גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעבירים את העומס מוועדה לוועדה: חסמי התכנון שלא ייפתרו בחוק ההסדרים

טיוטת חוק ההסדרים כוללת צעדים רבים בתחום התכנון והבנייה, ואולם פעילים בענף סבורים כי גם אם חלק מהשינויים המוצעים מבורכים - ללא תוספת כוח-אדם משמעותית לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה - שום דבר לא יתקדם

איור: ליאב צברי
איור: ליאב צברי

ועדות מקומיות שידגרו על היתרי בנייה ולא ינפיקו אותם במהירות - יסומנו והמועצה הארצית תנפיק היתרים במקומן; הוועדות יקבלו סמכויות לאשר תוספות בנייה גדולות יותר מבחוק הקיים, המתנגדים לתוכניות יוגבלו בהגשת עררים לוועדות הערר ויינקטו צעדים להתרת החסמים לקידום תוכניות על קרקעות מרובות בעלים. אלה עיקרי השינויים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במסגרת טיוטת חוק ההסדרים.

האוצר הציג חוק הסדרים חדש, אבל רוב הרפורמות כבר הופיעו בקודמו | בדיקת גלובס
מס המטרו: אלה בעלי הנדל"ן שישלמו 20 מיליארד שקל למימון הפרויקט
הווטו של הרשויות המקומיות יוגבל: טיוטת חוק התשתיות הלאומיות נחשפת

השינויים בחוק התכנון והבנייה מופיעים בכמה פרקים של טיוטת חוק ההסדרים. עיקרם נמצאים בפרק ששמו "ייעול הליכי תכנון ובנייה", ואחרים בפרקים שדנים ברפורמה בשוק השכירות ובקידום הליכי התחדשות עירונית. בדקנו את העיקריים בהם.

העברת תוכניות תקועות בין ועדות

ההצעה: במשרד האוצר, שגיבש את חוק ההסדרים, מצאו כי בשנה שעברה ב־70% מהתוכניות שנדונו בוועדות המחוזיות שכללו תוספת של יחידות דיור (יח"ד) לפרויקטים, התוספת הסתכמה בפחות מ־20 דירות. לדעת האוצר, העניין מעמיס על הוועדות המחוזיות, שאמורות לטפל בתוכניות גדולות בהרבה. עדות לעומס מוצאים באוצר בנתון, ש־30% מהתוכניות שמוגשות לוועדות המחוזיות אינן מוכרעות בתוך שנה וחצי, על אף שחוק התכנון והבנייה מורה זאת.

לפיכך מוצע, שתוכניות שכוללות תוספת של עד 15 יח"ד ועד 1,500 מ"ר למגורים לפרויקט - יעברו לסמכות הוועדות המקומיות. ואם מדובר בוועדות שמוכרות כעצמאיות, תגדל הסמכות לתוספת של עד 30 יח"ד ו־3,000 מ"ר למגורים בפרויקט. תוכנית שהוגשה לוועדה מחוזית וכוללת תוספת של 100 יח"ד, שוועדה מחוזית לא הכריעה לגביה בתוך שנה וחצי, תועבר לדיון בוועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ההשלכות: "מדובר בהמשך מגמה בת כעשור של ביזור סמכויות תכנון ורישוי, והרחבת הגורמים המוסמכים לתכנן ולתת היתרי בנייה. אולם ללא הגדלה משמעותית של כמות התקנים בוועדות או לחילופין, שינוי רדיקלי, באופן התכנון והרישוי בישראל, מדובר בצעדים המשולים למתן כוסות רוח למת,", אומרים עורכי דין שחר לוינזון ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון ושות', ומוסיפים כי "המבחן האמיתי יהיה טיפול מקצועי מהיסוד בכל הקשור להסרת חסמים בתחום תכנון ובנייה והליכי רישוי. האם התוכנית המוצעת בחוק ההסדרים תצליח ותשחרר חסמים רק ימים יגידו, וברור שאלה תהליכים ארוכי טווח".

עו"ד מיטל טויסטר־רוזנטל, שותפה במשרד עפר טויסטר ושות', אומרת כי "הכוונה כמובן רצויה, אולם הקושי הינו שבוועדות מקומיות רבות הליכי התכנון כיום ארוכים יותר מאשר בוועדות מחוזיות, ולפיכך לצד הגדלת סמכויות הוועדות המקומיות, נדרש ייעול של ההליכים בוועדות אלה".

מיטל טויסטר רוזנטל / צילום: אורן גולן

באשר ל־30% מהתוכניות שאינן מוכרעות בתוך הזמן שקצוב בחוק, עוה"ד שחר לוינזון ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון ושות' מציינים כי הסנקציה המוצעת להעביר אותן לטיפול ועדת המשנה של המועצה הארצית הוא סוג של כרטיס צהוב לוועדה המחוזית, שלפיו במקרה שבו יש תוכנית להקמת יותר מ־100 יחידות דיור והוועדה המחוזית אינה מכריעה בתוכנית בתוך 18 חודש, התוכנית תועבר להכרעה לוועדת משנה של המועצה הארצית.

לפי טיוטת חוק ההסדרים, מקרה אחר שבו תוכניות יועברו להכרעת ועדת המשנה במועצה הארצית יהיה בתהליך מורכב יותר, שיופנה כלפי ועדות מקומיות. הצעת החוק מציעה לגבש "רשימה שחורה" של רשויות רישוי מקומיות שכושלות במתן היתרי בנייה כראוי. את הרשימה והביקורת הזו יבצע שר הפנים, בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון. הכרזה זו תעמוד בתוקף לשנתיים מיום ההכרזה, או לתקופה קצרה יותר, מנימוקים מיוחדים שיקבע שר הפנים.

במקומות הללו, רשות רישוי ארצית מתוך ועדת המשנה של המועצה הארצית, תיקח את מקומה של הרשות המקומית והיא זו שתנפיק היתרי בנייה לפרויקטים של יותר מ־40 יחידות דיור.

ההשלכות: על פניו, נראה כי ההצעה לוקחת בעיה מוועדה אחת, ומעבירה אותה ואת העומס הכרוך בה לוועדה אחרת, שלא אמורה לעסוק בנושאים הללו. מזה יותר מעשור ידוע שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה סובלות מתת־תקן חמור באנשי המקצוע ובמיוחד בבודקי תוכניות. אלה משתכרים שכר נמוך, ומעדיפים לעבוד בסקטור הפרטי. האוצר, מינהל התכנון ומשרד הפנים מודעים היטב למצוקה, אך אינם נותנים לה פתרון.

במצב כזה, העברת תוכניות מהוועדות המחוזיות למקומיות שעמוסות ממילא, עלולה שלא רק לעכב ולא לייעל את הטיפול בתוכניות הללו, אלא גם להוסיף עיכובים לתוכניות שכבר מטופלות בוועדות המקומיות.

עו"ד טויסטר־רוזנטל: "תיקון זה בהחלט עשוי להוות מנוף לחץ על ועדות מקומיות להתייעל ולשפר את הליכי התכנון. עם זאת, ספק עד כמה המנגנונים הקיימים במועצה הארצית מסוגלים להתמודד עם הרזולוציה הנדרשת לטיפול בהוצאת היתרים".

עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד מילר ושות', סבור כי הצעדים ישיגו האצה בטיפול בתוכניות הבנייה בהיקפים הגדולים, כי הוועדות המחוזיות יתפנו אליהן. אלא שלדבריו, "עלול להיווצר 'צוואר בקבוק' בטיפול בתוכניות הבנייה בהיקפים הקטנים, שכן כבר כיום בוועדות המקומיות חסרים תקני כוח-אדם מקצועי, ויש בחלקן עיכובים ארוכים בטיפול בתוכניות שבסמכותן".

עו''ד יוסי מילר / צילום: דנס גייד

עו"ד איתמר פנץ, שותף וראש תחום התחדשות עירונית במשרד סלומון ליפשיץ, מציין כי כל התיקונים לחוק יהיו חייבים להיות מגובים בכוח-אדם לרשויות, ובמיוחד לבודקי תוכניות. "היום הוועדות לא עומדות בקצב וללא גיוס של אנשי מקצוע לא יהיה שינוי", הוא קובע.

איתמר פנץ / צילום: עומר מסינגר

שינוי הטיפול בקרקעות מרובות בעלים

ההצעה: בקרקעות מרובות בעלים ("מושע"), ריבוי בעלויות גורר ריבוי ויכוחים, קושי גדול מאוד בקידום תוכניות ובנייה עליהן וקרקעות שנותרות בתולות למשך עשרות שנים.

לאור זאת מציעים באוצר שגורם שבבעלותו 51% מהזכויות בחלק מסוים של הקרקע ייחשב לבעל עניין, לאחר שהשיג הסכמות או אי־התנגדויות של בעלי קרקע אחרים, לצורך קידום תוכנית על הקרקע הזו. כיום נדרשת הסכמה של 75% מהבעלים, ומכיוון שמדובר ברף גבוה, קשה לקדם תוכניות בקרקעות אלה.

ההשלכות: הורדת רף ההסכמה מוכרת מענף ההתחדשות העירונית, שגם בו יש ריבוי בעלויות, שם היא נוחלת הצלחה, דבר שלא בטוח שיקרה במצב של קרקעות. מבנה הבעלות המורכב, הוויכוחים והרצון של כל אחד מהבעלים למקסם את הרווחים שלו, מבטיחים שקידום הנושא יעבור לערכאות משפטיות. האם בסופו של דבר זה יקדם את התכנון בקרקעות מרובות בעלים? קשה להעריך.

עו"ד מילר: "שינוי זה לדעתי הוא מבורך ביותר, שכן יביא הפשרה לבנייה של קרקעות רבות שלאורך עשרות שנים 'תקועות', כאבן שאין לה הופכין, בגלל היעדר הסכמות בין בעליהן".

הנפקת היתרי בנייה על ידי אדריכלים מורשים

ההצעה: באוקטובר האחרון נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), לפיו אדריכל מורשה להיתר ייכנס בנעליה של רשות הרישוי החל מהגשת הבקשה להיתר ועד למתן תעודת גמר. בסמכותו של המורשה להיתר לטפל בבניינים שלפחות 80% משטחי הבנייה בהם מיועדים למגורים, והצעת חוק ההסדרים מציעה לאפשר להם לקדם גם מבני ציבור.

על פי ההצעה, מינואר 2024 מסלול הרישוי באמצעות מורשה להיתר יחול בכל הארץ, כלומר אדריכלים מורשים יוכלו להנפיק היתרי בנייה, במקום רשויות הרישוי המקומיות. בנוסף, האדריכלים יקבלו סמכויות נוספות, שכיום ניתנות למהנדסי הוועדות.

ההשלכות: בנושא זה השאלה היא עד כמה מערכות התכנון המקומיות בכל הרשויות המקומיות, ערוכות לקבל את כוח העזר מהמגזר הפרטי.

לא לתת לעררים לעכב היתרי בנייה

ההצעה: טיוטת חוק ההסדרים כוללת שתי הצעות לגבי תפקוד ועדות הערר. הראשונה היא מתן סמכות לוועדת הערר המחוזית, שלא לעכב הוצאת היתרי בנייה, במידה שהעררים אינם משפיעים באופן משמעותי על היתר הבנייה.

ההכרעה בנוגע למידת המשמעות של הערר על ההיתרים, היא הכרעה משפטית, וניתן יהיה לערור על החלטה של ועדת הערר בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. כלומר גם כאן יש העברה של עיכובים בערכאה אחת, לערכאה אחרת, מה גם שלא ברור כמה מקרים כאלה קיימים.

על פי ההצעה השנייה, מתנגדים ואף מגישי תוכניות לפרויקטים גדולים של תוכניות ל־30 דירות ומעלה, שינסו לערער על החלטות של ועדות מקומיות לאשר אותן, יצטרכו לקבל אישור מיו"ר הוועדה המחוזית להגיש את הערעור.

ההשלכות: עו"ד מילר: "תיקון זה הוא חשוב ורצוי במיוחד, שכן העצירה האוטומטית של מתן היתרי הבנייה עם הגשת עררים יצרה לאורך שנים תמריץ להגשת עררי סרק, שעתה יתבטל".

לבטל מטלות ציבוריות המוטלות על יזמים

ההצעה: עניין אחרון וחשוב הן ה"עיזים" שחלק מהרשויות המקומיות טומנות ליזמים, כשהן דורשות ביצוע עבודות פיתוח או מטלות ציבוריות על חשבונם, כתנאי להוצאת ההיתרים.

ההצעה קובעת כי מוסד תכנוני או רשות רישוי לא יהיו רשאיות להתנות או להורות ליזמים לבצע עבודות פיתוח על חשבונם במסגרת ההיתרים. נראה כי ה"עיזים" הללו יועברו לשלבים מוקדמים יותר של התנהלות היזם מול הרשויות.

ההשלכות: עו"ד טויסטר־רוזנטל: "מדובר בשינוי דרמטי, מאחר שבמצב הנוהג כיום, רובן המוחלט של התוכניות המקודמות במרכז הארץ כוללות 'מטלות ציבוריות' כאלה ואחרות, אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בהפרשת שטחים מבונים לצרכי ציבור בתוך הבניין, בביצוע מטלה חיצונית - לדוגמה שימור מבנה, פיתוח שטח ציבורי כלשהו וכו' - או בכל דרך אחרת. לרוב, התוכנית אינה קובעת כי היזם הוא שיידרש לקיים את המטלה, אולם מאחר שהיא מתלה את הוצאת ההיתר בביצוע המטלה, ברור לכל מי הוא זה שיידרש לבצע את המטלה על חשבונו".

עו"ד איתמר פנץ מוסיף נקודה אחרת: "האתגר הגדול ביותר מרגע שהחוק עובר הוא בתשתיות אזרחיות. לא מדובר רק בכבישים אלא גם מים, חשמל וביוב. מבחינת הפער בתשתיות מדובר בקטסטרופה. כבר היום יש רשויות שהתשתית שלהן קורסת וזה המשבר הגדול שניצב בפני הממשלה. ללא טיפול שורש בתשתיות, כל ההצעות בחוק ההסדרים לא תהיינה ישימות".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון