גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה כולם בטוחים שתהיה כאן רעידת אדמה, וכמה מבנים נמצאים בסכנה?

רעידת האדמה הקטלנית באזורנו העלתה שוב לדיון את מה שעלול לקרות בישראל במקרה של אירוע דומה ● האם ההיסטוריה של האזור יכולה להעיד על עיתוי הרעידה הבאה אצלנו, למה יש כל-כך הרבה הערכות שונות לגבי מספר הבניינים שעלולים לקרוס, ומה קרה לסולם ריכטר? ● המשרוקית של גלובס

משה סולומון, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 8.2.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
משה סולומון, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 8.2.23) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רעידת האדמה הקטלנית שנרשמה השבוע בטורקיה ובסוריה הדליקה כאן שוב את כל הנורות האדומות. כלי תקשורת ופוליטיקאים הזהירו שישראל נמצאת באזור שמועד לפורענות בהקשר הזה, שהיא אינה ערוכה כמו שצריך, שההיסטוריה מוכיחה שרעידת אדמה משמעותית אמורה להכות בנו בשנים הקרובות.

תמרור אזהרה לישראל: מאות אלפי דירות לא עמידות, הקרן למימון נזקים עדיין לא הוקמה
הסיוע של סעודיה, הפופוליזם של ארדואן: רעידת האדמה תופסת את טורקיה במצב שברירי כלכלית

נכון, זה הפך כבר לריטואל קבוע, אבל יש גם ריטואלים מוצדקים. דוח מבקר המדינה מ־2018 קבע למשל כי "מכלול הליקויים… מציג תמונה עגומה של רמת המוכנות של תשתיות חיוניות ושל היעדר יד מכוונת", וזאת כמובן רק דוגמה קטנה מתוך מאגר אינסופי של מחקרים, דיווחים וניתוחים. אז הפעם לא נפריך כאן מיתוסים, אבל כן נחדד כמה שאלות. מי בעצם אמר שבשנים הקרובות אמורה להכות בישראל רעידה קטלנית, כמה מבנים בארץ נמצאים בסכנה, ולמה לא מודדים יותר רעידות אדמה לפי סולם ריכטר? יצאנו למסע קצר. תחזיקו חזק.

כל כמה זמן מתרחשת באזורינו רעידת אדמה חזקה?

"הדרך הנכונה להתמודדות (עם אסונות טבע) מתחילה היום - לפני שהרעידה תגיע, וכנראה היא תגיע, לפי ההיסטוריה", קבע השבוע ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) במליאת הכנסת, ובכך חזר על מוסכמה שרובינו מכירים. אבל עד כמה היא מדויקת? "כשמדברים על תדירות של רעידות אדמה צריך להגדיר באיזו מגניטודה", אומר פרופ' שמואל (שמוליק) מרקו מהחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל־אביב, כלומר על איזה גודל או עוצמה סייסמית אנחנו מדברים (כיום כבר לא מקובל למדוד את הרעידות לפי סולם ריכטר המוכר, ראו בהמשך). "לשמחתנו רעידות חלשות יותר נפוצות מרעידות חזקות. רעידות בעוצמה 3 יש כמה פעמים בשנה, בעוצמה 4 פעם־פעמיים בשנה, בעוצמה 5 פעם בעשור או שניים, בעוצמה 6 פעם ב־100 או 150 שנה. בעוצמה 7 זה כבר עניין שבין 1,000 ל־1,500 שנה".

רעידה בעוצמה 6 שהמוקד שלה יהיה בישראל או קרוב אליה היא כבר רעידה שאמורה להתחיל להטריד אותנו. "ב־1927 התרחשה רעידה בעוצמה של 6.2 שהרגה כ־300 איש בירושלים, בבית לחם, ביריחו וברבת עמון", מזכיר פרופ' מרקו. "מאז לא הייתה רעידת אדמה בעוצמה כזו, למעט רעידה במגניטודה 7.2 במפרץ אילת ב־1995", שלא גרמה לנזקים משמעותיים בישראל (ראו תרשים).

אז האם מכך אנחנו יכולים להסיק מתי תתרחש הרעידה המשמעותית הבאה?

"אנחנו יודעים שהיא תתרחש במאה אחוז אבל לא יודעים להגיד מתי", אומר פרופ' מרקו. "ההופעה לא קורית במחזורים קבועים, וזה לא בהכרח כל מאה שנה. היו גם הפרשים של 400 שנה בין שתי רעידות חזקות והיו מקרים הפוכים (של רעידות עוצמתיות) בהפרש של כמה עשרות שנים. רעידה כזאת יכולה להיות בעוד שבועיים או בעוד 200 שנה. לכן צריך להיות מוכנים כל הזמן. זה כמו שאנחנו יודעים בוודאות שמחר תהיה תאונת דרכים אבל לא יודעים לחזות איפה או מי יהיו מעורבים בה".

מה שכן אפשר לדעת הוא אילו אזורים בארץ מועדים יותר לסיכון. דוח המבקר נוקב בשמותיהם של יישובים כמו בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, אילת ועוד ככאלו שנמצאים קרוב לקו הבקע של "העתק ים המלח" והסיכון בהם הוא גדול במיוחד. סיכון נוסף הוא מה שנקרא "העתק הכרמל", מעין ענף שיוצא מהבקע המרכזי ועלול להציב בסכנה את אזור חיפה והקריות. פעילות סייסמית בענף הזה עלולה להיות מדאיגה במיוחד מכיוון שהוא ממש חוצה את האזור שבו ממוקמים למשל המפעלים הפטרוכימיים ובתי הזיקוק. מצד שני, אין תיעוד של רעשי אדמה חזקים שהתרחשו בעבר באזור הזה, ומידת הסיכון בו נחשבת לפחות ברורה.

כמה הרס תגרום רעידה חזקה בישראל?

בגלובס פורסם השבוע מחקר של ד"ר אהוד סגל ממכון ירושלים למחקרי מדיניות שהתריע כי 40 אלף דירות בישראל נמצאות בסיכון גבוה לקריסה אם תגיע רעידת אדמה משמעותית בשל המבנה שלהן ובשל מיקומן הגיאוגרפי. בכאן 11 דיווחו על מחקר שביצעו בטכניון לבקשת הממשלה הקודמת, בו דובר על 30 אלף דירות באותם אזורים ממש. בגוף בשם הפורום להתחדשות עירונית התריעו השבוע במסמך שהוגש לקראת דיון בכנסת מפני קריסתם של 50 אלף מבנים, ואפשר כמובן למצוא עוד הערכות. ממה זה נובע?

נקודת הבסיס היא המבנים שלא עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) מ־1980. יש כמה מאות אלפי דירות בישראל שנבנו לפני התקן, ולא עברו תמ"א 38, עשרות אלפים מהן באזור "העתק ים המלח", שהזכרנו. דוח מבקר המדינה מיולי האחרון (להבדיל מהדוח מ־2018 שהזכרנו קודם) מדבר על 610 אלף דירות ברחבי הארץ שנבנו לפני 1980, בהתבסס על מדגם שנעשה ב־2021. מובן שלא כל המבנים האלה יקרסו במקרה של רעידת אדמה, והחישובים השונים נובעים כנראה מהערכות השונות בעניין הזה. "אפשר להעריך את הנזק של מגניטודה מסוימת שהמוקד שלה באזור מסוים, אבל מסובך לחשב את האפקט על כל בניין", אומר פרופ' מרקו. "המבנים שבונים היום נבנים לפי התקן אז הם עמידים ולא יינזקו בצורה משמעותית, אבל עם בניינים שנבנו לפני התקן אנחנו לא יודעים מה יקרה כי עוד לא היה תקן, ואין סקר של כל המבנים בישראל על התכונות ההנדסיות שלהם, אז אפשר רק לעשות הערכות סטטיסטיות".

למה הפסיקו להשתמש בסולם ריכטר שכולנו מכירים?

הרעיון למדוד עוצמות של רעידות אדמה באמצעות מגניטודות, כמות האנרגיה הסייסמית שהשתחררה במוקד הרעש, נהגה לפני כמאה שנה על ידי צ'רלס ריכטר, שעל שמו קרוי הסולם המוכר. "הבעיה היא", מסביר פרופ' מרקו, "שזה לא גודל פיזיקלי, וזה תלוי בכל מיני פרמטרים כמו סוג הסיסמוגרף, המרחק מהרעידה ועוד. לכן כבר 50 שנה משתמשים במה שנקרא מומנט סייסמי, שזה גודל פיזיקלי. מדובר במכפלה של חוזק הסלע, שטח השבירה והתזוזה היחסית משני עברי משטח השבירה". יחד עם זאת, כדי להשוות לרעידות אדמה מהעבר, עדיין נוהגים פעמים רבות "לתרגם" את הנתונים, בעיקר באמצעי התקשורת, לסולם ריכטר.

מה אפשר לעשות כדי להיערך לרעידת אדמה משמעותית?

רעידת אדמה חזקה באזורנו - בעתיד הקרוב או הרחוק - היא אולי גזירת גורל, אבל כמות הנפגעים שתהיה בה כן תלויה במעשי ידי אדם. "ב־1988 הייתה בארמניה רעידת אדמה במגניטודה 6.8 שנהרגו בה כ־50 אלף איש", אומר פרופ' מרקו, "שנה אחרי זה התרחשה בקליפורניה רעידה במגניטודה דומה, 6.9, אבל מספר ההרוגים היה 65". המסקנה, לדבריו, היא שיש מה לעשות, ושההבדל במספר הנפגעים נובע קודם כל מאיכות הבנייה - תפקיד שמוטל על כתפיה של המדינה. ישראל, הוא אומר, חייבת גם להשקיע יותר במחקר, מכיוון ש"אנחנו מפגרים אחרי שאר העולם בתחום הזה. אבל זו בעיה כי לפוליטיקאים קל לדחות את זה". הרי מדובר באסון שאי אפשר לדעת מתי הוא יגיע, ולא ברור במשמרת של מי הוא יפול.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שגורם לחברות לחשב מחדש את מדיניות הרילוקיישן שלהן

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי

לגלובס נודע כי עפ"י המסתמן, ההמלצות שמגבש הממונה על השכר יקבעו את המצב הקיים במשרדי הממשלה, שהוגדר עד כה כפיילוט: יום עבודה אחד בשבוע מהבית לעובדים שאופי תפקידם מאפשר זאת

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים