ח"כ יפעת שאשא-ביטון, המחנה הממלכתי (המילה האחרונה, גל''צ, 2.2.23) / צילום: דוברות הכנסת
מאז יצאה לדרך התוכנית של ממשלת נתניהו להעברת שורת חוקים מהפכניים בתחום המשפטי והחוקתי, היא מותקפת בחריפות על-ידי המפלגות המתנגדות לממשלה. אבל רגע, מה בעצם מציעה האופוזיציה?
● סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט
● מגעים אינטנסיביים לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית: אלה ההסכמות המסתמנות
"גם אני בעד שינויים במערכת המשפט", אמרה שרת החינוך לשעבר, יפעת שאשא-ביטון, בראיון לגלי צה"ל, "אבל יש הבדל בין לשנות… לבין לבוא להרוס".
כשהתבקשה לתת דוגמה ספציפית לשינוי, היא הוסיפה: "אנחנו דיברנו כל הזמן על פסקת ההתגברות, אבל מעולם לא דיברנו על (התגברות ב)רוב של 61, זה רוב שיש לכל ממשלה". אז במה תמכה בעבר המפלגה שאליה משתייכת שאשא-ביטון? בדקנו.
במצע תקווה חדשה, שכיום היא חלק מהמחנה הממלכתי, מדובר על פסקת התגברות שתיצור מצב שבו "המילה האחרונה בנושאי חקיקה תהיה של הרשות המחוקקת, והיא תוכל, ברוב שיוגדר בחוק, לגבור על פסיקת בג"ץ". מהו הרוב הזה? המצע לא נוקב במספר.
יו"ר תקווה חדשה, שר המשפטים הקודם גדעון סער, ניסה לקדם במהלך הקדנציה שלו נוסח מוסכם לחוק יסוד: החקיקה, אך המאמצים לא הבשילו ולא צברו תאוצה. עם זאת, במאי 2020, שבועיים לפני הקמת ממשלת נתניהו-גנץ, הוא יזם יחד עם חברי הכנסת יואב קיש ומאי גולן הוספת פסקת התגברות ספציפית לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בדומה לזו שהוסיפה ב-1994 ממשלת רבין לחוק יסוד: חופש העיסוק. הפסקה הייתה אמורה לאפשר להתגבר על החלטות בג"ץ בכל הנוגע לתיקונים בחוק המסתננים ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך היא הייתה מצומצמת באופיה (בדומה לפסקה מימי רבין) ונגעה כאמור לנושא ספציפי.
תמיכה משמעותית בהרבה של מפלגת תקווה חדשה בפסקת התגברות מצאנו כעבור שנה, במאי 2021, חודש לפני שקמה ממשלת בנט-לפיד. בדיון בוועדה המסדרת על חוק שעסק בפסקת התגברות גורפת ברוב של 61 חברי כנסת, בדומה לזאת המוצעת עכשיו, המפלגה הצביעה בעד ההצעה שיינתן לו פטור מחובת הנחה (כלומר, לאפשר קידום מהיר יותר שלו בכנסת).
יחד עם זאת, הכנסת כאמור פעלה אז במתכונת חלקית, עדיין לא קמה ממשלה, וההצעה הייתה בעיקר סוג של ניסיון של הליכוד להביך מפלגות ימניות שעמדו לחבור ללפיד. על רקע זה הבהיר נציג תקווה חדשה בדיון, ח"כ זאב אלקין, כי "מבחינה עקרונית אנחנו כמובן תומכים ברעיון של פסקת התגברות כחלק מחוק יסוד: החקיקה… (אבל) יש לנו לא מעט הסתייגויות לנוסח". בהמשך הוא פירט בין ההסתייגויות הללו גם את הנושא של התגברות ברוב של 61 חברי כנסת ("לדעתנו זה איזון לא נכון").
אגב, ב-2018, כשעוד היה חבר בליכוד, טרם הקמת תקווה חדשה, אלקין עצמו תמך ללא סייגים בפסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, והצביע בעד הצעה ברוח זו שהביאה שרת המשפטים איילת שקד לוועדת השרים לענייני חקיקה. לאחרונה הוא התייחס לכך והסביר כי מאז שינה את עמדתו.
בשורה התחתונה: אז האם בתקווה חדשה מעולם לא תמכו בפסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת? כן, אבל. במצע המפלגה מוזכרת תמיכה בפסקת התגברות ללא ציון הרוב הדרוש לשם כך. סער תמך בפסקה כזאת זמן קצר לפני שהקים את המפלגה, אך בעניין נקודתי ומוגבל. המפלגה עצמה תמכה בעבר בקידום מהיר של הצעה גורפת בנושא, אך הבהירה כי בהמשך תסתייג מפסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת.
תחקיר: אורי כהן