סגן השר אורי מקלב, יהדות התורה (מהדורת חמש, כאן 11, 7.2.23) / צילום: יוסי זמיר
"מס הסוכר", המיסוי שהוטל על משקאות מתוקים ב-2021, הפך בעיני הציבור החרדי לסמל, ונציגיו התחייבו לבטל אותו כשיחזרו לשלטון. כעת, למרות שהם בשלטון, על-פי פרסומים בתקשורת הם עדיין מהססים האם לקיים את ההבטחה, בין היתר על רקע התנגדות מצד אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
כשסגן השר אורי מקלב מיהדות התורה נשאל על כך, הוא עמד על דעתו שיש לבטל את המס, והסביר כי "הנושא של הבריאות הוא ערך חשוב, (אבל) מבחן התוצאה הוכיח שזה לא עזר... כל הטלת הקנס, המס הגדול הזה, והדרקוני הזה, והפוגעני הזה, שלא נותן שום מוטיבציה. רוצים בריאות? יש כלים אחרים".
אז כיצד השפיעה הטלת המס? ישנן מספר בדיקות שבחנו את הנושא לאורך התקופה - גם אנחנו ב"משרוקית" ערכנו בדיקה כזאת בעבר - ונראה כי רובן מצביעות על כך שהמיסוי הוביל לירידה מסוימת בצריכה. נסייג רק כי הבדיקות מבוססות על נתוני חברת סטורנקסט, ואלה אינם כוללים את השוק המוסדי (מסעדות, בתי קפה ועוד).
המחקר המקיף ביותר בנושא נערך על-ידי בנק ישראל. המחקר השווה בין היקף הצריכה של המשקאות ב-2022 מרגע הטלת המס (כולל החודשיים שקדמו לכניסתו לתוקף, כשבציבור התכוננו ורכשו מבעוד מועד משקאות במחיר הקודם) לבין שתי תקופות נפרדות: שנת 2019, לפני מגפת הקורונה, ושנת 2021 - השנה שקדמה להטלת המס.
מהנתונים עולה כי ב-2022 נרשמה ירידה לעומת שתי התקופות, אם כי הירידה בהשוואה ל-2021 הייתה משמעותית יותר. ביחס לשנה זו נרשמה ירידה של 10% בהיקף הצריכה הממוצעת לנפש בישראל של כלל המשקאות שמוסו. צריכת המשקאות שמוגדרים כעתירי סוכר, ושיעור המס עליהם היה גבוה יותר, ירדה ב-11%; הצריכה של משקאות הדיאט, שמוסו פחות, ירדה ב-8%.
נדגיש כי בפועל הירידה הייתה גדולה יותר, ועמדה על כ-13%, אך לפי עורכי המחקר כ-4% מתוך הירידה הם תוצאה של ירידה שהייתה צפויה על רקע המגמה בשנים האחרונות, ולכן רק כ-10% מיוחסים להטלת המס.
חשוב לציין כי גם צריכת המשקאות שלא הוטל עליהם מס ירדה, אך רק בשיעור של 5%, ובהינתן שהתחזית הייתה לעלייה של 2% בקטגוריה הזאת, הרי שהירידה המשוקללת עומדת על 7%.
ומה לגבי ההשפעה על החברה החרדית שאותה מייצג מקלב? בדוח נכתב כי ישנן "שתי קבוצות אוכלוסייה שמאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים". עורכי הדוח התקשו להשיג נתונים על צריכת המשקאות בחברה הערבית, אך בכל הנוגע לחברה החרדית נכתב בו כי "בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה התכווצות של כ-17% ברכישות לנפש של משקאות ממותקים: כ-19% במשקאות עתירי סוכר וכ-15% במופחתי סוכר", זאת בזמן ש"רכישת משקאות לא ממוסים לנפש פחתה בכ-7%, בדומה לאוכלוסייה הכללית".
ובכל זאת, יש סייג חשוב שכדאי להזכיר. אין מחלוקת על כך שבפועל הכנסות המדינה מ"מס הסוכר" היו גבוהות משמעותית מכפי שהיא עצמה העריכה. כך, בעוד שהתחזית להכנסות מהמס עמדה על 380 מיליון שקל ב-2022, בפועל, על-פי נתון שנמסר לנו מרשות המסים, ההכנסות הללו היו גבוהות בהרבה והסתכמו ב-870 מיליון שקל. זה כמובן לא מוכיח שהמס לא השפיע בכלל, אך נראה שכן אפשר לקבוע שהוא השפיע פחות מהצפי.
מטעמו של מקלב נמסר לנו כי הוא הסתמך על כתבה שפורסמה ב"ישראל היום" בנובמבר 2022, בה נכתב כי בהתאחדות התעשיינים קוראים לביטול המס בטענה כי הוא "לא הוכיח את עצמו, והציבור לא הפחית את צריכת המשקאות הממותקים". הכתבה לא כוללת נתונים מספריים, ומטעמו של מקלב לא ידעו להפנות אותנו לנתונים כאלה או למחקר שעליו מבוססת הטענה.
בשורה התחתונה: דבריו של מקלב לא נכונים ברובם. לפי נתוני בנק ישראל, שנה לאחר הטלת המס נרשמה ירידה של 10% בצריכת המשקאות שמוסו. הירידה אף הייתה חדה במיוחד במגזר החרדי. עם זאת, ההכנסות מהמס בפועל בשנת 2022 מעידות על כך ש"אפקט המס" היה קטן מכפי שצפתה המדינה.
תחקיר: אורי כהן