גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השרים מחכים שנבחרת הדירקטורים תבוטל, וכ־20 חברות ממשלתיות תקועות

בתקווה לביטול נבחרת הדירקטורים, הממשלה מקפיאה את איוש 300 התקנים הפנויים בצמרת החברות הממשלתיות ● המחסור פוגע גם בחברות ענק כמו חברת חשמל והתעשייה האווירית ● בינתיים, רשות החברות מנסה לבלום את הממשלה ולגייס לעזרתה את שר האוצר

הממשלה מקפיאה את איוש 300 התקנים הפנויים בצמרת החברות הממשלתיות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הממשלה מקפיאה את איוש 300 התקנים הפנויים בצמרת החברות הממשלתיות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם הקמתה, סימנה הקואליציה למטרה את ביטול נבחרת הדירקטורים של רשות החברות. המהלך צפוי לפתוח לשרים את האפשרות למנות יו"רים ודירקטורים בחברות הממשלתיות, אף אם אינם עומדים בדרישות המקצועיות. התוכנית אומנם טרם יצאה לפועל, אך המטרה שהציבה לעצמה הממשלה כבר מחריפה את המחסור הקיים בחברות הממשלתיות כאשר שרים בממשלה מקפיאים את איוש התקנים החסרים, עד לביטול הנבחרת.

אבי טיומקין: "אם ההפיכה המשטרית תצא לפועל, ישראל בדרך להיות טורקיה"

חצי מהתקנים לא מאוישים

לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, יש כיום כ־300 משרות פנויות בדירקטוריונים מטעם המדינה, שהם כמעט מחצית מהתקנים. חלק מהחברות, כמו חברת החשמל, אף מתנהלות ללא יו"ר כבר תקופה ארוכה. מתוך כ־70 חברות ממשלתיות (ועוד כמה חברות בת), בקרוב ל־20 מהן נעדר הרוב המינימלי הנדרש בדירקטוריונים כדי לאפשר את תפקודם.

כדי לאפשר פעילות שוטפת של הדירקטוריון, בדרך כלל נדרש רוב של מינימום 5 דירקטורים בחברה קטנה, או 6־7 בחברה גדולה (כולל דירקטורים חיצוניים). לפי נתוני רשות החברות, לאחת החברות הממשלתיות הגדולות ביותר, התעשייה האווירית, יש רק 3 דירקטורים מטעם המדינה מתוך 12 אפשריים. חוסר איוש בולט גם בחברות ביטחוניות אחרות, כמו רפאל (6 מתוך 12), אלתא (6 מתוך 13) ותומר (3 מתוך 12). חברות בולטות אחרות שסובלות ממחסור הן, למשל, חברת החשמל (7 מתוך 21) ודירה להשכיר (5 מתוך 9).

במצב רגיל, שרי הממשלה החדשים היו קופצים על ההזדמנות לערוך מינויים רבים כל כך, אבל כשהם רואים באופק את האפשרות למנות דירקטורים בתנאים הרבה יותר נוחים, השרים גוררים רגליים. הנבחרת היא למעשה מאגר של אנשי ניהול בכירים, שעברו סינונים וראיונות, ומתוכו יכולים השרים למנות את נציגיהם לדירקטוריונים בחברות השונות. תומכים הנבחרת יגידו שהיא מציבה רף מקצועי למועמדים לחברות הממשלתיות ומנסה למנוע מינויים משיקולים זרים, גם אם לא תמיד מצליחה. אבל מתנגדיה, ובהם שרת התחבורה מירי רגב והשר דוד אמסלם יטענו שהנבחרת כובלת את ידי הממשלה.

קיימת גם ביקורת מתונה יותר כלפי מוסד הנבחרת, ההרכב שלה, היקפה והאופן שבו השרים בוחרים מתוכה את המועמדים. הטענות הללו, כמו גם האפשרות לרפורמה לייעול הליך המינויים, נידונות היום במסגרת ועדה מייעצת שמונתה רק בקיץ האחרון לנושא בראשות רקפת רוסק־עמינח. אבל בממשלה לא ממתינים בציפייה להמלצות הוועדה.

ההסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם הוקמה הממשלה כבר קבעו במפורש את היעד: "כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בתיקוני חקיקה נדרשים לביטול נבחרת הדירקטורים וכן ביטולן ועצירתן של ועדות איתור למיניהן". במילים אחרות, גם היו"רים והדירקטורים יהפכו למשרות אמון מורחבות של הפוליטיקאים.

מנכ"ל משרד ממשלתי, לדוגמה, נחשב למשרת אמון שבה לשרים יש גמישות מסוימת במינויים. שרת התחבורה רגב לקחה את הגמישות הזאת לקצה כשניסתה למנות את מקורבה, פעיל הליכוד משה בן זקן, לתפקיד מנכ"ל משרדה. ועדת המינויים פסלה את המינוי כיוון שהמועמד של רגב לא עמד בדרישות הסף, אבל רגב, שזעמה על ההחלטה, קבעה כי הוא ימונה לממלא מקום המשנה למנכ"ל ובעוד חצי שנה ימונה למנכ"ל. אם האיום על הנבחרת יתממש, רגב תוכל למנות את מקורביה לשבת בדירקטוריונים של רכבת ישראל ונמל אשדוד, שר האנרגיה ישראל כ"ץ יוכל למנות את אנשי שלומו בחברת החשמל, שר התקשורת שלמה קרעי יוכל לעשות בדואר ישראל כבשלו וכן הלאה.

כיוון שמוסד הנבחרת אינו מעוגן בחוק וגם לא הוקם על בסיס החלטת ממשלה, לכאורה די בשינוי נהלים והוראות של רשות החברות כדי לבטל את המנגנון הקיים ואין צורך בהסכמת הכנסת. עם זאת, הניסיון לביטול הנבחרת עלול ליצור חזית נוספת של הממשלה מול בית המשפט העליון. בג"ץ חיזק את מעמדה של הנבחרת רק בשנה שעברה בפסק דין על מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית חרף פסילתו בוועדת המינויים. גם היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה, עשויה להידרש לסוגיה. הניסיון הקודם של הליכוד לקבור את נבחרת הדירקטורים, בשנת 2020, נבלם בעקבות חוות דעת של המשנה ליועמ"ש דאז, דינה זילבר.

אבל הנבחרת עצמה היא לא המכשול היחיד שעומד בפני המבקשים לפרוץ את הליך המינויים. חוק החברות הממשלתיות קובע מספר הגבלות על מינוי דירקטורים, אוסר על ניגודי עניינים ומחייב התייעצות עם ועדת המינויים. כדי לעקוף את ההגבלות הללו, הקואליציה תידרש לשינויי חקיקה. עם זאת, נראה שהממשלה לא בחרה במסלול המהיר להעביר את הרפורמה הזו, שכן היא נעדרה מחוק ההסדרים שאישרה בשבוע שעבר.

מנהלת רשות החברות בקרב בלימה

מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, נמצאת בקרב בלימה מול יוזמת הממשלה. "הרשות תעשה כל שבידה כדי למנוע מעורבות פוליטית בניהול החברות הממשלתיות", אמרה השבוע רוזנבוים בכנס של לשכת רואי החשבון. לדבריה, המחסור המשמעותי בדירקטורים ויו"רים פוגע בתפקוד החברות הממשלתיות. רוזנבוים קראה "לשרים למנות דירקטורים מהנבחרת הקיימת, יש בה אנשים מצוינים שעברו סינון קפדני. אני דוחה בתוקף את האמירה שהכניסה לנבחרת נעשתה משיקולים פוליטיים".

האמירה שדוחה רוזנבוים היא ההנחה שחברי נבחרת הדירקטורים הם תומכי האופוזיציה, שהייתה בשלטון בתקופה שבה גובשה הנבחרת העדכנית. הטענה שנשמעת על ידי מתנגדי הנבחרת, היא שכביכול, שרי הממשלה הקודמת הריצו את אנשיהם לגשת לנבחרת כדי שיוכלו למנות אותם לאחר מכן לדירקטוריונים. אתרע מזלם ולאחר ההמתנה הממושכת, השקת הנבחרת יצאה לדרך באותו השבוע שבו הודיעה ממשלת לפיד על התפרקותה. למעשה מאז אותו יוני 2022 הוקפאו המינויים בשל הבחירות. בחברות המתינו להשבעת ממשלה חדשה, שתאייש את החוסרים, אך התנגדות הממשלה לנבחרת גוררת בלימה של מינויים חדשים כבר כ־8 חודשים.

סמוטריץ' יגבה את רשות החברות?

על רשות החברות אמון שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. כחלק מתפקידו ולצד השרים במשרדים הרלוונטיים, הוא גם אחראי על מינוי הבכירים לחברות. במשא ומתן על תקציב המדינה, סמוטריץ' לא היסס לדרוש מחבריו לממשלה לוותר על הבטחות שקיבלו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, האם ידחק בשרים לוותר על דריסת מוסד המינויים? כרגע דומיה נשמעת מכיוונו. רוזנבוים ציינה בדבריה כי "השר סמוטריץ' מגבה את הדרג המקצועי, פועל בענייניות מלאה והצליח להעביר תקציב מורכב. כשר אוצר הוא מאפשר לרשות לפעול ואין התערבות פוליטית". את הנוסח הזהיר שבו בחרה רוזנבוים ניתן לפרש ככל היותר כקריאה לסמוטריץ' לגבות אותה במאבק על המינויים.

מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב, תקף בחריפות את כוונת הממשלה לבטל את נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, שאותה הוא ייסד. יוגב השווה את הכוונה לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה: "הסיכון להחזר הפוליטיזציה של החברות הממשלתיות דומה לאחד הסיכויים המרכזיים ברפורמה המשפטית, אם היא תתקבל במלואה. בסופו של דבר, מינויים פוליטיים של מקורבים שאינם מתאימים, יכולים לגרום לנזק כספי ולמערכת בלתי עצמאית ומושחתת", אמר יוגב לגלובס. לטענתו, "ביטול הנבחרת עלול לגרום לנזק של כ־5 מיליארד שקל בשנה לפחות, כי זה השיפור הכספי שקרה בזכות הנבחרת עצמה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור