נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Associated Press, Burhan Ozbilici
רעידת האדמה שהתרחשה הבוקר (ב') תופסת את טורקיה ואת מנהיגה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעיצומם של מהלכים בינלאומיים מרחיקי לכת בזירות שונות, ומהלכים כלכליים עמוקים שאותם ניתן להכתיר בקלות בכותרת "כלכלת בחירות". ארדואן ומפלגתו יתמודדו על הנהגת המדינה ביוני, בד בבד עם התמודדות פופוליסטית עם משבר כלכלי הנמשך כבר כמה שנים.
● בעקבות רעידת האדמה: ישראל קיבלה פנייה ישירה מסוריה לסייע לה
● האם פוליסות ביטוח הדירה תשלם לכם במקרה שביתכם יקרוס ברעידת אדמה?
ארדואן ינסה למנף את ההתמודדות עם נזקי רעידת האדמה לרווח פוליטי, בהתייצבות באזור האסון, בהבטחות לשיקום ובקבלת סיוע בינלאומי. אבל העול התקציבי שייגרם מהאסון, שעל פי הערכות ראשוניות מגיע לנזק של עשרות מיליארדי דולרים, יגביל את היכולת שלו לעוד צעדים פופוליסטיים, חמישה חודשים לפני הבחירות. בסקרי ינואר, שיעור התמיכה במפלגת הצדק והפיתוח של הנשיא הגיע ל-35% בלבד, אומנם עדיין המפלגה הגדולה ביותר, אבל עם קושי רב להקים קואליציה.
הרעש, בעוצמה של 7.8 דרגות, היכה ביותר מעשר ערים בדרום מזרח טורקיה, מאות בניינים קרסו במהלך הרעש ובשעות שאחריו, ובאלפי בניינים אחרים נגרמו נזקים. רשתות החשמל ותשתיות תקשורת נפגעו קשה, ותנאי מזג האוויר מקשים על ניסיונות החילוץ. לפי שעה יותר מ-2,300 נהרגו ואלפים רבים אחרים נפצעו. הרעש פגע גם בצפון סוריה ובערים גדולות שבאזור. לפי ארגוני סיוע בינלאומיים מספר ההרוגים שם עד לשעות הצהריים הגיע לכמה מאות.
ישראל הודיעה שתשלח משלחת חילוץ והצלה של פיקוד העורף לאזור האסון, זאת לאחר שיחות בין שרי החוץ והביטחון של שתי המדינות. בהודעה של לשכת ראש הממשלה, שציטטה מדברי נתניהו, משתמע שהמשלחת תפעל גם עבור הנפגעים הסורים. "הנחיתי לשלוח, לפי בקשת ממשלת טורקיה, צוותי חילוץ, הצלה ומזור רפואי", אמר נתניהו. "כך אנחנו נוהגים ברחבי העולם, וכך אנחנו נוהגים גם בקרבתנו. מכיוון שנתקבלה גם בקשה לעשות זאת - לנפגעים רבים מהרעש בסוריה, הנחיתי לעשות זאת גם כן". לא ברור עדיין אם מדובר בכניסה של המשלחת לאזור האסון בסוריה או בסיוע שיינתן מתוך שטח טורקיה.
אסון בזמן משבר כלכלי מתמשך
אסון הטבע התרחש בזמן שטורקיה נאבקת עם משבר כלכלי שמתמשך כבר שנים. האינפלציה השנתית במדינה ירדה אומנם בחודש דצמבר, מקצב שנתי של יותר מ-85% ל-68%, בעיקר בשל ירידת מחירי הנפט. ועדיין בשל האינפלציה, תיאלץ המדינה לשלם תוספות שכר גדולות של בין 15% ל-18%, לכחמישה מיליון עובדי המדינה. לתוספת מצפים גם 17 מיליון העובדים השכירים במשק. שיעור האבטלה הרשמי הוא יותר מ-10%, אבל לפי הערכות כלכלנים בינלאומיים, באזורי הספר השיעור הזה יותר מכפול.
על טורקיה מעיקים גם חובות חוץ לטווח קצר ובינוני בהיקף של 180 מיליארד דולר, שלא מאפשרים נטילת הלוואות נוספות למימון תוכניות ממשלתיות. שער הלירה הטורקית בירידה תלולה בשנים האחרונות, והוא עומד כעת על כמעט 19 לירות לדולר - לעומת מעט יותר מ-5 לירות לדולר לפני שלוש שנים. ארדואן החליף מאז 4 נגידי בנק מרכזי, וניסה לכפות עליהם צעדים כלכליים מוניטריים פופוליסטיים. הצמיחה ברבעון השלישי של השנה בטורקיה עמדה על 3.9%, והצפי הוא שעד סוף השנה היא תגיע ל-5% במקרה הטוב. הגירעון המסחרי מסתכם ב-103 מיליארד דולר. ועוד נתון מעניין: טורקיה ניצבת במקום ה-101 והלא מכובד במדד השחיתות העולמי.
זוכרים את מגמת ההתחממות של ארדואן מול מנהיגי האזור, לרבות ישראל, אבל בעיקר מדינות המפרץ? כעת מגיע ההסבר: בעקבת ביקורו של ארדואן בריאד, טורקיה תקבל מסעודיה חבילת סיוע בשווי של כחמישה מיליארד דולר בהפקדות לבנק המרכזי ועוד כעשרה מיליארד דולר מקטאר. ארדואן הגיע לדוחא במהלך המונדיאל וסיכם על הסיוע, ועל השקעות נוספות בארצו. גם איחוד האמירויות בתמונה, כשלאחר ביקורו של השליט מוחמד בין זאייד באנקרה בנובמבר 2021, נחתמו הסכמי חילופי מטבע ובין זאייד הבטיח להשקיע בטורקיה כעשרה מיליארד דולר בעשר שנים.
גם הקשר עם ישראל התחמם במקביל. הנתק מאז משבר המרמרה ומבצע צוק איתן הסתיים, ולאחרונה הוחזרו השגרירים. יחסי המסחר בין המדינות בעלייה מתמדת, והיצוא הטורקי לישראל עלה ב-2022 בעשרה אחוזים ליותר מ-7 מיליארד דולר.
בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה, העלה ארדואן בקיץ האחרון את תעריפי המעבר במיצרי הבוספורוס והדרדנלים המקשרים בין הים השחור לים התיכון מ-80 סנט לטון ל-4 דולר - פי חמישה. הוא עשה כן בטיעון של הגדלת הסיכון בשל המלחמה באוקראינה.
הכסף שמגיע מאירופה לא מספיק
המלחמה בין רוסיה ואוקראינה העניקה לטורקיה הזדמנות לשדרג את מעמדה הבינלאומי, וארדואן ניצל את ההזדמנות במלואה. ראשית, בפועל, הוא המתווך היעיל הכמעט בודד בין רוסיה לאוקראינה, והיחיד שהצליח לחדש את תנועת אניות החיטה ומוצרי חקלאות אחרים מאוקראינה למדינות הים התיכון. ארדואן מצליח לתווך למרות מעורבות ישירה של טורקיה במלחמה לצד אוקראינה, בעיקר במכירות נשק. הכטב"ם הטורקי באיירקטאר, עשה שמות בטנקים וכלי הרכב המשוריינים של רוסיה, והיה גורם משמעותי בעצירת הפלישה באביב שעבר. לצד זאת, טורקיה - החברה בנאט"ו - הטילה וטו על הצטרפות שבדיה ופינלנד לברית נאט"ו, וארדואן מנסה לקבל הישגים עבור ארצו בתמורה להסרתו.
עוד חזית חשובה של אנקרה היא זו מול סוריה. טורקיה נקטה שינוי מדיניות מפתיע בעת האחרונה כשארדואן החליט לוותר על איומי הפלישה למחוזות הצפוניים של סוריה. ארדואן הודיע גם, שהוא מוכן להיפגש עם נשיא סוריה, כדי לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, זאת בתנאי שצבא סוריה והמיליציות המסונפות לו ישלטו באופן ישיר במחוזות הכורדים. טורקיה לא מוכנה שהאוטונומיה המעשית של הכורדים בחבלים הצפון מזרחיים של סוריה תמשיך להתקיים, אבל מוותרת בשלב הזה על מהלך צבאי משמעותי, יקר בכסף ובחיי לוחמים.
מנגד, ארדואן הכריז על מאבק בפליטים הסורים המציפים את ארצו, ולדבריו לוקחים את המשרות ומקומות התעסוקה - בעיקר בדרום מזרח המדינה. כ-3.5 מיליון פליטים סורים ועוד כ-500 אלף פליטים ממדינות אחרות מתגוררים בטורקיה. עם זאת, במסגרת הסכם הפליטים שנחתם ב-2016, ועל פיו טורקיה אמורה לקבל מהאיחוד האירופי כ-6 מיליארד אירו, שמתוכם יותר מ-4 מיליארד כבר הועברו עד סוף 2021, היתרה אמורה לעבור עד סוף 2024. אלא שהפליטים מטילים עומס כבד על התשתיות הציבוריות, ומערכות הבריאות, החינוך והרווחה. לטענת ארדואן הכסף המגיע מהאיחוד האירופי לא מספיק לטיפול בהם.
ארדואן ימשיך בצעדים פופוליסטיים
אלא שעם כל הכבוד ליחסים הבינלאומיים, חיי הכלכלה היומיומיים הם אלה שישפיעו יותר מכל על החלטת הבוחרים ביוני, ומדיניות ארדואן היא לתת, לתת ושוב לתת. כך למשל, בסתיו הכריז על ביטול כלל חובות האזרחים למדינה בסך של עד 2,000 לירות טורקיות (כ־110 דולר באותו הזמן). ההחלטה נגעה לכ־5.5 מיליון איש - 6.5% מאוכלוסיית טורקיה שחובותיהם נמחקו. כחלק מצעדים נוספים באותה הרוח - ובניגוד לדעת שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי - המסים לעשירונים הגבוהים עלו, עובדי המגזר הציבורי המנופח זכו להעלאת שכר פרטנית ועוד רבים אחרים.
לאחר שבאמצעות תעלול חוקתי ארדואן עקף את הסעיף המגביל את כהונת הנשיא לשתי קדנציות, הוא עדיין האישיות הדומיננטית בטורקיה, וסביר שימשיך בצעדים כלכליים ובינלאומיים פופוליסטיים בחודשים הקרבים עד לבחירות, כדי להצליח ולגבש קואליציה שתאפשר את המשך שליטתו במדינה.