גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרודן שהבטיח את "עליית המזרח" נתקע בסופה פוליטית, כלכלית ובריאותית

שליט סין הקומוניסטית שי ג'ינפינג קיבל שלטון נצחי באוקטובר, והבטיח לדבוק במדיניות "אפס קורונה" ● הסינים יצאו לרחובות, האפס הוחלף במאות מיליונים ● נתונים דמוגרפיים רעים וחורף מקפיא ללא גז חושפים את חולשות המשטר

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Andy Wong
נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Andy Wong

צירוף נסיבות מעניין הסמיך אלה לאלה את נתוני האוכלוסין האחרונים של שלוש המעצמות הכלכליות המובילות במזרח אסיה. הם הדגישו את הנטייה הידועה זה שנים: אוכלוסיותיהן של סין, של יפן ושל קוריאה הדרומית מזדקנות - ומצטמקות.

מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל | ראיון
עכשיו מזומן: זרימת ההון העולמית לקרנות הכספיות שברה את השיא של מאי 2020 

לכאורה לא כל כך נורא. כדור הארץ מתקשה להכיל את שמונת המיליארדים שלו, ואוכלוסיות מזדקנות ומצטמקות גם במקומות אחרים. אבל שלוש הגדולות האלה עומדות לשלם מחיר כלכלי כבד. בדור הבא, הרבה פחות צעירים יצטרכו לשאת על כתפיהם הרבה יותר קשישים.

בסין, הירידה בשנה שעברה הייתה קטנה יחסית. גירעון הלידות עמד על פחות ממיליון, חלק קטנטן של אוכלוסייה בת 1.41 מיליארד. אבל דמוגרפים אומרים, כי בסין מסתמנת נטייה שאין ממנה חזרה. יש בה 34 מיליון גברים יותר מנשים, זכר לימים שבהם משפחה סינית הורשתה להוליד ילד אחד בלבד, והעדיפה זכרים על פני נקבות.

עד אמצע המאה, מספר הסינים יפחת ל־700 מיליון. בעוד 10 שנים, 400 מיליון סינים יהיו בני 60 ויותר. זה מדהים למדי אם נזכור שב־1978, הגיל הממוצע בסין עמד על טיפה יותר מ־20. זו היתה שנה רבת משמעות, מפני שבה התחילו הרפורמות הכלכליות, אשר שינו את פני העולם. שנתיים אחר כך הוטלה הגבלת הילד היחיד.

יש הבדל חשוב בין יפן וקוריאה הדרומית לבין סין. בשתי הראשונות, הירידה היא נסיבתית: ההיסטוריה מלמדת אותנו, כי חברה עשירה, שהגיעה אל פרקה, חווה הצטננות דמוגרפית.

לא כן בסין. הירידה שם היא תוצאת התערבותו של משטר טוטליטרי בחיי נתיניו. הוא אסר עליהם להתרבות לפני 42 שנה, כאשר היה נדמה לו שהם מתרבים יותר מדי. הוא הסיר את האיסור בחלקים, תחילה לפני שש שנים, ואחר כך לפני שנתיים. הוא הניח, ומוסיף להניח, שיוכל לעצב את התנהגות האוכלוסייה באמצעי כפייה והפחדה.

הקפיצה הגדולה אחורה

נתונים דמוגרפיים נוטים לגרום התרגשות בקהילת הפרשנים, בעיקר מפני שהם קלים למסירה. הידיעה שהודו עברה את סין במניין אוכלוסייה (או עומדת לעבור, תלוי במודל הסטטיסטי) עוררה פרשנים להודיע על "מאורע היסטורי". כיוצא בזה, הירידה הראשונה באוכלוסיית סין זה 60 שנה מעוררת אותה התרגשות.

הפעם האחרונה שבה נרשמה ירידה הייתה קשורה במאורע שבמשפט הבינלאומי ראוי לו הציון "השמדת עם". הדיקטטור הקומוניסטי של הימים ההם, מאו דזה דונג, החליט לזרז את מהלך ההיסטוריה באמצעות הרפתקה כלכלית מסמרת שיער, שניתן לה השם "הקפיצה הגדולה קדימה". הקפיצה הגדולה אחורה הרעיבה המונים. אולי 30 מיליון בני אדם גוועו בה.

שתי הירידות, ב־1962 וב־2022, הן מעשה ידיו של משטר פוליטי ריכוזי, המתערב בכל תחום של פעילות אנושית. זה כמובן עניינה של מפלגה מרקסיסטית. היא מתבוננת בעולם מן "הגבהים המושלים של הכלכלה", ברוח מימרתו של לנין. ואף כי המפלגה הקומוניסטית הסינית הכניסה הרבה קפיטליזם ב־45 השנה האחרונות, התנהלותה מוסיפה להיות טבועה בחותם מקורותיה הרעיוניים.

עוד חמש שנים ועוד ועוד

נתוני הדמוגרפיה אינם החדשות הרעות ביותר שסין הניבה בזמן האחרון. בלשונו של חוקר אחד, סין עומדת בעיצומה של "סופת חורף מושלמת", המעמידה בספק כלשהו את סיפור הצלחתה ואת סיכוייה.

הבה נחזור אל סוף הסתיו. באוקטובר, המפלגה הקומוניסטית של סין התכנסה לוועידתה החמש־שנתית. היא מילאה את הציפיות, והאריכה בחמש שנים את כהונתו של המזכיר הכללי, שי ג'ינפינג. שי מחזיק גם בתואר "יושב ראש המדינה", שאנחנו מתרגמים "נשיא". אבל סמכויותיו אינן נובעות מן הנשיאות. הן נובעות משליטתו במפלגה ובצבא.

דיוקנאות מנהיגי סין, בכניסה לקונגרס המפלגה באוקטובר / צילום: Ng Han Guan

כאשר מת מאו, והתחיל עידן הרפורמות, יורשי מאו ניסו להבטיח שלא יהיה עוד ריכוז כזה של סמכויות ושל גחמות בידי איש אחד. המפלגה הגבילה את כהונת מנהיגיה לשתי תקופות של חמש שנים כל אחת. זו לא הייתה כמובן דמוקרטיה, אלא אוליגרכיה. אבל מוטב קולקטיב משלטון יחיד.

זה עבד 20 שנה, עד שקם שי ג'ינפינג. אף כי הוא עצמו יצא נשכר מן השיטה הקודמת, הוא הקדים להחליט שהאוליגרכיה היא מקור של אינרציה. האתגרים העצומים מצריכים תכנון ארוך־טווח מאוד, והתכנון הזה יעלה יפה רק אם אותו זוג ידיים יחזיק בהגה לאורך שנים.

כוונותיו של שי התבררו בשלב די מוקדם של 10 שנות כהונתו. הוא טיהר את השורות, העמיד את בכירי המפלגה למשפט בעוון שחיתות, ואפילו הוציא אחדים להורג. הוא גם התחיל להגביל את החופש הכלכלי, והתחייב לשים קץ לעיוותיו של "ההון הגדול". עד מהרה נרקם סביבו פולחן אישיות בסגנון מאו, חוץ מזה שהוא עצמו מעולם לא השתווה למאו.

באוקטובר הוא הפך ל"מלך סין", כפי שקרא לו פעם בקנאה גלויה דונלד טראמפ. אין כל סיבה להניח ששי ג'ינפינג יפרוש מרצונו. בשנתיים שקדמו להכתרתו, הוא ואנשיו עסקו בהתרברבות כמעט בלתי פוסקת על כוחה של סין ועל הצלחותיה של המפלגה.

באוקטובר 2020, המפלגה הכריזה כי עם שי בראשה ("רב החובל והנווט", היא קראה לו), "אנחנו נוכל ללא כל ספק להסתער בהצלחה על הקשיים ועל הסכנות האורבות לנו במעלה הדרך". אכן, לשון המעטה אינה מתכונותיה המייחדות של המפלגה.

"אתם למטה, תשתקו"

בסוף 2020 היא התחילה לברך את עצמה על הצלחתה לבער את מגפת הקורונה. בשעה שארצות המערב לא עמדו בקצב ההידבקויות והמיתות, וקפצו מפאניקה לפאניקה ומסגר לסגר, סין מיהרה לחזור למוטב. לכאורה, זו הייתה ראיה שהיא עשתה כל מה שצריך, בדיוק בזמן, בדיוק בחומרה הראויה. המוני הסינים היו אסירי תודה לשליטיהם הנחושים ורבי החזון. הרבה זרים השקיפו במידה של הערצה על התנהלות הדיקטטורה, ושאלו מי צריך דמוקרטיה.

בפברואר 2021 הכריז שי: "מקור התוהו־ובוהו הגדול ביותר בעולם הוא ארה"ב". יתר על כן, "ארה"ב היא האיום הגדול ביותר להתפתחותה של ארצנו ולביטחונה". אבל, הוא עודד את שומעיו, "המזרח עולה והמערב שוקע".

הרבה ראשים במערב הונדו בהסכמה. ימים אחדים לאחר נאום "המזרח העולה", אריק שמיט, לשעבר יו"ר גוגל, הזהיר כי סין דוהרת "פי עשרה" לפני ארה"ב בטכנולוגיית 5G. תחזיות אחרות העמידו את סין הרחק לפני ארה"ב בבינה מלאכותית ובטכנולוגיה של טילים היפר־סוניים.

בהשראת שי, דובריה הרשמיים והלא־רשמיים של סין סיגלו לעצמם טונים חדשים. אנשי אקדמיה לא טרחו עוד להישמע מהורהרים, ודיפלומטים לא טרחו עוד להישמע זהירים. צריחה רמה בקעה מגרונה של סין, ועניינה היה "אתם למטה, אנחנו למעלה, עכשיו תשתקו". זה כמובן לא ציטוט, אלא רק פרפרזה.

פרופסור סיני אחד, ג'אנג וואייוואי מאוניברסיטת פודאן בשנגחאי, לעג לתיאוריות אקדמיות במערב על משבר בסין. פודקאסט שלו (בסינית) נקרא "התמוטטות התיאוריה של התמוטטות סין". התיאוריה מתגלגלת זה 30 שנה, הוא אמר, וייחס אותה ל"אידיאולוגיה המערבית, מדעי החברה המערביים והתרבות המערבית".

איך נשמע סיעור מוחות?

תמימות הדעים הזו על שקיעת המערב, על התמוטטות אמריקה ועל עליית סין בוודאי לא שיקפה את כל מגוון הדעות בארץ כה גדולה ועתירת כשרונות. זה פשוט לא ייתכן. אבל נראה שהיא איפיינה מצב עניינים שבו אי־הסכמה אינה מובעת בקול רם. האם אי־הסכמות מובעות מאחורי דלתיים סגורות באותם המקומות שבהם הן צריכות להישמע, זאת אומרת בתהליכי קבלת החלטות? איך נשמע סיעור־מוחות בקודש־הקודשים של המפלגה הקומוניסטית? האם הקודקוד מוכן להאזין לביקורת או אפילו לכפירה בעיקר? האם יש מתנדבים לכפור?

התנהגותם של מנהיגי מפלגה מחוזיים בימים הראשונים של מגפת הקורונה עוררה את הרושם שפחד משתק כל מחשבה חופשית. בעיר המחוז ווהאן, השיתוק הזה מנע ידע מוקדם על הנגיף מלהגיע אל השלטונות בבייג'ינג.

שי שיכנע את עצמו כי טיפולו בקורונה היה סיפור הצלחה, ובתור שכזה הוא חייב להימשך. בשעה ששני ממשלים אמריקאיים לא חדלו לשנות כיוון בעניין הקורונה, ועימותים בלתי פוסקים בין דרגים ארציים ומקומיים מנעו חזית אחידה, סין הפכה את "אפס קורונה" ליעד ולאמצעי.

עוד בתחילת השנה התחוור והלך ש"אפס קורונה" אינה מדיניות, אלא אובססיה. היא לא תוכל לבער את הנגיף, היא לא תוכל למנוע את התפשטותו, אבל היא תוכל בהחלט להרוס בהדרגה את הפעילות הכלכלית.

בחודש מאי ניתן סימן כלשהו של אי הסכמה בצמרת. ראש הממשלה לי קצ'יאנג פגש נציגים של תאגידים רב־לאומיים, דיבר על הצורך "למצוא איזון" בין צורכי הכלכלה לצורכי הרפואה, ונמנע במפגיע מלהגן על "אפס קורונה".

שכונה בסגר בבייג'ינג, בנובמבר / צילום: Ng Han Guan

כאשר אורחיו יעצו לו להרחיב את מעגל המחוסנים, במיוחד מקרב הקשישים, ראש הממשלה הנהן בהסכמה, והוסיף (על פי דיווח "בלעדי" שהתפרסם אז ב"וול סטריט ג'ורנל"), "לא נוכל להרשות מצב שבו חברות יפסיקו את פעולתן". אבל חברות אמנם הפסיקו את פעולתן. בקיץ, כלכלת סין נקלעה להאטה כמעט חסרת תקדים.

אכיפה, שליטה ומעקב

בסוף אוקטובר, שי נשא את נאום ההכתרה שלו בוועידת המפלגה. הוא הודיע, כי לא יסטה ימינה או שמאלה ממדיניות אפס קורונה. הוא קשר אותה ב"יסוד המוסד של התחדשותנו הלאומית, בטחון ויציבות חברתית".

לפי יואן־יואן אנג, מומחית לכלכלת סין באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, אפס קורונה לא הייתה רק נוסחה להגנת בריאותו של הציבור, אלא הייתה אמצעי של אכיפה, שליטה ומעקב. שי סירב להסתלק ממנה, מפני שהיא איפשרה לשלטונות להפקיע את פרטיותם של הסינים על הטלפונים החכמים שלהם.

כך או כך, ההודעה שהוא ישמור אמונים לאפס קורונה ויהי מה הייתה שירת הברבור. במהלך נובמבר התחילו להגיע ידיעות מכל רחבי סין על הפגנות ומחאות נגד אפס קורונה. מוטב לזכור, כי כמעט כל מה שהמשטר עשה ב־10 השנים הקודמות נועד למנוע ספונטניות כזאת. האביב הערבי ו"מהפכות הצבעים" של תחילת המאה הילכו אימים על הדיקטטורה הסינית. הפגנות הענק בהונג קונג ב־2019 שיכנעו את המשטר שעליו לנקות את הרחובות מכל רמז של פעילות אופוזיציה.

המחאות נגד אפס קורונה לא היו פוליטיות ביסודן, אבל הצורך לשים להן קץ נבע מן החשש שהן יהפכו לפוליטיות. ואמנם, פה ושם מפגינים רמזו שנמאס להם לא רק מאפס קורונה, אלא גם מאדריכליה. בתחילת דצמבר שי דיבר בהבנה על מניעי המוחים. בשבוע השני של דצמבר התחילו להיעלם אמצעי האכיפה.

מחאה בבייג'ינג, בנובמבר / צילום: Ng Han Guan

מה שקרה להלן אישר שהשלטונות לא היו מוכנים לטיפול רציונלי במגפה, ולא היו מוכנים להגיד את האמת על ממדיה. נתונים שדלפו ממקורות רשמיים הראו, כי במחצית הראשונה של דצמבר בלבד, בערך 250 מיליון סינים נדבקו בקורונה. וגם בשעה שהשלטונות טענו כי רק מעטים מתו, חדרי המתים עלו על גדותיהם.

ואיזה חורף

לרוע המזל, התמוטטות אפס קורונה באה בסמיכות זמנים לראש השנה הסיני, זמן נסיעות שאין דומה לו. חישוב אחד מראה, כי בעונת החגים הסינית יירשמו שני מיליארד נסיעות בכל כלי התחבורה. אנחנו יודעים מה מעוללות נסיעות לנגיפים, בייחוד בחורף.

ואיזה חורף. בניגוד לחורף האירופי, שבו הטמפרטורה הממוצעת גבוהה בערך בשש מעלות מן הממוצע הרב שנתי, החורף הסיני קר בהרבה מן הממוצע. בחלקים של סין הוא הקר ביותר מאז ומעולם. בחלקים אחרים הוא קר ב־10 עד 15 מעלות. המשטר לא התכונן לקראתו. מחסור קריטי בגז טבעי ובפחם משאיר עשרות מיליונים ללא חימום נאות. הרשתות החברתיות מלאות דיווחים על הכפור ועל תוצאותיו. צריך להגיד שלחורף כזה בדיוק קיווה ולדימיר פוטין - לא בסין בעלת בריתו, אלא באירופה אויבתו. לא יצא לו.

מה יהיו תוצאות הקור? האם חודשי החורף האלה יניבו משבר אמון במשטר? האם יסתיים הסידור הלא כתוב בן 30 השנה, שמתוקפו המשטר מחזיק בכל הכוח הפוליטי אבל מבטיח לדאוג לרווחתם של נתיניו? האם מסתיימות והולכות תרועות הניצחון של המשטר ושל מליצי היושר שלו? האם, בניגוד לפרופ' ג'אנג משנגחאי, המצוטט למעלה, תיאוריית ההתמוטטות לא התמוטטה, והיא ראויה לפחות לעיון חוזר?

מעניין שמשרד החוץ הסיני העביר החודש את דוברו הקולני, ג'או ליג'יאן, מכהונתו. המתעניינים יוכלו למצוא אותו במחלקה לענייני אוקיינוסים וגבולות. אולי סין מוכנה להישמע קצת פחות יהירה וקצת יותר מהורהרת, לפחות עד סוף החורף.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny.globes
ציוצים (באנגלית) ב- twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס ישראל: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון