ד''ר קשיף צדיק שהקים חברת ביומד בישראל אחרי ביקור במנזר שאולין / צילום: מתוך אתר מכון היידלברג. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
כשחממת הביוטק הישראלית AION Labs יצאה בקול קורא לטכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות לגילוי נוגדנים טיפוליים, היא לא ידעה מה היא תקבל. בניגוד לחממות אחרות, שמחפשות חברות קיימות, AION עובדת הפוך: החממה, ששותפות בה חברות התרופות המובילות אסטרהזנקה, מרק, פייזר וטבע, לצד AWS ו־Israel Biotech Fund, קודם כול מגדירה צורך, ואז מאפשרת לצוותים מכל העולם להתארגן ולהשתתף בתחרות על הקמת החברה המתאימה לאותו צורך. הצוותים משתתפים ב"בוט קאמפ" שבו ההצעות שלהם מתגבשות, אך רק צוות אחד זוכה.
בבוטקאמפ הראשון (עד כה היו ארבעה), שנערך בתחילת השנה, זכתה קבוצה בהובלת קשיף צדיק, מדען בריטי ובן למשפחה הודית, שהגיע לתחום הביולוגיה החישובית מכיוון לא צפוי - קונג פו.
הנזירים שהערימו על הפיזיולוגיה
"למדתי פיזיקה תיאורטית בקיימברידג', ומבחינתי עסקתי בסוגיות הכי מרתקות של הקיום - אסטרופיזיקה, קוואנטים, חורים שחורים. זה היה מאוד מעורר מבחינה אינטלקטואלית", הוא מספר לגלובס. אבל יום אחד הגיע לעיר "רואד שואו" של מסדר נזירי שאולין, וחייו של צדיק השתנו. "ראיתי אותם מדגימים דברים מדהימים, למשל שוכבים על מיטת מסמרים בזמן ששוברים עליהם אבנים. הם טוענים שהיכולות הללו מגיעות מהכוח המנטלי שנותנת להם המדיטציה שלהם".
מנזר השאולינים הוא מנזר בודהיסטי בסין, שנחשב המקור לזרם הבודהיזם צ'אן, שהתגלגל לשם היפני זן. הנזירים פיתחו אמנויות לחימה, ובהן "קונג פו שאולין".
צדיק מספר שהביט בנזירים והבין שהם מערימים באמצעות האנרגיה המנטלית שלהם על הביולוגיה ועל הפיזיולוגיה כפי שהמדע המערבי מכיר אותה. אך הוא היה משוכנע גם שיש לכך הסבר מדעי. לכן הוא הקפיא את לימודיו ונסע לתרגל קונג פו במנזר שאוליני.
"אם קודם התלהבתי מפיזיקה, כעת התלהבתי מביולוגיה או יותר נכון מהפיזיקה הכל כך הרבה יותר מורכבת של המערכות החיות. הפיזיקה היום יודעת לנבא איך ייראו חיים של כוכב, גם רחוק מאוד, אבל אין לה מושג מדוע עכברים חיים כשנתיים ובני אדם חיים כשמונים שנה".
"דרושות משוואות פשוטות לביולוגיה"
כשצדיק חזר לבריטניה, הוא הגדיר לעצמו משימה: להשתתף ביצירת פיזיקה מורכבת שיכולה לתאר גם את הביולוגיה. "בפיזיקה אנחנו מנסים להבין כמה שיותר באמצעות משוואות פשוטות ככל האפשר, אך בתיאור של מערכות ביולוגיות הרעיון הזה קורס לגמרי. אנחנו זקוקים למשוואות שמתחילות מרמת הפיזיקה המוכרת לנו אבל הופכות להיות הרבה יותר מורכבות".
התחום הכי קרוב לעיסוק בשאלות האלה היום הוא ביופיזיקה מולקולרית, ובו בחר צדיק לעשות את הדוקטורט שלו. "אנחנו מנסים להבין את ההשפעות של כוחות פיזיקליים על האופן שבו חלבונים מתקפלים, נקשרים זה לזה ולתרופות".
תחום העיסוק שלך נשמע דומה לזה של תוכנת אלפא פולד של גוגל.
"התוכנה הזאת מנסה בעיקר לנבא את אופן הקיפול של החלבון לפי הרצף הגנטי שלו, וזו פריצת דרך. אנחנו ממשיכים את התהליך הזה ובוחנים איך הקיפול מושפע מנוכחות של חלבונים אחרים ואיך החלבונים מתקשרים זה עם זה. ואם יש כמה פיצ'רים שאת רוצה לראות בחלבון, איך מהנדסים אחורה את הרצף שלו. אנחנו נעזרים גם בכלים של גוגל, אלפא פולד וכלים אחרים".
צדיק מספר שהגיע למצב שבו הוא יכול לתכנן חלבון כך שתהיה לו תכונה מסוימת, או שני חלבונים הפועלים יחד, והאתגר הוא לממש את היכולות הללו בתכנון תרופות. "היום רוב תכנון התרופות הממוחשב מתחיל בכמה חלבונים שאת כבר מכירה ורוצה לשפר אותם, ואז את מתחילה לשנות את הרצפים ומנסה לשנות חומצת אמינו אחת ולראות מה יקרה, ואז עוד אחת. אנחנו עושים את זה בקליק. אומרים לאלגוריתם מה רוצים ויוצא חלבון".
"משמעת הקונג פו עזרה בבוט קאמפ"
לדברי מתי גיל, מנכ"ל AION, "מדובר במדע תקדימי שפותר אתגרים מדהימים באמצעות חישוביות. החברות הזכייניות של AION, שכבר חשבו שראו הכול, אמרו שזה משהו מיוחד".
צדיק מספר שחוויית הבוט קאמפ הייתה אינטנסיבית. "בודקים לא רק את המדע של הקבוצה אלא גם את יכולת המנהיגות של הצוות. זה אומר שהעומס גדול וגם, אפשר לומר, מנסים לעצבן אותך קצת. המשמעת המנטלית של הקונג פו עבדה בשבילי"
בעקבות הזכייה, צדיק יעבור להתגורר בישראל עם משפחתו. אשתו עוסקת גם היא בביולוגיה מולקולרית, כך שהמדינה "תרוויח" שני מוחות במקום אחד.
לצוות המנצח של צדיק יצטרפו חברים גם מצוותים אחרים שהשתתפו בבוט קאמפ.
לדברי גיל, הבוט קאמפ מאפשר לחממה גישה למאגר טאלנטים מכל העולם.
"כאשר חקרנו את השוק הישראלי, ראינו שיש פה הרבה כישרון, אבל חסרים רכיבי כישרון ספציפיים, ואין מספיק חברות טובות מתאימות להשקעה. הבנו שאם רוצים לממש את הכישרון בארץ לאקוסיסטם של חברות בתחום החישובי, אנחנו צריכים לייסד אותן ולהביא אליהן אנשים מכל העולם, לצד הישראלים".