אודי מוקדי, מנכ''ל ומייסד סייברארק / צילום: קרולין מגוויר
בעוד פחות מחודשיים יעזוב אודי מוקדי את תפקיד המנכ"ל בחברת אבטחת הסייבר שאותה הקים, סייברארק , וימונה ליו"ר פעיל, אחרי 18 שנים בתפקיד הקודם. מוקדי הקים את סייברארק עם אלון כהן (שכבר אינו בחברה) בשנת 1999, וכיהן כמנכ"ל מ־2005. יחליף אותו בתפקיד מאט כהן, סמנכ"ל התפעול.
● האקרים כבר מנצלים את הבינה המלאכותית ובהייטק מתקשים להדביק את הקצב
● משווי של מיליארד דולר לפיטורי כל העובדים: מאחורי הנפילה של חברת הסייבר סיירן
"אנחנו עובדים על זה כבר כמה חודשים טובים. בשקט בשקט חקרתי קולגות שעשו מעבר מוצלח לתפקיד יו"ר פעיל", מספר מוקדי בראיון לגלובס. "אני מנכ"ל כבר 18 שנה, 8 שנים כשהחברה ציבורית. המייסד לא צריך להיות המנכ"ל לנצח. מבחינתי, החלום היה בסופו של דבר להיות יו"ר פעיל, להגיע למצב שבו אפשר למנות מנכ"ל אחר ולהראות המשכיות.
"כשהשמיים כחולים והחברה במצב חזק, זה הזמן. עשינו בסייברארק שני שינויים מאוד גדולים שסיימנו בהצלחה - מעבר למודל עסקי של מנויים, והתרחבות מהגנה על הרשאות מועדפות בארגון לכל אבטחת הזהויות. זאת נקודה טובה לשינוי, ויש מישהו חזק וטוב שטיפחנו כסמנכ"ל תפעול 3.5 שנים".
לדברי מוקדי, "יזם יכול להישאר ולשמור על התרבות הארגונית, ושהמנכ"ל עדיין יפרח". חלוקת התפקידים ביניהם תהיה כך שכהן ינהל את הפעילות השוטפת והתפעולית, ומוקדי יטפל לדבריו "בכל דבר שהוא מכפיל כוח וממנף המשכיות - קשרים עם לקוחות ושותפים, שימור קשרים, וגם להיות הפנים של החברה שאני מזוהה איתה. כבר רשמו אותי להציג בכמה כנסים. חשוב לי גם לשמור על התרבות הארגונית. אנשים אוהבים לדעת שהיזם נשאר, ופעיל".
יהיה לך קל לשחרר?
צוחק: "בכל דבר שאנחנו דנים עליו בחברה, אני תמיד בוחן מה ההחלטה הנכונה לסייברארק, מדברים טקטיים ועד אסטרטגיים. אני נורא מנטרל אגו. גם פה אני מסתכל מה הכי טוב לחברה, ואם עושים את המעבר, אז צריך לעשות אותו מקצועי ובצורה שהמנכ"ל החדש יצליח. התפקיד שלי זה שהוא יצליח, ואני אשחרר את היומיום".
מאט כהן יציג אסטרטגיה חדשה, או ימשיך את הקיימת?
"הוא ממשיך את האסטרטגיה שהוא היה חלק מגיבושה, לפעול ולהציג ביצועים בשוק הענק שהתרחבנו אליו. עכשיו זה הזמן ללחוץ על הדוושה בצורה חכמה".
"'השפעה מינימלית' למצב המאקרו־כלכלי"
סייברארק הוקמה ב־1999 ובמשך שנים התמחתה בתחום ספציפי בשוק הסייבר - פתרונות לאבטחה ולניהול של חשבונות מועדפים במערכת המחשוב הארגונית, לדוגמה חשבונות של אנשי IT שיש להם הרשאות נרחבות. ב־2020 היא נכנסה לראשונה לשוק חדש עבורה, ניהול הזהויות, כשרכשה חברה אמריקאית שעוסקת בתחום תמורת 70 מיליון דולר.
במקביל, כמו הרבה חברות בתחום היא החלה בתהליך לשינוי המודל העסקי - מעבר ממכירת רישיון תמידי ללקוחות למודל של מכירת מנויים, שמניב לה הכנסות חוזרות. תקופת המעבר הכבידה כצפוי על תוצאות החברה אך התהליך הושלם. ב־2023 סייברארק צופה צמיחה של 22%-24% בהכנסות ל־724-736 מיליון דולר, ורווח נקי Non-GAAP של 7-28 סנט למניה (3.2-12.9 מיליון דולר). ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) יצמחו לפי התחזית ב־28%-30% בסוף השנה, ל־730-740 מיליון דולר.
החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 6 מיליארד דולר - עלייה של 15% מתחילת 2023 אך ירידה של 25% מהשיא שאליו הגיעה בנובמבר 2021. עדיין, מי שרכש את המניה ב־2014 ראה תשואה של מעל 800% על השקעתו.
כך, רוב האנליסטים שמסקרים את המניה מחזיקים בהמלצות חיוביות כלפיה ומעריכים שחילופי המנכ"לים יעברו באופן חלק. באופנהיימר אף ציינו כי לסביבה המאקרו־כלכלית יש "השפעה מינימלית" על סייברארק, על רקע הפורטפוליו הרחב של החברה.
המצב המאקרו־כלכלי לא משפיע עליכם?
"אף פעם לא היו לנו שלטים באיילון ולא גייסנו יותר עובדים ממה שהיינו צריכים. אף פעם לא קפצנו בראש, לכן המשכנו לגייס גם ברבעון האחרון - עוד 150 עובדים. עברנו משברים כלכליים בעבר, והמשכנו לצמוח בצורה נבונה. השילוב של חברה עם גודל בריא, שוק טוב ומודל פיננסי אחראי - שם אותנו במקום טוב".
נכון להיום מעסיקה החברה כ־2,800 עובדים, מתוכם 870 בישראל - בפתח תקווה ובבאר שבע.
בטח יותר קל היום לגייס עובדים, כשחברות אחרות פיטרו.
"עדיין, בתפקידים מסוימים אנחנו מוצאים שיש מחסור, בעיקר בתפקידים מקצועיים, וזו בעיה טובה לכלכלה הישראלית. ראינו שחברות רב־לאומיות פיטרו עובדים, אז יש היום יותר היצע. שוב, אנחנו לא היינו חלק מההייפ של שלטים באיילון (שנועדו למשוך עובדים לחברות ההייטק הגדולות, בימי הבועה במניות הטכנולוגיה של 2021, ש' ח' ו'), אבל תמיד הצלחנו למשוך אנשים עם חזון של מעבר לחיפוש האקזיט. יותר חשוב - אנחנו מצליחים גם לשמר עובדים. זה אקוטי כי עובד שנשאר 7-8 שנים ומעלה מאפשר לבנות תרבות ארגונית, וזה גם מכפיל כוח על כל הידע שהצטבר. אני חושב שזה חלק מהסוד שלנו".
השקעת הון סיכון ב־4 חברות ישראליות
אחד הנושאים המדוברים היום הוא זה של ניהול הכספים בחברות ההייטק הישראליות, והידיעות על חברות שהסיטו כספים לחו"ל בשל הסיכון שזיהו ברפורמה המשפטית שמתכננת הממשלה.
לסייברארק יש כיום בקופה מעל 1.2 מיליארד דולר (לעומת חוב לטווח ארוך של 520 מיליון דולר).
האם גם אצלכם נושא הסטת הכספים נבחן?
"במקרה הזה, בחיים כחברה ציבורית הכול מתנהל מאוד באחריות. זה לא פוליטי אלא מאוד מובנה. בנושא ניהול הכספים יש ועדת ניהול סיכונים של הדירקטוריון שבוחנת את הסיכונים. בלי קשר לדעות האישיות, ואני אישית מאוד מודאג מהפיכה משפטית - ברמה העסקית לא מצאנו לנכון כרגע לעשות שינוי. אני חושב שאנחנו מנהלים את הסיכון בצורה טובה. יש לנו אופרציה גדולה בישראל וחשוב להתנהל באחריות".
הקמתם בשנה שעברה קרן הון סיכון תאגידית של 30 מיליון דולר, והודעתם אז על השקעה בשלוש חברות מישראל. מה קרה מאז?
"הוספנו השקעה בעוד חברה, שעוד לא פורסמה כי אנחנו מחכים שהם ייצאו עם ההודעה שלהם, והם כרגע מעדיפים בחוכמה לפעול מתחת לרדאר. זו גם חברה ישראלית. אני חושב שאמנם לא צריך אלפי סטארט־אפים בתחום, אבל תמיד יש מקום לחדשנות שמתמקדת בבעיה חדשה. הקרן ממשיכה, ומבחינת שלוש החברות שכבר השקענו בהן (Dig Security, Enso Security ו־Zero Networks, שח"ו), אנחנו עוזרים להן מאוד. בכנס שנערך לאחרונה הצגנו אותן ללקוחות שלנו, ועבורן זו תמיכה טובה מחברה עם לקוחות".
"אבטחת זהויות הפכה להגנה הכי אפקטיבית"
היום השוויים יותר נוחים להשקעה בסייבר?
"הם מתחילים להירגע. בדרך כלל בשוק הפרטי מפגרים אחרי השוק הציבורי. לאחרונה היה לנו כנס בארץ, והגיע אנליסט מהתחום שהציג את הירידה בחברות הציבוריות, ואמר שבפרטיות הירידה תגיע בהמשך. הסתכלתי במיוחד על הפרצופים של הסטארט־אפיסטים בקהל. למשקיעים, זו הזדמנות להשקיע במחירים שפויים".
מה הטרנדים הבולטים היום בסייבר?
"בעולם אבטחת המידע אתה רוצה להיות שכבה פרואקטיבית שבאמת נותנת הגנה. רק השבוע ראינו התקפה בישראל (על הטכניון). התוקף יצליח כנראה לחדור, אבל בעולם כל כך מבוזר, אבטחת זהויות הפכה להגנה הכי אפקטיבית שאפשר לתת. היום ארגונים מבינים שחשוב להשקיע באבטחת מידע ורוצים להשקיע לא במה שהוא nice to have, אלא בקטגוריות החשובות, שגם אנחנו נמצאים בהן".