גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר החוץ אלי כהן, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 20.2.23) / צילום: איל יצהר

לא לעתים קרובות ציוץ של פוליטיקאי ישראלי בטוויטר משפיע על שוק המט"ח ומגיע לכותרות גם באתרים בינלאומיים. אבל כך קרה עם ציוצו של שר החוץ אלי כהן. את עיקר תשומת הלב בציוץ משכה קריאתו לשר האוצר "לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית" (וגם בכך ניגע בקצרה בהמשך). אבל כהן העלה גם טענה עובדתית: "על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת הריבית", הוא כתב. רגע, האם האינפלציה מתמתנת?

על פי הנתון שפרסמה לאחרונה הלמ"ס, בינואר שיעור האינפלציה השנתי עמד על 5.4%. לא רק שמדובר בעלייה קלה לעומת הנתון השנתי שפורסם בדצמבר (5.3%), זהו גם שיא אינפלציוני שנתי של יותר מ־14 שנה (באוקטובר 2008 הריבית עמדה על 5.4%, כמו היום). גם אם מסתכלים על ינואר לבדו רואים שהעליה שנרשמה בו, 0.3%, היא זהה לעלייה שנרשמה בדצמבר, וגבוהה מהעלייה בנובמבר. אז על איזו התמתנות מדבר כהן? הוא מסר לנו כי "בראייה של החודשים קדימה… הנגיד מציין אף הוא שיש צפי להתמתנות באינפלציה" (התגובה המלאה תובא בהמשך). האם תיקון כזה של הניסוח המקורי - במקום האינפלציה מתמתנת, האינפלציה צפויה להתמתן בעתיד - הופך את דבריו של כהן למדויקים יותר? לא לגמרי. אומנם על פי נתוני בנק ישראל שעודכנו בתחילת פברואר, בינואר ממוצע תחזיות האינפלציה ל־12 החודשים הבאים היה נמוך יותר מאשר בדצמבר (2.8% לעומת 2.9%), אך מאז חלו שינויים: עם פרסום החלטת הריבית האחרונה פורסם עדכון גם לתחזיות הללו שאמנם לא כלל נתון משוקלל, אך מצוין בו כי נכון לשבוע שעבר, התחזיות והציפיות לאינפלציה דווקא עלו בהשוואה לאלה שהיו במועד העלאת הריבית הקודמת.

מי קובע את הריבית? עיקר העניין בציוץ של כהן נגע לכך שהשתמעה ממנו קריאה להתערבות בעצמאות בנק ישראל (כהן מכחיש כי התכוון לכך). כדי להרגיע את הרוחות צייץ בהמשך ראש הממשלה בנימין נתניהו: "חוק 'בנק ישראל' עבר בהנהגתי והוא מבטיח את עצמאות הוועדה המוניטירית בראשות הנגיד בקביעת הריבית. שום דבר לא ישנה זאת". ואכן, לאחר שבעבר קבע החוק שהנגיד רשאי לקבוע את שער הריבית בכפוף לאישור הממשלה ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת - שגם היא ממונה על ידי הממשלה - ב־2010, בתקופת כהונתו של נתניהו, שונה חוק בנק ישראל (בהתאם להמלצות של ועדות רבות, שמונו מאז שנות ה־80). לפי החוק החדש מי שקובע את הריבית הוא אינו הנגיד לבדו, כפי שמקובל לעתים לחשוב, אלא "הוועדה המוניטרית". הנגיד משמש כיו"ר הוועדה שמונה שישה חברים - שלושה מבנק ישראל ושלושה נציגי ציבור.

וזוהי התגובה המלאה שנמסרה לנו מהשר כהן: "ראשית, נבהיר שהשר כהן תומך בעצמאות מלאה של בנק ישראל. אך יחד עם זאת הוא חושב שבעבודה משותפת של שר האוצר ונגיד בנק ישראל, שאמונים על הכלכלה הישראלית, צריך להשתמש בכלים נוספים להפחתת האינפלציה, באופן שיקטין את הצורך בהעלאות הריבית. לדוגמה, הפחתת המע״מ וכן הלאה. לגבי התמתנות האינפלציה, (מדובר ב)בראייה של החודשים קדימה, וכן גם הנגיד מציין אף הוא שיש צפי בהתמתנות באינפלציה".

בשורה התחתונה: דבריו של כהן לא נכונים. האינפלציה נמצאת כעת בשיא מאז 2008 כך שהיא לא התמתנה, לא בהיבט שנתי ולא בהשוואה לחודשים קודמים. גם ציפיות האינפלציה נמצאות במגמת עלייה, על פי העדכון האחרון שפרסם בנק ישראל.

תחקיר: יובל אינהורן