עבודות להקמת קריית המודיעין בנגב / צילום: חברת סולל בונה
חברת שיכון ובינוי הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי תל אביב תביעה נגד משרד הביטחון בגין הפרשי מדדים במכרז קריית המודיעין בנגב, שהובילו, לטענת החברה, להפסדים בשווי 387 מיליון שקל.
● השבוע בנדל"ן: למה היזמים חוששים מצמודי קרקע בחוף של חיפה
● המכרז שאכזב וההשלכות על שוק הנדל"ן: 740 דירות בפתח תקווה מסמלות עידן חדש לתחום | ניתוח
● לוינשטין ושיכון ובינוי ממשיכות ליהנות מהעלייה על הנייר: התחנה המרכזית הישנה שווה כבר כ־750 מיליון שקל
בתביעה, שהגישו עורכי הדין, בני שפר, יעל רוזנברג-רובין ותמוז ארנברג ממשרד ש. הורוביץ' ושות' בשם שיכון ובינוי, החברה מבקשת מבית המשפט "לחייב את משרד הביטחון (המזמין) לעדכן את תמהיל סל המדדים" וכפועל יוצא מכך את הסכומים המגיעים לזכיין כמענק ההקמה ואת הרכיב הקבוע ההוני, העומד על 379 מיליון שקל, "שהוא סכום ההפרש בין התשלום המוערך שישולם לזכיין בהתאם לבקשה לעדכון סלי המדדים, לבין התשלום המוערך שעתיד להיות משולם לו בהתאם להסכמות שהושגו בסגירה הפיננסית, בדבר עדכון סלי המדדים מהסגירה הפיננסית ואילך".
ביולי 2020 זכתה חברת שיכון ובינוי במכרז משרד הביטחון להקמת בסיס קריית המודיעין בנגב. הקריה תשתרע על שטח של 2,500 דונם ותוקם בסמוך לפארק התעשייה עומר. לפי המכרז, שיכון ובינוי תתכנן, תקים, תתפעל ותתחזק את הקריה למשך 26 שנים, בעלות מוערכת של 5-6 מיליארד שקל להקמה (עד 2026) ועוד כ-7 מיליארד שקל עבור התפעול והתחזוקה במשך כ-20 שנה.
לפי שיכון ובינוי, בתנאי המכרז נאמר כי החברה תהיה זכאית, כזכיינית המכרז, "לתשלומים בסך של כ-11 מיליארד שקל (נומינלי)". לבסיס עתידות לעבור יחידות אגף המודיעין, ובכך יתפנו שטחים באזורי ביקוש בגוש דן, כחלק מתוכנית ממשלתית לקידום פתרון בעיית הדיור ושדרוג התשתיות בנגב.
במטרה לזכות במכרז, שיכון ובינוי החליטה ללכת בלי הצמדות במטרה להוריד את מחיר הקרקע - דבר שבדיעבד התגלה כהימור שהסב נזק של מאות מיליוני שקלים לחברה. יצוין כי אחד השיקולים של משרד הביטחון בבחירת הזוכה היה הצעת המחיר המשוכללת.
הוצאת הפרויקט לפועל התעכבה
שיכון ובינוי זכו כאמור במכרז, אולם הוצאת הפרויקט לפועל ארכה יותר זמן מהצפוי, וזאת בשל מספר תביעות שהוגשו נגד המכרז, בין היתר של החברות אלקטרה ומנרב שעתרו נגד משרד הביטחון, בטענה כי ההצעה שהגישו למכרז הייתה נמוכה יותר מזו של שיכון ובינוי.
יתרה מכך, בשיכון ובינוי מציינים בין היתר כי הוצאת הפרויקט לפועל ארכה זמן רב יותר מהצפוי בשל מספר גורמים סביבתיים, לרבות הקורונה ולאחרונה מלחמת רוסיה-אוקראינה, ובמקום תהליך שהיה אמור לקחת 14 חודשים, הוא נמשך 22 חודשים, כאשר בזמן הזה המדדים והריביות עלו.
כעת דורשים בחברה שינוי במטרה לתקן את תנאי המכרז, ובתביעתם הם מסבירים כי "לא ניתן היה לדעת בעת הגשת ההצעות מה יחיה האפקט הכלכלי של כל סל מדדים. לכן, נקבע במכרז כי לצורך חישוב ההשוואה בין ההצעות ייעשה שימוש בהנחות יסוד ביחס לשיעור הצפוי של עליית המדדים השנתית".
"המזמין העניק לזוכה אופציה חוזית, לשנות במועד הסגירה הפיננסית את הסיכון בנוגע לעליית המדדים"
לדברי שיכון ובינוי, "המציעים נדרשו לבחור את סלי המדדים עבור כל רכיב ורכיב ממחירי הקרן בנפרד. כל רכיב חולק לתקופות (ולכל תקופה ניתן היה לבחור סל מדדים שונה). בחלק מהרכיבים נדרש לבצע הצמדה מלאה (והבחירה היא ביחס לתמהיל וסוג ההצמדה), בחלק אחר ניתן היה לבחור הצמדה חלקית או ללא הצמדה כלל. את הניקוד הגבוה ביותר ביחס לרכיב המחיר, קיבל המציע שהצעתו הכספית המשוקללת הייתה הנמוכה ביותר.
"המזמין העניק לזוכה אופציה חוזית, לשנות במועד הסגירה הפיננסית את הסיכון בנוגע לעליית המדדים, וזאת 'בתמורה' לשינוי מחירי הקרן של הצעתו, כך שהמחיר המשוקלל לא יעלה בעקבות העדכון. אם הזכיין אינו מממש את האופציה - הוא נשאר עם הצעתו המקורית כפי שהיא".
בשיכון ובינוי מסכמים כי "האופציה גידרה עבור המציעים אה הסיכון של שינויי המדדים לתקופה שממועד הגשת ההצעות עד למועד הסגירה הפיננסית. כך, למשל, היא אפשרה למציע שבחר שלא להצמיד את הצעתו הכספית, לדעת שהסיכון שהוא נטל מגודר עד לגובה הנחת היסוד בקשר לשיעור עליית המדד הרלוונטי השנתי, לגבי כל עלייה שמעבר לגובה הנחת היסוד".
ממשרד הביטחון טרם התקבלה תגובה.