הכותב הוא מרצה לפינטק במוסדות אקדמאים
הסיפור שלנו מתחיל עם טובעי המטבעות; הרוזנים שליק (Schlick), ומכרות הכסף שלהם ביואכימסטל (עמק יואכים) שבבוהמיה. המטבעות שנוצרו מהכסף במכרה נקראו "יואכימסטלרים" ואחר כך סתם "טלרים". ומכאן המרחק לשם "דולר" קצר.
● מייסד האת'ריום מסביר: כך נפלו "המשקיעים המשוכללים ביותר על הפלנטה"
● זה האיש עם העבודה הכי גרועה באמריקה, והוא נהנה מכל רגע
היואכימסטלר היה מטבע אחד מתוך עשרות ואולי מאות מטבעות שנטבעו, סימולטנית - בימי הביניים, מה שגרם ללא מעט קשיים לסוחרים. והנה חלפו יותר מאלף שנים, ומאות סוגי מטבעות "נטבעים" על פלטפורמות בלוקצ'יין.
המטבעות הנטבעים על מערכות בלוקצ'יין (ביטקוין, את'ר, דואגקוין ורבים אחרים) הפכו כבר לחלק מהחיים הפיננסיים. הם נטבעים, מועברים, נקנים ונמכרים. ערכם עולה ויורד תדיר. חלק מהם משמשים רק לספקולציה, אחרים מביאים תועלת פיננסית אמיתית.
אלא שמטבעות הבלוקצ'יין של ימינו מהווים רק את התחלתו של השינוי. עיקר השינוי נעוץ באפשרות החדשה לייצר כסף מתוכנת; מטבעות שיוכלו להתנהג בצורה מוגדרת מראש. מטבעות אלה, מבוססי חוזים חכמים ישנו את העולם המוניטרי, ויציגו אינספור הזדמנויות עסקיות חדשות לעולם הבנקאי והמוסדי.
כך לדוגמה, יוכל מעביד לשלם לעובד סכום גמיש של כסף. ככל שהעבודה תוגש מוקדם יותר (בהנחה שאיכותה מדידה) יעלה ערכו הנומינלי של המטבע. סוחרים יוכלו לשלם בכסף "על תנאי"; כסף שיאבד את ערכו במקרה של הונאה.
כדוגמאות נוספות, ניתן להציע מטבע השב אל הבעלים הראשוני לאחר שנה בעשירית מערכו הנומינלי, מטבע שמתכלה אחרי מספר נקוב של טרנזאקציות, כסף העובר רק בתוך קהילה, או מיועד אך ורק לקנייה ערכית (ירוקה, למשל), מטבע בבעלות זוגית או קבוצתית, מטבע זוגי המועבר בהדרגה לבעלות של אחד הצדדים ועוד. מטבעות כאלה יוכלו להיות מונפקים על ידי בנקים, חברות ביטוח, עמותות ואנשים פרטיים.
מטבעות מבוססי חוזים חכמים אינם חידוש, אך למרות זאת התחום עדיין בתחילת דרכו. קשה להעריך מתי תבשיל מהפכת הכסף המתוכנת. יש המדברים על חמש השנים הקרובות, אך אין לנתק את הצפי מהתפתחות המזומן הדיגיטלי ותגובת הרגולטור.
לא מעט חברות הקימו כבר פלטפורמות להנפקה חופשית אינדיבידואלית או מוסדית, ולא מעט חברות מנפיקות מטבעות הניתנים לתכנות. חברות דוגמת אלה מגששות, ברמה זו או אחרת של קרבה, לכיוון מטרה כזו: Stellar ששיתפה פעולה עם Circle, IBM, MakerDao, ואחרות.
מהפכה שתחייב התגייסות רוחבית
עליית הכסף המתוכנת תחייב יצור תשתית של ארנקים מיוחדים; ארנקים שיוכלו "להתמודד" עם מורכבות המטבעות. פריצה של התחום והפיכתו לחלק מהיום יום הפיננסי תחייב בורסות הנפקה וסחר רבות שימירו כספים בכספים ויוכלו לחשב ערכי סלי מטבעות מורכבים בזמן אמת.
פריחת התחום תחייב פלטפורמות לסחר שניוני של סלים מעורבים המורכבים מאינספור קומבינציות של מוצרים שונים. לדוגמה, סל שחציו עומד על מטבעות שערכם יורד על בסיס יומי, ביחד עם מטבעות שערכם מתאפס בסוף השנה. פלטפורמות כאלה יזדקקו לכלים לחישוב סיכונים כאלה, גידורם ואיזונם.
ענפי עיסוק חדשים נוספים בעולם האשראי יאפשרו, למשל, הוצאת טרנזאקציה בודדת של לקוח לשוק של הלוואות מבוססות סלי מטבעות שונים וחברות ביטוח תוכלנה להשתמש בכסף מתוכנת לסוגי תביעות שונים.
הבנקים יוכלו לשווק מכשירים כאלה או לייצרם באופן עצמאי כחלק מאוסף מוצרים חדשים שצפויים להחליף את המוצרים הבנקאיים מבוססי העמלות שהולכים ונעלמים. גם כאן כבר קיימות חברות תשתית שמכינות את המהפכה דוגמת HBH הישראלית , ועניינה גישור הפער שבין עולם הקריפטו והנגשתו למערכת הבנקים.
את הרוזנים שליק מיואכימסטל עצרו בסופו של דבר הקיסרים שהשתלטו על מכרות הכסף. וגם כאן, נשאלת שאלת מוכנותו של הרגולטור לאפשר הכנסת יצורים מוניטריים פרטיים כאלה. יש הטוענים כי המזומן הדיגיטלי של המדינה (ה-CBDC) מתוכנן, בין היתר, גם כדי לחסום גל מוצרים כזה. האם הקיסר (הרגולטור בשם המדינה) יעצור גם במקרה זה את ההתפתחות האפשרית או שייווצרו תצורות חדשות של כסף מדינה וכספים פרטיים מתוכנתים הפועלים במקביל? ימים יגידו.
