שי פרמינגר, מנכ''ל ERN / צילום: אילן שפירא
שורת העלאות הריבית שנקט בנק ישראל, טרם הספיקה לצנן את האינפלציה שטיפסה בשנה האחרונה לשיא של יותר מעשור וחצי, אך במקביל הגדילה משמעותית את התשלומים של משקי הבית על ההלוואות שלקחו. השילוב בין מחירים גבוהים על מוצרים, לבין הקושי להחזיר אשראי קיים ולקבל אשראי חדש, הופך יותר ויותר למנת חלקם של רבים.
● הלוואות הבנקים התייקרו גם בדצמבר, ומי מציע את תנאי הפקדונות הטובים ביותר?
● ההערה שצירפו באוצר לתחזיות: "שורר חוסר ודאות בנוגע למדיניות הפיסקלית של הממשלה"
● העלייה החדה ביותר ב-15 שנים: מחירי השכירות מזנקים ומושכים איתם את האינפלציה
"הריבית הגבוהה מייצרת סיטואציה שבה המערכת הבנקאית, כמו תמיד, נותנת כמה שיותר לעשירון העליון - שלו יש מעט הלוואות והוא יותר חסון וחזק, ומנגד מייצרת מצב של הקטנת מסגרות לעשירונים היותר נמוכים, שהם רוב עם ישראל", אומר מנכ"ל חברת סליקת התשלומים, ERN (אי.אר.אן), שי פרמינגר.
"העלאת הריבית תגרום לכך שהציבור ובתי העסק יחפשו מסגרות אשראי נוספות כמו חמצן, מעבר למסגרות בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, כדי להתגלגל, כי הזינוק בריביות מקטין את ההכנסה הפנויה. מצב כזה מוביל את הציבור לחפש כיצד לעשות שימוש יותר נכון באמצעי התשלום שעומדים לרשותו. אם התהליך הזה יימשך, נראה גידול ברצון של אנשים פרטיים ושל חברות לקבל אשראי מעבר למסגרת שיש להם בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי".
התנאים החדשים בשוק שעליהם מדבר פרמינגר, מחזקים לטענתו את מעמדה של החברה שאותה הוא מנהל, המציעה לציבור לפרוס עסקאות קטנות אך גם עסקאות גדולות (מעל 3,000 שקל) לתקופה ארוכה של בין 6 ל־36 תשלומים חודשיים שווים ללא ריבית, בצ'קים או בהוראות קבע. העמלה של החברה מגיעה מבתי העסק המשלמים לה מעין עמלת התחייבות לפירעון, כך שלבית העסק אין סיכון פיננסי כמו לעסק שקיבל תשלום בכרטיס אשראי.
לדברי פרמינגר "אם המשק בכיוון של מחנק אשראי מסוים, לקוחות יצטרכו יותר את השירותים שלנו בשביל אותו 'חמצן' לפעילות, ולפיכך נראה גידול בפעילות בשנים הקרובות, אולם צריך להיות חסרי אחריות כדי לא להבין שתהיה גם עלייה בשיעור חוסר ההחזרים (דיפולטים). כל מי שנותן אשראי מבין שלפעמים לא ישלמו לו.
"פה היתרון של הניסיון שיש ל־ERN עם יכולות הטכנולוגיה וניהול הסיכונים שלנו. אנחנו עובדים קשה על סוגיית הפיזור. אין אצלנו הלוואות גדולות של מיליוני שקלים, ובזה אנחנו שונים מגופי אשראי אחרים".
"נצא להנפקה כאשר התנאים יבשילו"
מן העבר השני, הסביבה השלילית שנוצרה בשוק ההון בשנה האחרונה בעקבות העלאות הריבית, הובילה את ERN גם לבטל הנפקת מניות מתוכננת בבורסה בת"א. בחברה תכננו לצאת להנפקה לפי שווי של 700-800 מיליון שקל, אך בשל הצטננות השוק הראשוני, שנסגר כמעט לחלוטין בפני הנפקות חדשות, הוחלט כי קבוצת מנורה מבטחים, שהחזיקה ב־40% ממניות החברה, תגדיל את חלקה ל־70%, באמצעות השקעה של כ־190 מיליון שקל בהון ERN ועם רכישת מניות מידי המייסד רוני נתנזון. ההשקעה העניקה ל־ERN שווי של כ־600 מיליון שקל אחרי הכסף, ולאחריה נותרו 30% ממניות החברה בידי נתנזון.
"הכנו תשקיף ומה שצריך כדי לצאת להנפקה", מספר פרמינגר. "זה לא סוד ששוק ההון עבר אירוע חיצוני גדול מאוד, אירוע מאקרו מהותי, אבל אנחנו מתכנים לקחת את החברה להנפקה בהמשך, כשהתנאים יבשילו ויתאימו לחברה ולבעלי מניותיה. בינתיים אין השפעה של הדחייה על הפעילות, כי כחלק מהעסקה עם מנורה מבטחים הם הכניסו כסף פנימה וגם החוצה (למייסד נתנזון, ר"ו). כך שזהו סוג של הנפקה פרטית שהיא תחליף להנפקה ציבורית".
נזכיר כי פרמינגר עצמו, שכיהן בעבר כמנכ"ל קבוצת גאון אחזקות, שהקים בני גאון המנוח, במשך 12 שנים, זכאי היה לקבל במרץ 2023 או במועד ההנפקה תשלום מבוסס מניות בגובה 1.2% משווי החברה, בין שתתבצע הנפקה או שלא.
על פי טיוטת התשקיף שפרסמה ERN, מדובר במניות בשווי כ־8 מיליון שקל, כאשר הסכום המגולם עומד על כ־10.5 מיליון שקל. כיוון שמדובר על מנגנון תגמול בגין העבר (מענק שהחליף את בונוס ההתמדה ארוך הטווח שהובטח לו קודם לכן בהסכם ההעסקה), הרי שהוא זכאי לו גם אם לא הייתה הנפקה ציבורית.
"לצ'קים יש חשיבות רבה בכלכלה המודרנית"
ERN הוקמה ב־2001 מתוך הצורך הגובר בפתרון לבעיית פירעון הצ'קים בישראל. החברה פיתחה מודל ניהול סיכונים פיננסיים, שעל בסיסו היא מאפשרת לבתי העסק לקבל צ'קים מלקוחותיהם ולגבות תשלום באמצעות הוראת קבע דיגיטלית, ללא חשש שמא התשלומים לא יכובדו. היקף הפעילות של החברה בצ'קים עומד על כ־6 מיליארד שקל, ולקוחותיה הם כ־16 אלף בתי עסק בפריסה ארצית.
"אם נסתכל על בני זוג שמרוויחים יחד 12־13 אלף שקל נטו, שקנו דירה ורוצים לרכוש ריהוט", מדגים פרמינגר, "הרכישה הזו תסתום את מסגרת כרטיס האשראי שלהם, כשבנוסף, בפריסה למספר תשלומים רב הם ישלמו בעסקת קרדיט בכרטיס אשראי ריביות גבוהות מאוד. זו בעצם הלוואה, אבל קוראים לה בשם המכובס 'עסקת קרדיט'.
"כאן נכנס השימוש בצ'ק או בהוראות קבע בנקאיות, כאמצעי תשלום שהוא מעבר למסגרת בבנקים או בחברות כרטיסי האשראי. כשמבינים את הצורך שקיים בציבור, אפשר להבין למה בנק ישראל אולי חושב שצ'קים הם חתיכת נייר ששייך לעבר, אבל יש להם חשיבות רבה בכלכלה המודרנית, גם לעסקים וגם לאנשים פרטיים".
על בסיס זה הוקמה ERN לפני יותר מ־20 שנה על-ידי רוני נתנזון. מאז התחום התפתח, וכיום החברה מאפשרת לציבור לשלם בבתי עסק בהוראת קבע דיגיטלית, שהיא בעצם צ'ק דיגיטלי, כשהעסקה משודרת לחברה, ולאחר אישורה היא מתבצעת כאילו שולמה בכרטיס אשראי. בשנת 2021 רשמה החברה רווח נקי של 34.2 מיליון שקל, זינוק של 68% ביחס לשנה שקדמה. ההכנסות ב־2021 הסתכמו ב־144 מיליון שקל, מהם הכנסות מריבית בסך כ־55 מיליון שקל.
"אנחנו למעשה חברת פינטק וביג דאטה"
לפי נתוני בנק ישראל, היקף השימוש בצ'קים בשנת 2021 עמד על כ־812 מיליארד שקל, לעומת 411 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. הצורך בשימוש בצ'קים בולט במיוחד בענפי החשמל וחומרי הבניין, ריהוט, רכב, מרפאות שיניים, לימודים ועוד, בהם היקפי השימוש יכולים להגיע ל־20%־30% מהפעילות.
הצורך הזה הביא לגידול של 75% בפעילות החברה בשנת 2022. "הוראת קבע בנקאית דיגיטלית צומחת, כי היא לוקחת את היתרונות ממוצר הצ'קים ומשלבת אותם עם היתרונות הדיגיטליים של שימוש בכרטיס אשראי", מסביר פרמינגר. "לאחרונה סיימנו פיילוט של הוראת קבע אונליין, כלומר שתאפשר לציבור לרכוש באתרי האינטרנט של החנויות בדיוק כפי שהם רוכשים בחנות פיזית.
"בתי העסק מאוד אוהבים את דרך התשלום הזו, כי היא לא דורשת התעסקות טכנית כמו בצ'קים, והלקוחות אוהבים אותה כי היא לא תופסת מסגרת, היא ללא ריבית וללא עמלות.
"יש לנו ממשק בכל הקופות בבתי העסק בישראל", מוסיף פרמינגר. "זה דבר ייחודי שאין לאף גוף אחר חוץ משב"א (החברה שמפעילה מערכות תשלומים לאומיות לכרטיסי חיוב, ר"ו). אנחנו דומים יותר לחברת פינטק שמתעסקת ב'קנה עכשיו, שלם אחר כך' (BNPL), והתשלום בהוראת קבע הוא בעצם ה־BNPL האמיתי. לכן אנחנו חברת ביג דאטה וחברת טכנולוגיה, כשזו המהות של מחצית מהעובדים פה".
"לבנק ישראל מגיע הרבה קרדיט"
לצד הפעילות הזו הקימו ב־ERN בשנת 2020 את "מימון בקליק", חברה בת המעניקה הלוואות בבית העסק בסכום של עד 500 אלף שקל, ובפריסה לעד 60 תשלומים חודשיים. פעילותה כיום היא בהיקף כ־100 מיליון שקל של הלוואות חדשות מדי חודש. הצמיחה הזו הביאה גם את בנק לאומי לרכוש אשתקד 20% ממימון בקליק, תמורת 65 מיליון שקל לפי שווי חברה של 325 מיליון שקל (לאחר הכסף). פרמינגר מכהן גם כמנכ"ל מימון בקליק.
"אנחנו לא נותנים 'הלוואות לכל מטרה' כהחלטה אסטרטגית, אבל כן נותנים אשראי ללקוח כשהוא בא לרכוש מוצר או שירות" הוא אומר. "חלק גדול מההלוואות לכל מטרה מטרתן לפרוע הלוואה אצל גוף אחר, ואני חושב שרמת הסיכון פה מאוד גבוהה ולכן גם הריביות מאוד גבוהות.
"זה דומה במהות לאותה עסקת קרדיט שהיא תחפושת להלוואה מחברות כרטיסי האשראי, וגם הריביות דומות - כשאנחנו גובים בין פריים פלוס 6.5% לפריים פלוס 8.5% (כלומר ריבית של 11.75%־13.75%, ר"ו), לפי כל מיני פרמטרים ולפעמים גם לפי סוג המוצר".
האם לדעתך תם עידן המזומן?
"לזכות הרגולטור, בנק ישראל, צריך לומר שהוא התחיל לטפל בנושא. הייתה לי ביקורת רבה על זה שבהתחלה הגבילו את השימוש במזומן לסכום גבוה מאוד של עד 11 אלף שקל. לקח קצת זמן אבל בסוף עברה חקיקה מתאימה והסכום קטן ל־6,000 שקל, ועל כך מגיע להם הרבה קרדיט.
"צריך להוריד פעם נוספת את הרף. אין סיבה שמישהו ישלם במזומן יותר ממאות שקלים בודדות. תשלום במזומן הוא פתח לתשלום 'בשחור' וזו דרך נוחה לא לשלם מע"מ, לא לשלם מס הכנסה או להפוך את הכסף לעברייני. הגישה של הרגולטור הייתה נכונה כי רואים שלא קרה שום אסון, ולכן אין סיבה שהוא לא ילך שלב אחד קדימה ויוריד את הסכום לאלף שקל.
"אני לא רואה את הצורך של אף אחד מאיתנו לשלם כל כך הרבה במזומן, אלא אם יש לאחר מהצדדים 'מטרה נסתרת' לא לשלם מס הכנסה או מע"מ. זה בטח יכול לעזור במלחמה מול גופים עבריינים".