גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שבו נשים את הטסלה בסלון

בכנס איגוד השיווק השנתי עסקו בהשפעות הבינה המלאכותית והמצב הכלכלי ● וגם: הסטארט-אפ הישראלי Addressable, שמציע פרסום ממוקד למשתמשי בלוקצ'יין, מגייס 7.5 מיליון דולר ● אירועים ומינויים

מימין: אלי גידור, תלמה בירו, עופר בלוך ולאה ריינר בכנס השנתי של איגוד השיווק הישראלי / צילום: עזרא לוי
מימין: אלי גידור, תלמה בירו, עופר בלוך ולאה ריינר בכנס השנתי של איגוד השיווק הישראלי / צילום: עזרא לוי

"מיתגנו את הכנס כ-After Shock, אבל אנחנו במידה רבה Pre-Shock" - כך פתח את דבריו יו"ר איגוד השיווק הישראלי, עופר בלוך, בכנס השנתי של האיגוד שנערך באוניברסיטת תל אביב בהשתתפות 1,500 אנשי שיווק, פרסום ומדיה. את האירוע הובילה תלמה בירו, שנפרדה מהאיגוד לאחר 21 שנים כמנכ"לית והעבירה את השרביט לסיגלית הורן-גלפרין.

השפעות המצב הכלכלי היוו חלק בלתי נפרד מהכנס. בין היתר, יגאל ברקת, סמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים, ציין כי "אנחנו בתוך השוק, כולנו רואים את ההתייקרויות. אומנם מצבנו טוב ביחס לעולם, אך זו נחמת טיפשים. עדיף לפנות לבייס של לקוחות יותר יציבים, להשקיע במועדוני הלקוחות הקיימים ולא להתמקד בגיוסים חדשים".

חלק מהדוברים עשו שימוש בכלי בינה מלאכותית על-מנת לייצר ויז'ואלים במצגות שלהם, ואילו עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, דיברה על כך שבעוד שנים אחדות, "המטאוורס ישנה משמעותית את עולם הצריכה, למשל את האופן שבו אנחנו נחשפים ומנסים מוצרים חדשים. נוכל לשים באמצע הסלון דגם טסלה חדש וללחוץ על כל הכפתורים במכונית, לפני שנחליט אם להזמין אותה".

נושא נוסף שעלה לאורך הכנס התייחס לאופי הניהולי: האם מנהל טוב צריך להיות פרנואיד, או רק קצת רדוף, או פרנואיד פרודוקטיבי, שמגזים את המכשול בצורה פורצת היגיון, ולכן מתמודד טוב יותר עם המציאות.

כאשת השיווק של השנה נבחרה לאה ריינר, סמנכ"לית גלידות נסטלה, שהובילה בקיץ את מהלך הקראנץ' פיסטוק - ועם קבלת הפרס גילתה לנוכחים כי ביתה אלרגית לפיסטוק.

איך יוצרים פרסום ממוקד למשתמשי בלוקצ'יין?

הסטארט-אפ הישראלי Addressable, שמאפשר פרסום ממוקד למשתמשי בלוקצ'יין, השלים סבב גיוס seed ak 7.5 מיליון דולר, בהובלת קרן ויולה. ההון שגויס יאפשר בניית יכולות נוספות לקמפיינים הדיגיטליים, האצת פיתוח איסוף הדאטה ומתן פילוחים נוספים על משתמשי הבלוקצ'יין לרשתות חברתיות נוספות.

הרעיון מאחורי אדרסבל הוא לאפשר לאנשי שיווק להשתמש בביג דאטה שהחברה בונה, ולפלח את קהל המשתמשים האנונימי לטובת פרסום קמפיינים ברשתות החברתיות - טוויטר, אינסטגרם ופייסבוק.

למעשה, החברה עוסקת בפיצוח אתגר שיווקי מרכזי בעולם הקריפטו: כיצד לייצר קמפיינים אפקטיביים למשתמשי ארנקים דיגיטליים. הממשק שלה מאפשר יצירת קמפיינים דיגיטליים דרך תבניות פשוטות, המורכבות משאילתות לפילוח הקהלים המבוקש: אלה שביצעו פעילות לאחרונה, שווי הארנק הדיגיטלי שברשותם, אילו מוצרים רכשו/סחרו ועוד.

זיהוי ואפיון הקהל מתבצע דרך ניתוח מאגרי מידע של יותר מ-500 מיליון ארנקי קריפטו ו-100 מיליון חשבונות במדיה החברתית. הנתונים המתקבלים שומרים על אנונימיות הפרופיל האישי, והחברה משתמשת בתקני אבטחה מחמירים והצפנות מתקדמות.

החברה נוסדה ב-2022 על-ידי תומר שרוני המשמש כמנכ"ל, תומר שלמה המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיות ומנהל את פיתוח המוצר וד"ר אסף נדלר המשמש סמנכ"ל המחקר. בין לקוחות החברה נמנים פוליגון, חברת משחקי הבלוקצ'יין Immutable והשחקנית הוותיקה בתחום הפיננסים בקריפטו Bancor.

לדברי שרוני, "הצמיחה של כל חברות הבלוקצ'יין כיום חסומה בגבולות הקהילה שהצליחו לבנות באופן אורגני. לנו יש את היכולת הייחודית לאתר ולפרסם למשתמשי בלוקצ'יין במדיות חברתיות שונות ולהצמיח את התחום כולו. אנחנו בטוחים שהמערכת שלנו תוביל לשינוי אדיר בתחום השיווק למשתמשי בלוקצ'יין, ותאפשר כניסה מואצת של חברות ציבוריות ומותגים לתחום".

הלמן-אלדובי נכנסת לצ'אד

מהדקים את הקשר בין ישראל לאפריקה: הלמן-אלדובי טכנולוגיות חתמה על הסכם עם ממשלת צ'אד לייעור הסהרה ופיתוח חקלאות ימית באמצעות טכנולוגיות של סטארט-אפים ישראלים.

במרכז התוכנית עומדת הפחתה של הזיהום הסביבתי שיוצרת תעשיית הבשר במדינה ויצירת חקלאות מעגלית באמצעות שימוש בשאריות של תעשייה הבשר להפקת אבקת חלבון ושמנים לגידול דגים וחקלאות ימית.

רוני הלמן עם אנשי ממשלת צ'אד / צילום: הלמן אלדובי טכנולוגיות

בנוסף יינטעו יותר ממיליון עצי שיטה, להפקת גומי ערבי משרף העץ. הפרויקט יספק תעסוקה הן בשלב הנטיעות, והן בהמשך בהפקת הגומי הערובי, תחום שבו צ'אד היא כבר היום אחת היצרניות העולמיות המובילות.

זרוע החדשנות של קבוצת הלמן אלדובי הוקמה על-ידי ד"ר רוני הלמן, במטרה לקדם פרויקטים טכנולוגיים בתחומי הקיימות, אקלים, וביטחון תזונתי. בחברה שותפים ד"ר צבי מרום, לשעבר יו"ר איגוד ההייטק, היזם ינקי מרגלית ומשקיעים נוספים.

אוכלוסיית צ'אד עומדת על כ-17 מיליון איש, חלקם הגדול סובלים מתנאי עוני, ויותר משליש מהם מוגדרים במצב של חוסר ביטחון תזונתי. כ-90% מהאוכלוסייה הענייה של של צ'אד עוסקת בחקלאות בדרכים מסורתיות שמניבות יבולים נמוכים, והחקלאים פגיעים במיוחד להשפעות השינויים האקלימיים.

לדברי הלמן, "בכוונתנו לגייס גורמים בינלאומיים לסיוע ומעורבות בפרויקט, ולשלב סטארט-אפים ביישומו. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הכריז לאחרונה על פרויקט הרצועה הירוקה במדבר סהרה באפריקה, המשתרע על פני 11 מדינות בצפון ומרכז אפריקה מחופי ים סוף ועד לאוקיינוס האטלנטי, ואף גייס לכך 19 מיליארד דולר.

"לארגונים רבים יש עניין בקידום אוכלוסית אפריקה, וחברות מחויבות לפעול לאיזון פליטות הפחמן, בין השאר באמצעות השקעה בפרויקטים ירוקים ורכישת זכויות פחמן. יישום התוכניות שלנו במלואן יביא לספיחת 1.5% מפליטות הפחמן העולמיות לאורך 100 שנים, והפחתת קצב עליית פני הים ב-15%".

מי המשקיע החדש של ברידג'ווייז

הסטארט-אפ BridgeWise, המציע ניתוחי עומק של מניות, השלים סבב גיוס הון של 13 מיליון דולר, בהובלת קרן Group 11 של המשקיע דובי פרנסס. בסבב השתתפו גם זרוע ההשקעות של הבורסה הברזילאית (L4VB) וקרן ההשקעות Mangrove Capital.

הטכנולוגיה של החברה מבצעת ניתוח עומק יומי לנתוני הדוחות הכספיים של כלל המניות בעולם, בעזרת בינה מלאכותית. בשונה מניתוחים המובנים בעיקר לבעלי ידע מקדים בשוק ההון, המערכת של ברידג'ווייז מייצרת אנליזה פשוטה לקריאה על כל מניה. לקוחות החברה הם בנקים, בתי השקעות ופלטפורמות מסחר, ובהם בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, פסגות, אקסלנס, מיטב דש ועוד.

כיום, רוב הבנקים וגופי ההשקעות הם בעלי יכולות מוגבלות לנתח שווקי הון ומניות, ולספק ללקוחותיהם המלצות. מחלקת המחקר בבנק מכסה רק כ-200 מניות מהעולם, ואילו אנליסט ממוצע יכול לכסות באופן מקצועי עד 20 מניות.

החברה הוקמה ב-2019 על-ידי גבריאל דיאמנט (מנכ"ל), האחים התאומים דור אליגולא (מנהל עסקים ראשי) ואור אליגולא (סמנכ"ל התפעול), ומור חזן (סמנכ"ל מוצר). היא מעסיקה כיום 35 עובדים, 25 מתוכם במטה החברה ובמרכז הפיתוח ברמת גן והיתר בארמניה ובברזיל. ההון שגויס ישמש לחדירה לשווקים נוספים ופיתוח מוצרים חדשים להגדלת היתרון התחרותי והעמקת יכולות השפה.

לדברי פרנסס, "הפלטפורמה הטכנולוגית שברידג'ווייז פיתחה הוכיחה את עצמה בשנה החולפת כחסרת תחליף, עבור כל מוסד פיננסי המעוניין בטובת לקוחותיו. בין אם מדובר בשיפור היכולות של מחלקת המחקר, או קפיצת מדרגה אסטרונומית בכל הקשור במתן כלים שמאפשרים ללקוחות לקבל החלטות השקעה מושכלות.

"יהיה מרתק לראות את ההשפעה של ברידג'ווייז על התעשייה הזו, ולראייתי הבשורה שהיא מביאה לשוק היא לא פחות ממהפכנית".

מצנח הזהב

רפי ניב מונה ליו"ר מיטב קרנות נאמנות, אחרי 13 שנים כמנכ"ל. ליאור כגן חוזר למיטב ויחליף אותו בכיסא המנכ"ל.

יונה יהב, לשעבר ראש עיריית חיפה, נבחר ליו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית להנדסה בראודה כרמיאל.

יונה יהב / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

אלי מזרחי, 48, מונה לסמנכ"ל תפעול בקופת-החולים מאוחדת.

שי שול יכהן כראש אגף ארגון ותכנון באסותא מרכזים רפואיים.

אסף אוחנה מונה לסמנכ"ל המוצר באקטיבפנס, העוסקת בניטור תוכן זדוני ברשת. מייקל פארקר מונה לסמנכ"ל השיווק.

תהילה גפני-קליין מונתה לסמנכ"לית פיתוח עסקי של החברה הכלכלית כפר סבא.

אסיה אהרוני, 39, מונתה לסמנכ"לית מחקר ופיתוח ב-3DM.

אסיה אהרוני / צילום: שלוש דיאם

חדשות טובות

משקיעי הנגב לקידום ההייטק בנגב: חממת InNegev הובילה אירוע חשיפה למיזמי קליימטק מהדרום, בהשתתפות תעשיית ההון סיכון המקומית. במהלך האירוע הכריז ארנון קולומבוס, מנכ"ל החממה, על פתיחת תוכנית להכשרת אנג'לים מתקדמים (משקיעי הון סיכון) דרומיים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"