גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע זמן פשרה: עו"ד רז נזרי משרטט מתווה לרפורמה במערכת המשפט שבה כל הצדדים מוותרים

"לא רק ההתנגשות בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית מסוכנת, גם אם המאבק הנוכחי יסתיים בהכרעה חדה לכאן או לכאן - התוצאה למדינה תהיה הרת-אסון" ● רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לשעבר, מסביר בטור מיוחד לגלובס למה אסור שיהיו מנצחים בדיון על הרפורמה המשפטית, ונותן את הפשרה שלו לפלונטר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות / איור: גיל ג'יבלי
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת העליון אסתר חיות / איור: גיל ג'יבלי

הכותב הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר

נער הייתי ואף שטרם זקנתי, השתתפתי בעשרות כנסים משפטיים בהם קוננו על סופה הממשמש ובא של הדמוקרטיה ועל הצורך להצילה מפני הפוליטיקאים "העומדים עליה לכלותה".

אפילו ביטול עילת הסבירות לא יעזור: בג"ץ סגר בפני דרעי את האפשרות לחזור לכהן כשר | פרשנות
"חשש למעמדה של ישראל כמרכז עסקים בינלאומי": משרדי עוה"ד הגדולים מזהירים נגד הרפורמה המשפטית
כשהפוליטיקאים הולכים על הסף: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ? | המשרוקית

מנגד, שמעתי גם עשרות התייחסויות של גורמים פוליטיים על המערכת המשפטית "תאוות הכח" ו"המושחתת" שהיא מקור כל הרע במדינה, ועל הצורך להשיב את השליטה לדרג הנבחר ולעצור את "מחטף המשפטנים".

ייתכן שקריאות "זאב, זאב" התכופות הקהו את חושינו מלזהות סכנה אמיתית, אך לצערי בשבועות האחרונים, גם מי שכמוני לא ממהר להשתמש בהכרזות בומבסטיות וקיצוניות, לא יכול להימלט מהתחושה שהפעם הסכנה מוחשית. ייתכן שהזאב באמת לפתח רובץ ואורב. הכבשה שעלולה להיתפס במלתעות אותו "זאב" איננה דמות מטאפורית ממשלי איזופוס; היא מדינת ישראל שעלולה להגיע לכאוס חוקתי אשר עלול לפרום את התפרים העדינים של החברה הישראלית.

כשעוקבים אחרי השיח הציבורי לאחרונה קשה להשתחרר מהתחושה המתעצמת לפיה שתי המערכות - המשפטית והפוליטית - דוהרות על שתי רכבות במסלול התנגשות ברור, כאשר ראשי המערכות מדברים בעיקר אל "הבייס" שלהם, משכנעים את המשוכנעים ומתבשמים מלהט הקרב בקרבם של אלו המריעים להם. אם יגיע רגע ההתנגשות חלילה, נוסעי שתי הרכבות ייפגעו מכך, ובראש ובראשונה דמותה ועתידה של המדינה היקרה לכולנו.

במציאות זו, נראה שלא נותר אלא לקוות ולייחל לכך שראשי המערכות הללו יפסיקו לדבר בלהט אלו על אלו, ויחלו בהקדם לדבר אלו עם אלו. הם מוכרחים לעשות זאת מתוך בניסיון להרגיע את הרוחות ולהגיע להסכמות על עריכת רפורמות חיוניות - ומתוך הבנה והפנמה של כולם, שגם מהפכה חד צדדית וגם קפיאה על השמרים עלולות להיות הרסניות.

נקודת המוצא לשיח כזה בעיני היא כפולה. ראשית, המערכת המשפטית זקוקה באופן חיוני לרפורמה. למרבה הצער, המערכת דחתה ככלל הצעות שונות לתיקונים ושינויים, ובהתנהלותה לאורך השנים קנתה ביושר חלקים לא מבוטלים מהביקורת עליה. גם בעבר וגם כעת רבים מדובריה בעיקר מסבירים בלהט מה ולמה אסור לשנות, אך נמנעים מלהתייחס לשאלה מה וכיצד אפשר וצריך לתקן.

שנית, המערכת הפוליטית לא אמורה "להעניש" את "המשפטנים הרעים". עונש כזה יפגע במדינה, במוסדותיה ובלכידות החברתית החיונית לה. עונש כזה יפגע בעצמאותה ובחוסנה של המערכת המשפטית, ואל לפוליטיקאים להקל ראש בחשיבותם של אלה. מערכת משפט עצמאית וחזקה היא נכס אסטרטגי של המדינה גם בהיבט הדמוקרטי כלפי פנים, אך לא פחות מכך כלפי חוץ; לא כאן המקום לפרט סיטואציות רבות בהן השתמשנו במשרד המשפטים, ובעצמאותם ובחוסנם של בתי המשפט והתביעה הכללית, כדי להגן בערכאות בינלאומיות על נבחרי ציבור, פקידים וקצינים בכירים שפעלו בשם המדינה.

המסקנה משתי הנחות יסוד אלו היא כי נדרשת רפורמה שתביא לתיקון, אך יש להיזהר ממהפכה שתביא לריסוק. בעיניי חלקים בתוכנית המוצעת כעת ובאופן ניהולה בעייתיים מאוד ועלולים להיות מסוכנים ככל שייוותרו כך. ככל שתמומש התוכנית במלואה, זה יהיה קרוב יותר למהפכה הרסנית מאשר לרפורמה חיונית.

ועדיין, ההתנגדות המוצדקת בעיני לתוכנית כפי שהיא, לא יכולה להסתיים בהסברים מה ומדוע לא. שיח פתוח ואמיתי חייב להתקיים כשמציעים גם מה כן נכון ונדרש לתקן. אבקש להציג, על קצה המזלג, את הצעותיי בהקשר לנושאים השונים שבתוכנית השר.

כן לפסקת התגברות, לא ברוב 61

פסקת התגברות ברוב של 61 היא מסוכנת. למעשה, היא נותנת לכל רוב קואליציוני מינימלי אפשרות להתגבר על פסק דין של בג"ץ, ותביא לשינויים תכופים כאשר כל ממשלה חדשה תהפוך את החלטות קודמתה וסוגיות יסוד יהיו כחומר ביד היוצר הקואליציוני. ברצותו ירחיב וברצותו יקצר.

לכן דרושה חקיקה כוללת, שתגדיר את המדרג הנורמטיבי, תקבע מנגנון לאופן חקיקת חוקי יסוד שייתן ביטוי ייחודי להיותם פרקים בחוקה העתידית, ובעיקר תקבע את שתי הרגליים המרכזיות להסדרת הדיאלוג החוקתי בין הרשויות: האחת - סמכות בג"ץ לפסילת חוקים בהרכב רחב וברוב מיוחד (למשל, שני שלישים). והשנייה - סמכות הכנסת להתגבר על פסילת חוק במקרים מסוימים, וגם כאן לא ברוב של 61, אלא של 65 לפחות, או רוב אחר שיכלול גם חלקים מהאופוזיציה.

חוק היועמ"שים ייפגע במשילות

לגבי חוק היועמ"שים המוצע, הפיכת היועמ"שים למינויים פוליטיים, לא רק שתפגע ביכולתם למלא את תפקידם בשמירה על שלטון החוק, אלא תפגע גם במשילות. אותה משילות שבשמה מצדדי החוק מבקשים לקדמו. כמי שמאמין שאכן יש בעיה ולעתים משפטיזציית יתר פוגעת במשילות, אני משוכנע מניסיוני המעשי רב השנים במאות סוגיות, כי מימוש החוק המוצע כפי שהוא ייפגע דווקא במשילות.

ליועמ"ש שהשר לא מחויב לעמדתו המשפטית יהיה קל ופשוט יותר לקבוע עמדה מתנגדת למדיניות השר, והוא כלל לא יידרש למצוא פתרון משפטי, גם אם דחוק, לשם מימוש המדיניות. בנוסף, יועמ"ש שיתחלף תדיר עם כל שר חדש, לא יצבור ידע וניסיון שיאפשרו לו לשכנע בנחיצות בחשיבות את קידום מדיניות השר והמשרד ומציאת פתרונות משפטיים מול גורמי משרד המשפטים ומול בתי המשפט. גם הקרדיט שיינתן לו ע"י בתי המשפט כאשר ייתפס כמינוי פוליטי יהיה נמוך יותר. התוצאה תהיה אפוא נזק כפול - הן בהיבטי שלטון החוק והן בהיבטי המשילות.

מה כן צריך לעשות? מתן אפשרות לשר במנגנון שייקבע להעביר מתפקידו יועמ"ש במקרים חריגים. בחינת חיזוק ייצוג השר בהליך המינוי (כיום יש לו נציג אחד מתוך ארבעה חברי הוועדה); הגדרה ממוקדת יותר של תפקיד היועמ"ש לסייע לשר במימוש המדיניות במסגרת הדין, וצמצום השימוש ב"מניעה משפטית" למקרי קצה מובהקים ולא בסוגיות שעיקרן שאלות מדיניות; יישום נוהל, שהכנו במשרד המשפטים, שנועד לייעל את עבודת היועמ"שים והרפרנטים במשרד המשפטים, לקצר לוחות זמנים, להגדיר מנגנוני הכרעה ברורים ומהירים וכו'.

עילת הסבירות יצאה מפרופורציה

עילת הסבירות היא כלי משפטי רב חשיבות שמאפשר הגנה על האזרח מפני תקלות ועוולות המנהל והמנגנון הממשלתי על כשליו ומגבלותיו. הביטול הגורף המוצע יפגע בכך ויסיג לאחור התקדמות משפטית חשובה שאפשרה הגנה זו לאזרחים. ואולם, לא ניתן להתכחש לכך שהשימוש בעילת הסבירות הורחב עם השנים במקביל למתן הגדרה רחבה יותר לעילה. לא ניתן להתכחש גם לכך שהסבירות הוא מושג סובייקטיבי במהותו, ושימוש רחב בו, בעיקר כלפי דרג נבחר, מעורר בעיה קשה בהיבטי הפרדת רשויות.

מה כן יש לעשות? במקום ביטול, צמצום עילת הסבירות, כך שהשימוש בה לא יהיה בגרסה הרחבה המחדדת יותר את הקושי בהפעלת כלי סובייקטיבי של כניסה בנעלי הגורם המחליט. מעבר לכך קביעה שהחלטות דרג מיניסטריאלי, וכאלה שהתקבלו בממשלה, כולל ענייני מינויים, לא יוכלו להתבטל ע"י עילת הסבירות וכלפיהן יוותרו רק עילות מקובלות של המשפט המנהלי. הצעות שונות בהקשרים אלו עלו גם בעבר ע"י הנשיא גרוניס, השופט סולברג ואקדמאים בכירים שונים - הגיעה השעה ליישמן.

הוועדה למינוי שופטים לא קדושה

ההצעה המונחת לפיה יהיו לקואליציה למעשה שבעה נציגים מול נציג אחד של האופוזיציה מפרה את האיזון באופן בוטה לכיוון אחד ותיצור לכל הפחות מראית עין של פגיעה בעצמאות בית המשפט אם לא למעלה מכך. היא גם תפגע במעמד של בית המשפט כלפי פנים וחוץ.

מה כן? ההרכב לא קדוש, וניתן לבחון שינויו. גם מרחב פעולתו של בית המשפט העליון השתנה והתרחב מאז ימי קום המדינה, אז נקבע גם ההרכב הנוכחי. הממשלה הקודמת שינתה את הרכב הוועדה לבחירת דיינים והוסיפה להרכבה שר נוסף וכן טוענת רבנית שממנה שר הדתות. יש הבדלים כמובן, אך עדיין ניתן לבחון שינוי מסוים ומתון יותר מהמוצע, שיגדיל באופן פרופורציונלי את הייצוג הפוליטי. כל זאת, מבלי להגיע לתוצאה הקיצונית המוצעת כעת שיוצרת סכנה לפוליטיזציית יתר. מנגנון שמחד ימנע את זכות הווטו לשופטים ומאידך לא יאפשר מינוי בקולות חברי קואליציה בלבד יכול להיות כיוון נכון.

כל ניצחון יהיה הפסד למדינה

פירטתי בתמצית התייחסות להצעות השונות, הכוללת גם מה כן נכון לעשות ולא רק מה לא. ניתן לחשוב על רעיונות נוספים בכל אחד מהנושאים, אך הכיוון חייב להיות לא קידוש הקיים ולא ריסוק הקיים, אלא תיקונו. לא "נטורי קרתא" משפטיים המסרבים באדיקות לכל שינוי ורואים בכך כפירה בעיקר, ולא מהפכנים פוליטיים הפועלים ברוח מילות האינטרנציונל "עולם ישן עדי היסוד נחריבה". אם הרכבות שתיארנו ימשיכו בדהירתן, ההתנגשות קרובה. האחריות על נהגיהן ומנהיגיהן היא לבלום.

אך לא רק ההתנגשות מסוכנת, גם אם המאבק הנוכחי יסתיים בהכרעה חדה לכאן או לכאן, התוצאה למדינה תהיה הרת-אסון. אם התוכנית המוצעת תעבור כפי שהיא, תהיה בכך פגיעה משמעותית באופיה הדמוקרטי של המדינה, ובלכידות החברתית בה, כאשר מיליוני אזרחים ירגישו שאמונותיהם ותפיסותיהם נדרסו כליל ע"י הרוב הפוליטי.

בה-בעת, אם תוצאת המאבק תהיה הכרעה לכיוון השני, השינויים לא יעברו כלל והמצב הקיים יישמר - גם זו תהיה תוצאה הרת-אסון למדינה: מיליוני אזרחים אחרים מצדו האחר של המתרס, ירגישו כי בחירתם הדמוקרטית והמדיניות בה הם מאמינים נדרסה ע"י מונופול משפטי. אסור איפוא שצד אחד ינצח באופן ברור, יהיה זה ניצחון פירוס. הדרך היחידה היא עריכת שינויים ותיקונים ממשיים ולא הפיכה כוללת. בעיני תיקונים ברוח מה שציינתי הם נכונים לכתחילה ולא כאילוץ בדיעבד; אך גם אלו משני הצדדים הסבורים אחרת חייבים להבין שעמדת קצה כזו עלולה להפיל את כולנו לתהום, ואין מנוס, גם אם לשיטתם בדיעבד, מלהקים גשר שיאפשר לחבר בין שני המחנות המצויים על פי התהום וימנע את ההתרסקות. אם יהיה שיח פתוח ואמיתי, אם ראשי המערכות יפסיקו לתקוף אלה את אלה וידברו אלה עם אלה, זה בהישג יד, המתווה הבסיסי קיים. אין לנו ברירה אחרת. אין לנו מדינה אחרת.

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי  ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"