מנהלי המשרד הממוזג גולדפרב גרוס זליגמן / צילום: דדי אליאס
הממונה על התחרות אישרה את המיזוג בין משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן למשרד גרוס. לפני כשלושה שבועות הודיעו משרדי גולדפרב-זליגמן וגרוס על מיזוג שיביא אותם להיות המשרד הגדול בישראל עם 520 עורכי דין.
● 230 שותפים: כל הפרטים וההשלכות של מיזוג הענק בתחום עריכת הדין | ניתוח
● לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין
לאחר שכל הפרטים סוכמו פנו המשרדים לרשות התחרות כדי לקבל את אישורה למיזוג. מדובר בצעד חריג, מאחר שכמעט אף פעם לא נדרשים מיזוגים בשוק עריכת הדין לאישור רשות התחרות. הסיבה לכך היא היקף ההכנסות של שני המשרדים יחד, העובר את הרף הקבוע בחוק התחרות - 387 מיליון שקל.
חוק התחרות הכלכלית קובע שלוש חלופות בהן חברה נדרשת לקבל את אישור הממונה על התחרות למיזוג: במקרה שמדובר במונופולין; במקרה שהמיזוג מביא ליצירת מונופולין; או במקרה בו מחזור המכירות של החברות המתמזגות, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 387.35 מיליון שקל. סכום זה מתעדכן בהתאם למדד.
השיקולים שנשקלים ברשות התחרות הם אם יש חשש סביר לפגיעה בתחרות. במקרה של מיזוגים כתוצאה מהיקף המחזור - המסננת היא לא של נתח שוק, ועד היום לא היו מקרים בשוק עורכי הדין שלא אושרו מיזוגים.
הפעם הקודמת שרשות התחרות אישרה מיזוג בשוק עורכי הדין הייתה בשנת 2013, אז עמד הרף להכנסות על סכום נמוך בהרבה. משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין, שהעסיק כ-160 עורכי דין, התמזג עם משרד עורכי הדין קנטור, אלחנני, טל, המונה 43 עורכי דין. המיזוג הביא את המשרד למקום השלישי בגודל בארץ ומנה כ-200 עורכי דין, מתוכם 58 שותפים, ונקרא "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל". לימים שונה השם ל"מיתר", והמשרד מונה היום כ-470 עורכי דין.