סדקים ביסודות של בניין. מי ישלם על נזקי רעידת אדמה בישראל? / צילום: Shutterstock
ב־2011 קיבלה ממשלת נתניהו החלטה לקדם היערכות פיננסית וביטוחית לפעולות הנדרשות להתמודדות עם נזקי רעידות אדמה. בעקבות ההחלטה, נקבעו המלצות להקמת קרן, אלא שזאת לא קמה עד היום.
● האם פוליסות ביטוח הדירה תשלם לכם במקרה שביתכם יקרוס ברעידת אדמה?
בשנים שעברו פורסמו דוחות של מבקרי מדינה על אי מוכנות המדינה לתרחיש של רעידת אדמה, שזכו בעיקר להתעלמות. אולם בעקבות רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ובסוריה, מבקר המדינה אנגלמן קרא לממשלה ולרשויות המקומיות לראות את "נורות האזהרה הבוהקות".
"זו אולי הדקה ה־90 לבצע את ההיערכות הראויה, כדי למנוע אסון בסדר גודל כזה אצלנו", אמר המבקר. "על הממשלה לפעול למוכנות לפני אסון".
"פרסמנו בדוחות קודמים שבאזורים הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 (המוסיפה זכויות בנייה כנגד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) כמעט שאינה מיושמת", טען. "נדרשת פעולה כדי להכין אותן לרעידות אדמה. מלבד הרשויות אנחנו בודקים גם את הפעולות שנעשות במשרדי הממשלה השונים, בדגש על משרד הפנים".
המבקר הזכיר דוח מהשנה האחרונה, הקובע כי בישראל קיימים למעלה מ־600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן: "הדירות האלו בסכנת קריסה אם תהיה כאן רעידת אדמה". על אף שמרב תשומת הלב מופנית לסכנות מפני התמוטטות מבני מגורים, מה שנמצא בסיכון גבוה הן התשתיות הלאומיות - כבישים, גשרים, מבני ציבור ועוד. בדוח של מבקר המדינה בשנת 2018 נכתב: "מבין יותר מ־70 גשרים ברמות סיכון גבוהות, חוזקו עד מועד הביקורת 3 גשרים בלבד".