון באופן בוטה לכיוון אחד ותיצור לכל הפחות מראית עין של פגיעה בעצמאות בית המשפט אם לא למעלה מכך. היא גם תפגע במעמד של בית המשפט כלפי פנים וחוץ.

מה כן? ההרכב לא קדוש, וניתן לבחון שינויו. גם מרחב פעולתו של בית המשפט העליון השתנה והתרחב מאז ימי קום המדינה, אז נקבע גם ההרכב הנוכחי. הממשלה הקודמת שינתה את הרכב הוועדה לבחירת דיינים והוסיפה להרכבה שר נוסף וכן טוענת רבנית שממנה שר הדתות. יש הבדלים כמובן, אך עדיין ניתן לבחון שינוי מסוים ומתון יותר מהמוצע, שיגדיל באופן פרופורציונלי את הייצוג הפוליטי. כל זאת, מבלי להגיע לתוצאה הקיצונית המוצעת כעת שיוצרת סכנה לפוליטיזציית יתר. מנגנון שמחד ימנע את זכות הווטו לשופטים ומאידך לא יאפשר מינוי בקולות חברי קואליציה בלבד יכול להיות כיוון נכון.

כל ניצחון יהיה הפסד למדינה

פירטתי בתמצית התייחסות להצעות השונות, הכוללת גם מה כן נכון לעשות ולא רק מה לא. ניתן לחשוב על רעיונות נוספים בכל אחד מהנושאים, אך הכיוון חייב להיות לא קידוש הקיים ולא ריסוק הקיים, אלא תיקונו. לא "נטורי קרתא" משפטיים המסרבים באדיקות לכל שינוי ורואים בכך כפירה בעיקר, ולא מהפכנים פוליטיים הפועלים ברוח מילות האינטרנציונל "עולם ישן עדי היסוד נחריבה". אם הרכבות שתיארנו ימשיכו בדהירתן, ההתנגשות קרובה. האחריות על נהגיהן ומנהיגיהן היא לבלום.

אך לא רק ההתנגשות מסוכנת, גם אם המאבק הנוכחי יסתיים בהכרעה חדה לכאן או לכאן, התוצאה למדינה תהיה הרת-אסון. אם התוכנית המוצעת תעבור כפי שהיא, תהיה בכך פגיעה משמעותית באופיה הדמוקרטי של המדינה, ובלכידות החברתית בה, כאשר מיליוני אזרחים ירגישו שאמונותיהם ותפיסותיהם נדרסו כליל ע"י הרוב הפוליטי.

בה-בעת, אם תוצאת המאבק תהיה הכרעה לכיוון השני, השינויים לא יעברו כלל והמצב הקיים יישמר - גם זו תהיה תוצאה הרת-אסון למדינה: מיליוני אזרחים אחרים מצדו האחר של המתרס, ירגישו כי בחירתם הדמוקרטית והמדיניות בה הם מאמינים נדרסה ע"י מונופול משפטי. אסור איפוא שצד אחד ינצח באופן ברור, יהיה זה ניצחון פירוס. הדרך היחידה היא עריכת שינויים ותיקונים ממשיים ולא הפיכה כוללת. בעיני תיקונים ברוח מה שציינתי הם נכונים לכתחילה ולא כאילוץ בדיעבד; אך גם אלו משני הצדדים הסבורים אחרת חייבים להבין שעמדת קצה כזו עלולה להפיל את כולנו לתהום, ואין מנוס, גם אם לשיטתם בדיעבד, מלהקים גשר שיאפשר לחבר בין שני המחנות המצויים על פי התהום וימנע את ההתרסקות. אם יהיה שיח פתוח ואמיתי, אם ראשי המערכות יפסיקו לתקוף אלה את אלה וידברו אלה עם אלה, זה בהישג יד, המתווה הבסיסי קיים. אין לנו ברירה אחרת. אין לנו מדינה אחרת.

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס