גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאסק שינה את טוויטר, וזה משפיע על המחקר המדעי

הרשת החברתית שינתה את האופן שבו חוקרים עושים מדע ומפיצים אותו, אבל עם כניסתו של אילון מאסק לזירה, רבים מהם נוטשים את הפלטפורמה ● ירידה בחשיפה ועד טשטוש הגבולות בין מדע אמיתי לפייק - כך השתבשו חייהם של המדענים בטוויטר ● ברשת מסטודון מציעים להם חלופה, אבל בינתיים היא עוד לא תפסה אחיזה

אילון מאסק / צילום: Reuters, DADO RUVIC
אילון מאסק / צילום: Reuters, DADO RUVIC

כשאילון מאסק נכנס, אוחז בכיור, למשרדים של חברת טוויטר ביום הראשון אחרי שרכש את הרשת החברתית, חייהם של שני מגזרי תעסוקה השתנו במיוחד: עיתונאים ומדענים.

זה האיש עם העבודה הכי גרועה באמריקה, והוא נהנה מכל רגע
חולמים לגדל כדורגלן צמרת כמו אוסקר גלוך? זה יעלה לכם, והרבה

טוויטר חשובה למדענים והמדענים חשובים לרשת. בשיאה של מגפת הקורונה כתבנו כיצד זירת המחקר עברה לרשת החברתית ("הווירוס שהעביר את המחקר לטוויטר: כך משנה הקורונה את האופן שבו עושים מדע"). אמנם רק כחצי מיליון מתוך כ־450 מיליון משתמשים הם מדענים המועסקים על ידי מוסדות מדעיים רשמיים וציוציהם עוסקים במדע, כפי שעלה ממחקר של ד"ר רודריגו קוסטס מאוניברסיטת לידן שבהולנד, מאוגוסט האחרון, אך הערך המוסף שלהם לרשת הוא משמעותי.

כ־13% מהחוקרים משתמשים ברשת באופן קבוע, אם כי לא כולם מצייצים. חלקם משתמשים ברשת כדי להגיע למידע מדעי במהירות וכדי ליצור קשרים ושיחות עם חוקרים אחרים. כ־40% מהמאמרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים זוכים גם לקישור בטוויטר. זו הרשת המועדפת על מדענים בפער עצום. אבל כעת הם בדילמה.

מאסק, שרכש את טוויטר ב־44 מיליארד דולר, כבר הספיק לצייץ נגד מדענים כמו האימונולוג פרופ' אנתוני פאוצ'י, להחזיר לרשת חוקרים שנחשבים מתנגדי חיסונים ומפיצי מידע כוזב בנושא ולאמץ מדיניות מכילה יותר ביחס למכחישי משבר האקלים, כך לפחות לפי כתבה באתר חדשות האנרגיה E&E.

"כיכר השוק של המדענים"

"לטוויטר תמיד היה המון כוח על המשתמשים שלה, אבל עכשיו התחושה היא שהכוח ממש בידיים של אדם אחד, וזה אדם שידוע ב'שליפות'. ו'שליפות' הן 'אנטי מדע'", אומר פרופ' עדו רול, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

מדענים רבים כבר הודיעו שיעברו לרשת המתחרה מסטודון, במקביל או בנוסף לטוויטר. כמה כוכבי טוויטר, החליטו לוותר על הפלטפורמה לגמרי, ביניהם פרופ' וינס נייט, מומחה לתורת התורים מאוניברסיטת קרדיף וקרל ברגסטורם, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת וושינגטון.

בשבועות האחרונים הסערה שכחה קצת, לאחר שמאסק החל להאט את קצב השינויים, אולם השאלות על המשך דרכם של המדענים בפלטפורמה הזאת עדיין קיימות.

"טוויטר היא כיכר השוק שלנו, המדענים", אומר רול. "הרשת בנויה כך שהיא מאפשרת לנו גם לשדר את המידע שברשותנו לקהל רחב ומהר, וגם ללמוד מהר. בעוד שבפייסבוק צריך לאשר חברים ולהתקבל על ידם כדי ליצור את הרשת, בטוויטר אפשר להתגלות על ידי רבים במסגרת דיון בנושא מסוים, וקל מאוד למצוא מידע על נושא שמעניין אותך".

למרות התפיסה של טוויטר כזירת התגוששות, בתחום המדעי הדיון הוא יחסית ענייני, אומר רול. "לא הרבה טרולים הגיעו אליי בטוויטר, לעומת פייסבוק, יוטיוב או טוקבקים לכתבה עיתונאית. הקהילה המקצועית שלי נמצאת שם, ולכן התגובות הן ברמה גבוהה". רול מוסיף שזו הרשת היחידה שבה הוא מצליח לגייס את "חוכמת ההמונים" של התחום המדעי שלו. "למשל כשרציתי להגדיר מושג מדעי, פתחתי דיון בטוויטר, והקהילה הציעה הגדרות אפשריות".

מדוע טוויטר הכי התאימה לדיון הזה?
"רשת העוקבים שלי כוללת הרבה מדענים בתחומי. האלגוריתם של טוויטר עשה את שלו והציף את הדיון לעוקבים של אותם מדענים ולאנשים אחרים שהתעניינו בנושא בעבר, וכך ניתן היה ליצור במהירות קהילה אד הוק לדיון באותו הנושא".

ערוץ שעוקף את שומרי הסף באקדמיה

ד"ר דניאל קווינטנה מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסלו, שכתב בעבר ספר הדרכה למדענים כיצד להשתמש בטוויטר, מסכים עם הדברים הללו ומוסיף: "האקדמיה היא עולם מלא בשומרי סף. המדענים שכבר נחשבים חשובים הם גם אלה שבידיהם הכוח להחליט את מי לקדם ואת מי להשאיר מאחור. לכן הכוח הולך ונאגר בקבוצות מסוימות, כמו התעשרות של העשירים ממילא.

"הקבוצות המודרות הן גם מדענים עם דעות חדשות, שאינן מוצאות חן בעיני הגווארדיה המדעית הקיימת, אבל גם מגזרים יותר שוליים. לדוגמה, מדענים ממדינות בצפון כדור הארץ מקבלים היסטורית הרבה יותר הזדמנויות מאלה שבדרום הכדור".

לדברי קווינטנה, טוויטר היא ערוץ עוקף לשומרי הסף הללו. "נכון, גם בטוויטר רשתות קשרים קלאסיות לא מזיקות. ונכון שגם בטוויטר נשים ואנשים א־בינריים עלולים לקבל יחס מפלה, אבל אפשר לפרוץ לתודעה עם מחקר עשוי היטב שלא הצליח להיכנס לכתבי העת הכי מובילים, ואפשר לגלות שם מחקרים חדשים. אני בטוח שלולא טוויטר, גם הקריירה שלי הייתה נראית אחרת לגמרי".

זאת ועוד, הוא אומר, טוויטר היא הבמה היחידה בעולם שמשלבת בשיח גם מדענים המשוחחים בינם לבין עצמם באופן פתוח יחסית וגם את הציבור. "זו הפעם הראשונה שבה אנשים 'רגילים' מקבלים גישה לדיונים בין מדענים באיכות גבוהה".

רול מתייחס גם הוא לסוגיית שומרי הסף של האקדמיה. "כתבי העת האקדמיים היו בעבר הדרך היחידה להפיץ את המחקר שלנו. בעבור השירות הזה של ביקורת, בחירה, הדפסה והפצה של המאמרים, המו"לים לקחו כסף וזה היה דיל הוגן. אבל היום יש דרכים אחרות להפיץ מידע. במצב כזה, העובדה שהחברות הללו שולטות בידע באופן מוחלט, זה נורא ואיום".

רול מספר על חוקר מהרווארד בשם אארון שוורץ שנהג להדליף מאמרים מדעיים בכמויות אדירות, מתוך מחאה על השליטה של המו"לים של כתבי העת בידע. הוא נעצר ב־2011, והתאבד ב־2013.

"אבל טוויטר", אומר רול, "היא בעצם דרך חוקית לערער מעט על השליטה של המו"לים הללו. לכותב המאמר, המדען, יש זכות חוקית לשלוח לי באופן ישיר את המאמר שהוא כתב ולי יש זכות לאתר את החוקר ולבקש את המאמר ממנו". כך מדענים יכולים להעביר את המידע, גם לחוקרים צעירים ממדינות חלשות שאין להם ולמוסדות האקדמיים שלהם יכולת לשלם למו"לים.

"חשוב לזכור שטוויטר היא לא המנגנון שעושה את המדע - ביקורת עמיתים עושה את המדע - אלא רק את ערוץ הפצה אלטרנטיבי שלו".

הווי הכחול ששיבש את החשיפה של החוקרים

מאסק רכש את טוויטר על רקע דעיכה שממילא החלה להתרחש בסוגי תוכן מסוימים. לפי תחקיר של סוכנות רויטרס מאוקטובר האחרון, משתמשים רבים מתחום האופנה וידוענים עברו לאינסטגרם ולטיקטוק, וכך גם אנשי ספורט וחלק מהפוליטיקאים. אבל דווקא המדענים היו קבוצה שהלכה וגדלה בטוויטר בשנים האחרונות.

עכשיו שינויי הבעלות מעוררים דאגה אצל חלקם. "מדענים ששוחחתי איתם מדווחים שהחשיפה שלהם בטוויטר ירדה מאז שינוי הבעלות, ואנחנו לא בטוחים מדוע", אומר קווינטנה. "אולי זה מהלך מכוון אך נסתר של ההנהלה החדשה, ואולי זה קרה בגלל בעיות באלגוריתם שנוצרו ולא תוקנו אחרי הפיטורים הנרחבים בחברה".

ייתכן, הוא מוסיף, שהירידה קשורה לסוגיית ה"וי הכחול" - אותו תו איכות שהעיד שהמצייץ הוא אכן מי שהוא טוען שהוא וכעת ניתן לרכישה בכסף. "טוויטר הצהירה שבעלי הווי הכחול והמגיבים להם יקבלו יותר חשיפה, וזה משנה את התמונה. אבל מה שמעניין הוא שמדענים עם וי כחול, גם הם מדווחים שהחשיפה שלהם ירדה".

לדברי רול, "הרעיון שאפשר לרכוש את הווי הכחול חירב מנגנון של בקרת איכות שהיה חשוב מאוד בנושאים שיש להם פן פוליטי, והם רגישים לפייק ניוז. טוויטר הייתה טובה באיתור פייק ניוז והכנסתם לפרופורציה, ופתאום הכסף יכול לאפשר לגורמים מסוימים לעקוף את בקרת האיכות הזאת. האמון, שהוא קריטי לשיח המדעי, נפגע".

למרות זאת, רול לא מאמין שבתקופה הקרובה יחול שינוי משמעותי מבחינת השימוש המדעי בפלטפורמה. "בעבר הייתה תנועה מווטסאפ לטלגרם, בגלל שינוי במדיניות הפרטיות של ווטסאפ, אבל אם אני בטלגרם ולא כל החברים שלי שם, אני לא יכול לעזוב את ווטסאפ, ואז אני צריך להחזיק שתי פלטפורמות לאותה משימה וזה מעיק. אני חושב שזה מה שקרה בינתיים כאן".

לחצרץ במקום לצייץ: הרשת שמציעה חלופה

מדענים רבים שהיו פעילים בטוויטר פתחו חשבונות ברשת מסטודון, שהציגה את עצמה כחלופה. מדובר ברשת שרתים שכל אחד מהם מנוהל על ידי גורם מקצועי אחר, חלקם מנוהלים ללא כוונות רווח וחלקם עם כוונות רווח במימון המונים. הרשת פועלת ללא פרסומות, וללא אלגוריתם. העוקבים, חברי השרת הספציפי שלכם שהיו ברשת כשהעליתם את הפוסט (הנקרא במסטודון "חיצרוץ"), הם מי שיראו אותו. קיימים שרתי מסטודון המיועדים למדענים ויש בהם פעילות מסוימת, אבל בינתיים הם לא הפכו למרכז הכובד של התחום.

"היתרון של מסטודון הוא שאין אדם יחיד שמרכז אצלו את כל המידע", אומר רול. "אין גם אלגוריתם ולכן אין מרכז שליטה, לטוב ולרע. אבל האקשן עדיין לא שם. קשה למצוא את האנשים, גם אלה שעקבתי אחריהם בטוויטר. הייתי מאוד רוצה שזה יצליח, אבל זה עדיין לא שם".

החוויה של קווינטנה טובה יותר. "למסטודון יש פוטנציאל לעשות את ההבדל", הוא אומר. "מספר התגובות שאני מקבל שם הוא לא בהכרח נמוך מזה שבטוויטר, כי אמנם מספר המשתמשים נמוך יותר, אבל גם התחרות על תשומת הלב נמוכה יותר".

בסופו של דבר, הסוגיה העיקרית היא הפקדת חלק ניכר מהחיים החברתיים והמקצועיים של אדם בידי חברה מסחרית, שפועלת בשקיפות נמוכה ויכולה לקבל החלטות שרירותיות. "יש איזשהו צורך ברגולציה", אומר רול. "לצורך הגנה מפני תוכן גרוע, אלגוריתם מפלה, או סגירת הגישה שלך לקניין רוחני שיצרת אבל לא ברור כרגע של מי הוא. מאסק - כדוגמה, כסימפטום של התופעה - בהחלט יכול היום לפגוע אנושות בקריירה של מדען, והוא לא נבחר ציבור והוא לא מדען בעצמו. אין היום שום מנגנון להסדרת הכוח הזה".

קווינטנה רואה את הדברים אחרת: "זה המחיר ששילמנו על כך שקיבלנו את טוויטר בחינם. מסטודון יותר שקופה, אבל אין לה כסף לאלגוריתם, ומישהו צריך לשלם על השרת. כל עוד טוויטר הצליחה לתת שירות, הוא היה הרבה יותר משויף, ויש לזה מחיר.

"רשתות חברתיות תמיד עולות ונופלות, וכל מי שפועל ברשת צריך להביא בחשבון שיום אחד היא תחדל להתקיים, ועליו להגן על המידע ועל הקשרים שלו מבעוד מועד. גם אנשים שהשקיעו את כל חייהם במ ייספייס חוו אותו דבר. טוויטר לא חסינה".

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

מדנקנר, דרך אריסון ועד סוגת: הרווח הנאה שיניבו קרקעות המלח באילת

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו?

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים ● "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו. נכנסנו למו"מ רציני ומכבד. מתוך אחריות, עשינו הקלה בשביתה: חצי מהעובדים עובדים עכשיו"

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי