גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פעוטונים חינם לגילאי 2־3? אף אחד לא יודע מה יהיה המודל וכמה הוא יעלה

תקציב המדינה אושר בממשלה, ונתניהו הכריז כי יינתן חינוך חינם לגילאי 2־3 ● אלא שהמודל ואופי הסבסוד עוד רחוקים מהסכמה: איך יתבצע מבחן ההכנסה? מה בנוגע להטבות המס? וכמה בכלל תעלה התוכנית? ● על אף החשיבות הרבה, מסתבר שאף אחד לא באמת יודע

מתוך וידאו שפורסם בפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו, שעסק בחינוך חינם לגיל הרך
מתוך וידאו שפורסם בפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו, שעסק בחינוך חינם לגיל הרך

"אנחנו מתקדמים בצעדים בתחום החינוך, החל מהמחויבות שלנו לתוכנית חינוך חינם לגילאי 0־3. השלב הראשון לגילאי 2־3 יוצא לדרך", צייץ ראש הממשלה נתניהו בחשבון הטוויטר שלו לאחר אישור התקציב בממשלה. אבל בפועל, אף אחד לא יודע איך ייראה המודל, האם ההבטחה ל"חינם" תהיה רלוונטית אפילו לגילאי 2־3, ומה תהיה העלות למדינה.

באוצר מנחיתים מכה על הפנסיות. ואיך מגיבים בהסתדרות? | ניתוח 
תיק "סולידי" עם תשואה של יותר מ-6%: האפשרויות שנוצרות מהירידות באג"ח | ניתוח 
הסעיף בתקציב שיעלה לעיריית תל אביב עשרות מיליוני שקלים בשנה 

על פי גורמים באוצר, למרות שהתקציב טכנית אושר בממשלה, החלק של סבסוד הפעוטונים מגיל 2־3 תלוי באוויר. בעוד שהתקבלה הסכמה עקרונית על סבסוד בסדר גודל של 1,800 שקל בחודש לפעוט (מתוך כ־2,350 שקל בחודש שהפעוטונים צפויים לעלות בשנה הבאה), המודל עצמו ואופי הסבסוד רחוק מהסכמה: כיצד יתבצע מבחן ההכנסה? האם הוא יכלול מיצוי כושר תעסוקה ואיך? האם יהיו גם נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי? האם יהיו ואוצ'רים עד שעת הצהרון בגנים פרטיים? כל אלו שאלות שכרגע אין להן תשובה.

זו אחת הסיבות שלמרות שהתקציב אושר בממשלה כבר ביום שישי האחרון, מסמכי התקציב הרשמיים עוד לא פורסמו לציבור. איש אינו יודע מה תהיה העלות ומה יהיה המודל, ולדבר השפעה ניכרת על ההתכנסות התקציבית ששר האוצר סמוטריץ' מעוניין בה.

גם העלות של התוכנית הפשוטה אינה ידועה

אלא שלא רק שפרטי התוכניות הזו אינם ידועים, גם העלות של התוכנית הפשוטה־לכאורה, של פעוטונים חינם מגיל 0־3, לא ברורה כלל. נתניהו הצהיר לפני הבחירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס שהעלות של פעוטונים חינם היא 6 מיליארד שקל בשנה. אך מהערכות גורמי מקצוע וגופי מחקר כלכליים שאספנו המספרים נעים בין 8 מיליארד ל־32 מיליארד. למה למרות הקונצנזוס הפוליטי על פעוטונים בחינם, אין קונצנזוס כלכלי על העלות לציבור? למה אף אחד לא באמת יודע כמה זה יעלה?

הציוץ של נתניהו לאחר אישור התקציב בממשלה

אחד המקורות שמשפיעים על הפערים הוא ספירת הילדים. כמה ילדים יש בגילאים הרלוונטיים? על פי הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת), בשנת 2016 היו 425,000 פעוטות בני 0־3. הלמ"ס לעומת זאת מציינים שבאותה תקופה היו בישראל 534,000 פעוטות. כלומר, פער של יותר ממאה אלף ילדים.

בנוסף, יש לציין שאלו לא העלויות היחידות של המהלך. החלת פעוטונים חינם לכל ילדי וילדות ישראל תדרוש העסקת כמות אדירה של מטפלות נוספות. אם נשמור על התקינה הנוכחית (בין 6 ל־11 פעוטות למטפלת) יהיה צורך במעל 67,000 מטפלות. וכמובן - עוד מנהלות ומבשלות.

הגדלה כוח האדם תדרוש העלאה של השכר הנמוך שמטפלות מרוויחות היום, שעומד על כ־8,300 שקל בחודש. כדי לגייס את הכמות הנדרשת, יידרש שכר גבוה עוד יותר. כמה? גם כאן יש מספר חישובים שונים שנעים בין 350 מיליון שקל ל־2.7 מיליארד שקל.

 

פורום קהלת לכלכלה ניסה להעריך פרמטר נוסף - איכות החינוך ומעבר ליחס פעוטות־מטפלות בהתאם להמלצת ה־OECD. המלצותיהם נעות בין יחס של 4־6 פעוטות למטפלת (בהתאם לגיל) ליחס של 3־4 פעוטות למטפלת. בשביל הסטנדרט הראשון נידרש להביא מעל 106 אלף מטפלות לפעוטונים, ובשביל הסטנדרט המחמיר נידרש ללא פחות מ־167 אלף מטפלות - מעל 4% מכלל כוח העבודה בישראל.

כל הרחבת תקינה תדרוש תוספות שכר נוספות, כדי לגייס את הכמות הנדרשת של כוח האדם. על פי חישוב קהלת, יחס של 4־6 ילדים למטפלת, יחד עם העלאת שכר מתונה של 10% בלבד יעלה לנו 20 מיליארד שקל בשנה. ויחס של 3־4 ילדים למטפלת, עם העלאת שכר של 25% יביא אותנו להוצאה אדירה של 32 מיליארד שקל בשנה. זו ההערכה הנרחבת ביותר לעלות הנדרשת.

בין קרן כצנלסון לפורום קהלת

בעוד שפורום קהלת מביא נתונים אלה כדי לטעון שיהיה קשה לממן יוזמה כזאת, בקרן ברל כצנלסון דווקא תומכים בפעוטונים חינם - ומביאים תחשיב לעלויות הפרויקט. אך גם הם מוצאים שהעלות גבוהה למדי: 14.7 מיליארד שקל בשנה, כולל שיפור תנאים מסוים והתכנסות ליחס תקינה גבוה יותר.

עם זאת, בקרן ברל כצנלסון לא אומרים כמה התנאים ישופרו, והאם זה יהיה מספיק כדי לגייס את כמות המטפלות הנדרשת. בשל העלות השוטפת האדירה, בקרן ברל כצנלסון ממליצים לפרוס את המדיניות על פני למעלה מעשור, כך שהגישה החינמית המלאה תהיה זמינה ב־2035.

פער נוסף בחישובים עוסק בשאלה כמה ילדים יירשמו בפועל לפעוטונים: לטענת קהלת, מדובר על כ־457 אלף ילדים שיירשמו לפעוטונים. על פי קרן ברל כצנלסון, מדובר ב־245 אלף ילדים בלבד - כחצי מכמות הפעוטות בגילאים הרלוונטיים. ומה יקרה בפועל? איש לא יודע. ההשלכות התקציביות, כמובן, אדירות.

בנוסף, ישנן עלויות בינוי הנדרשות לצורך הרחבה דרמטית של המעונות. סדרי הגודל עומדים על עשרות מיליארדים הוצאה חד פעמית, ועוד מיליארדים בהוצאה שוטפת על המשך הבנייה עם גידול האוכלוסייה. כיום, פעוטונים פרטיים מצויים בעיקר בבתים פרטיים או בחצרות שהוסבו לצורך כך, ונטישתם לצורך בניית פעוטונים של משרד החינוך תדרוש הוצאה ניכרת לאורך זמן. ניתן לצמצם הוצאה דרמטית זאת על ידי שימוש בתשתית הקיימת, למשל על ידי חלוקת שוברים לניצול בפעוטונים הפרטיים הקיימים. אבל באוצר רומזים שזה כנראה לא יקרה.

אפילו אחרי האישור, מדובר בחורים בנתונים

שתי הערכות נוספות, אחת של נתניהו שנאמרה בוועידת העסקים, ואחת של האוצר - פורסמו ללא תחשיב. נתניהו ציטט מספר של 6 מיליארד שקל בשנה, ולמרות פניות לסביבתו - לא התקבל תחשיב. הערכת האוצר פורסמה בלי תחשיב כמספר של 20 מיליארד שקל בשנה. מספר זה נמצא בין ההערכה של קרן ברל כצנלסון לזה של קהלת, וכנראה תלוי מאוד בהנחות היסוד שמשתמשים בהן.

הפערים בין ההערכות אדירים, ורגישים מאוד להנחות היסוד: כמה ילדים יהיו במערכת? מה יהיה שכר המטפלות? על כמה תעמוד התקינה ביחס בין פעוטות למטפלת? כמה בינוי יידרש? בכל מקרה, מדובר בהוצאה אדירה. זו כנראה הסיבה שבממשלה החליטו לצמצם את התוכנית לגילאי 2־3 בלבד, ולסבסד באופן חלקי (בלי "חינם"). אבל כמה תעלה התוכנית הנוכחית? אפילו היום, אחרי אישור התקציב בממשלה, מדובר עדיין בחורים בנתונים.

עוד כתבות

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל