הרחבת גשר מוזס. גישה חדשה מצפון, לתחנת ''השלום'' וחיבור לקו האדום של הרכבת הקלה / הדמיה: יח''צ
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב "מחזירה לחיים" את התוכנית לקירוי נתיבי איילון, במתכונת מצומצמת מאוד יחסית להיקף הקירוי שעליו דובר בראשית הדרך - אך אולי רק כצעד ראשון בדרך לקירוי המלא.
הוועדה החליטה בישיבתה האחרונה "להעביר את מסמכי התוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות בכפוף לנוהל קידום תוכנית תשתיות לאומיות, ולהמליץ לוועדה לתשתיות לאומיות על קידומה המהיר של תוכנית אסטרטגית חשובה זו". ההחלטה נועדה, למעשה, להחזיר אל שולחן הדיונים את התוכנית, תת"ל 132, שהתשתית ליישומה הונחה כבר בשנת 2016, אז אושרה תוכנית האב לקירוי איילון - תוכנית החולשת על פני כ־2,500 דונם וכוללת בין היתר 240 דונם של פארק ציבורי.
● איך הגיעה עיריית תל אביב להיטל השבחה חריג של 40% לקרקע שנמכרה בנווה צדק
● בכירה בנתיבי איילון מגלה: כך מתעכבים פרויקטים בגלל פוליטיקה
● פחות משנה לבחירות ברשויות המקומיות: התושבים מתנגדים וראשי הערים מעכבים פרויקטי תשתית
התוכנית הנוכחית תקודם במתכונת מצומצמת משמעותית: הרחבת שני גשרים בין מחלף השלום למחלף ארלוזורוב של נתיבי איילון, שתיצור קירוי בשטח של כ־43 דונם (כולל שטח הגשרים הקיימים). היא תציע שטחים ציבוריים בלבד - פארק פתוח, נטיעות, שבילי הולכי רגל, שבילי אופניים ועוד - ללא כל בינוי משמעותי למעט מבנים קטנים כדוגמת קיוסקים, עגלות קפה, ביתנים ודוכנים שונים.
"תוכנית שיכולה להתרחב ולהתעבות"
רבות דובר על הצמצום של התוכנית, ועל המעבר מקירוי נרחב מאוד - שמתחיל בגשר ההגנה בדרום ומגיע עד לגשר ההלכה ולפארק הירקון מצפון, בתקציב של כשני מיליארד שקל - לקירוי של שני גשרים בלבד.
הסיבות לצמצום הזה טכניות ברובן, ונובעות בעיקר מהקושי במציאת קרקע פנויה לרצועת הביסוס, רצועת אדמה שעליה אמורים לקום האלמנטים שיישאו את הקירוי ויחזיקו אותו. באזור שני הגשרים נמצאה הקרקע המתאימה לכך, ולכן התוכנית "התכנסה" להרחבת שניהם בלבד.
עם זאת, נראה כי זהו לא סוף פסוק באשר לחזון המלא לקירוי איילון: "מדובר רק בשלב ראשון של המפעל הגדול הזה", אומר אדריכל אורי מזור, שותף ומנהל במשרד מזור־פירשט אדריכלים ומתכנני ערים המהווה חלק מצוות התכנון של התוכנית החדשה. "זאת התחלה, כמו כל מגדל שצומח ראשון כחלק מתוכנית גדולה. בשלב הנוכחי הפוטנציאל ההנדסי, הסטטוטורי והטכני הוא לקיים את שני הקירויים הללו, אבל זו תוכנית שיכולה להתרחב ולהתעבות ולהשלים את עצמה עד לקירוי משמעותי יותר. בעתיד אפשר יהיה ליזום תוכניות נוספות שיאפשרו קירוי גם בחלקים האחרים מעל איילון".
שנה עד שנתיים עד מתן תוקף לתוכנית
"כשמשהו מצליח נמצאת הדרך להמשיך אותו", מוסיף אדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים. "התוכנית להרחבת שני הגשרים היא רק סנונית ראשונה, ואני מעריך, מאמין ומקווה שלא האחרונה. ברגע שעוד ועוד אנשים ייהנו מהשטח הציבורי החדש, העיר תמצא את הדרך להרחיב את התהליך הזה".
נציין כי הוות"ל קבעה בעבר לוחות זמנים לאישור התוכנית הנוכחית עד למאי 2023, לוחות זמנים שככל הנראה לא יתממשו בפועל. אדריכל מזור מעריך כי יידרשו בין שנה לשנתיים עד למתן תוקף לתוכנית, וכמה שנים נוספות עד לסיום העבודות. עם זאת, בעירייה צופים כי "הדיון בתוכנית בוועדה לתשתיות לאומיות יהיה ברבעון הרביעי של השנה הנוכחית", ובהמשך לכך גורמים שונים אופטימיים לגבי סיכויי אישור התוכנית עד לסוף השנה.
השטח הנוסף: פעם וחצי כיכר רבין
התוכנית להרחבת הגשרים מתמקדת במקטע שבין מחלף השלום למחלף ארלוזורב בנתיבי איילון, ומתכננת הרחבה של גשר שיפמן הסמוך למסוף סבידור מרכז ושל גשר מוזס הסמוך למתחם מגדלי עזריאלי. גשר שיפמן יורחב בכשמונה דונמים, בעיקר לכיוון דרום, ויכלול גם חיבור לטיילת איילון ולמרחב BEYOND המוקם על הגבול עם גבעתיים.
גשר מוזס יורחב בכ־16 דונם, ויציע גישה חדשה, מצפון, לתחנת "השלום" של הרכבת הכבדה, וכן חיבור לקו האדום של הרכבת הקלה ולציר הולכי הרגל המתוכנן מרחוב יגאל אלון עד למגדלי עזריאלי. כך, יתווספו לעיר על פי התכנון כ־24 דונמים של שטחים ציבוריים פתוחים. שטחה של כיכר רבין, לשם השוואה, הוא 17 דונם.
"הקירויים הללו יוצרים שטח ציבורי פתוח משמעותי מאוד, וכן חיבוריות ויעילות", מסביר אדריכל מזור. "הם מיועדים להתגבר על המפגע שמייצרים נתיבי איילון להולכי הרגל, ולחבר בין מזרח העיר ומערבה - כמו גם בין תנועות של מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים): הרכבת הכבדה, המטרו הרכבת הקלה ועוד. זה אמור לעודד שימוש משמעותי בתחבורה הציבורית. מדובר באזור מוקף בפיתוח אינטנסיבי, שעוד יגדל משמעותית בשנים הקרובות, ולכן הוא יכול לשמש מקום נעים לשהייה עבור עשרות אלפי המועסקים שיעבדו ויעברו באזור".
"איילון כיום הוא סוג של חפיר, אשר יוצר נתק בין מזרח העיר למערבה", מוסיף אדריכל שנהב. "החיבור הזה מתבקש ונחוץ: אין טוב יותר מחיבור העיר באמצעות מרחב ציבורי שבו נפגשים התושבים משני הצדדים וקורות אינטראקציות נעימות של מפגשי אנשים. זו התחדשות עירונית יצירתית. עיריית תל אביב־יפו מחפשת כל העת דרכים ליצירת התחדשות עירונית כזו, ורעיון הקירוי הוא דוגמה נפלאה לכך".