גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי קידום אמיתי עדיף על תוספת שכר?

רבים חושבים שתוספת שכר פירושה קידום. הם טועים ● קידום אמיתי ללא תוספת שכר הוא מרשם בטוח לשכר גבוה יותר בטווח הבינוני - אם לא בארגון הזה, בארגון הבא

מתי קידום אמיתי עדיף על תוספת שכר? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
מתי קידום אמיתי עדיף על תוספת שכר? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

השבוע נתקלתי בציוץ שמזלזל באנשים המקבלים קידום ללא תוספת שכר. הכותב, שעל פי הלינקדאין מעולם לא עבד כשכיר, קורא להם לא להיות מטומטמים ולהבין שמדובר בניצול ולא בקידום. ובכן, הציוץ הזה מטומטם להפליא - הוא ביטא חוסר הבנה יסודי באשר למשמעות הכלכלית של בניית מותג בשוק העבודה, שלצערי שותפים לו לא מעט אנשים.

משרות לא ייעלמו בגלל ChatGPT, הן רק ייראו אחרת: התחזית של היועץ הבכיר | ראיון
בארה״ב מנסים להתמודד עם תחלופת עובדים מהירה באמצעות כלל זהב אחד
שעמום ואורח חיים לא בריא: הסימנים שעבודה מהבית שוחקת את העובדים | HBR

שכר הרבה יותר גבוה בטווח הבינוני-ארוך

נתחיל בזה שאנשים רבים מאמינים בטעות שתוספת שכר פירושה קידום, כשלמעשה אין בינה ובין קידום קריירה דבר וחצי דבר. ה"קידום" היחיד במקרה זה הוא של חשבון הבנק, שהוא מוגבל לגובה תקרת השכר המקובלת בתפקיד מסוים. זאת לעומת קידום אמיתי, שמקפיץ באחת את ערך המותג, וטומן בחובו שדרוג הרבה יותר גדול בשכר, גם אם לא בטווח המיידי. כלומר, הקידום לתפקיד בכיר יותר, ניהולי או מקצועי, מעלה את עקומת השכר כולה, להבדיל מטיפוס מתון על גבי עקומה נמוכה יותר, והתוצאה היא תקרת שכר גבוהה משמעותית מאשר בתפקיד המוצא. לכן גם אם השכר לא משודרג מיד, הרי שמדובר בתוכנית חיסון עם תשואה גבוהה מאד בטווח הבינוני-ארוך.

יתרה מכך, לעיתים קידום אמיתי כרוך בירידה משמעותית בשכר, שבצידה קפיצה דרמטית בערך המותג, למשל במעבר בין מגזרי תעסוקה עם פערי שכר משמעותיים. גם אני עשיתי מעבר שכזה, מתפקיד בכיר במשרד פרסום גדול, לסמנכ"לות שיווק של חברה גדולה במגזר תעסוקתי עם שולי רווח נמוכים יחסית, ושכר בהתאם. הירידה בשכר הייתה זמנית, אך העלייה בערך המותג היתה מיידית, על כל המשתמע מכך להמשך הקריירה.

הבטן לא שקופה, לא רואים מה אכלתם

אנשי השיווק שביניכם בוודאי תוהים כיצד ייתכן שערך המותג עולה כשהמחיר של המוצר נמוך יחסית? הרי מחירו של מוצר הוא אחד מארבעת המרכיבים שמעצבים את ערך המותג (4P - Product, Price, Place, Promotion) , וכאשר המחיר נמוך יחסית למוצרים (עובדים) מקבילים הוא מושך למטה את המותג. ובכן, אתם צודקים, אכן למחיר השפעה גדולה על ערך המותג, אך ההבדל בין מחיר של מוצר קונבנציונלי למחירו (שכרו) של עובד הוא הפומביות. בעוד מחירם של מוצרים קונבנציונליים ידוע לכל, מחירו של העובד ידוע רק למתי מעט. כלומר, למרות ששכר נמוך יחסית לאנשים בתפקידים מקבילים אמור לפגוע בערך המותג, כאשר עובד זוכה לקידום אמיתי ערך המותג משתבח למרות שהשכר לא שודרג. לזה תוסיפו את העובדה שהמעטים שמודעים לשכר הנמוך יחסית הם מי שהחליטו להעניק לו קידום אמיתי, כך שבהגדרה לא תיתכן חבלה בערך המותג, אלא להפך.

מתי בכל זאת נגרמת פגיעה בערך המותג, ובעיני מי? כאשר השכר נמוך מהמקובל (בתפקיד ספציפי בשוק ספציפי) לאורך זמן, אז עשויה להתחולל פגיעה בערך המותג, אך היא בגבולות הארגון בלבד. היות ושכרו של עובד לא ידוע לגורמים מחוץ לארגון, לא אמורה להיגרם פגיעה במעמדו בקרב מעסיקים פוטנציאליים, או כמו שנהגה סבתי לומר "הבטן לא שקופה, לא יודעים אם אכלתם ארוחת מלכים או לחם עם מרגרינה".

פגיעה בערך המותג בתוך הארגון

יחד עם זאת, חשוב לוודא שהפגיעה בערך המותג בתוך הארגון איננה גבוהה עד כדי קושי לקבל הזדמנויות ולהוכיח הצלחות, שכן אז התדמית תלך ותישחק ללא יכולת שיקום. במקרה כזה עדיף לחפש אלטרנטיבה תעסוקתית טובה יותר שתשלם את מחיר השוק, ותאפשר צמיחה והשבחה של ערך המותג, זאת למרות שמעבר בין ארגונים איננו כרוך בקידום אמיתי.

לכן, חשוב להקפיד על ארגון מספיק גדול עם אופק קידום, ועל משא-ומתן נוקשה, הן על הגדרת התפקיד והן על רמת שכר שהיא בטווח המקובל בשוק, והסיבה כפולה: ראשית, כי מי שמתקפל במשא-ומתן בכניסה לתפקיד, מלכתחילה ממצב את עצמו נמוך יחסית לבעלי מקצוע מקבילים באיכותם. שנית, כשמתחילים נמוך מדי, מאוד קשה לטפס בטווח זמן סביר, בפרט כשחבטתם בתדמיתכם כבר בשלב המשא-ומתן, מה גם שמצטמצם "זמן קריירה" ריאלי שנותר לכם להשביח את ערך המותג ואת ערך השוק.

לסיכום, אם הגעתם לתקרת הקידום, רק אז יש ערך ל"קידום" בשכר. בכל מקרה אחר, עדיף קידום אמיתי לתפקיד בכיר יותר, מקצועי או ניהולי, גם ללא תוספת שכר מיידית. השדרוג בערך המותג יתורגם להכנסה גבוהה הרבה יותר בטווח הבינוני, אם לא בארגון הזה, אז בארגון הבא.

בהצלחה, וזכרו - קריירה זה הפוך מה שחשבתם.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"