גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר מ־20 שנה הפד עיצב את כוחות השוק. עכשיו הגיע המחיר

"לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה ושמה מכונת הדפסה, והיא מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא רוצה" ● המשפט הזה של יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי מ־2002 מתאר אולי בצורה הטובה ביותר את המנוע החזק בכלכלה העולמית: יותר מכל ביקוש או היצע, מדפסות הכסף מעצבות את כוחות השוק ● אבל ב־2022 התברר מחיר ההרחבות הכמותיות, והאינפלציה זינקה ● כעת, ניסיונות הפד לצנן את המשק שהרתיח עלולים להוביל למיתון קשה ● מאמר שני בסדרה

הדפסת שטרות של 5 דולרים בוושינגטון / צילום: Reuters, Gary Cameron
הדפסת שטרות של 5 דולרים בוושינגטון / צילום: Reuters, Gary Cameron

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com.

את שהתרחש בעולם בעשרים השנים האחרונות היטיב לתאר בתחילתן בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב בשנים 2006־2014, בנאום משנת 2002: "לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה ושמה מכונת הדפסה והיא מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא רוצה". ואכן, מאז 2008 יצר הפד יותר מ־8 טריליון דולר, כשני שלישים מהם הזרים לכיסוי גירעונות הממשלה הפדרלית, והיתר לשוק הדיור בדמות אג"ח מגובות משכנתאות.

פגישת הבנקאים הסודית והמשבר הענק: היום בו נולד הפדרל ריזרב
הקורונה נשארת מאחור? ההתאוששות של סין כבר כאן

איך נולדו המדפסות?

אך הפדרל ריזרב לא רק ייצר כסף באופן ישיר הוא גם השפיע, באמצעות מנגנון הריבית, על כמות הכסף ש"יצרו" הבנקים המסחריים באמצעות אשראי, ובמנגנון הידוע בשם "בנקאות ברזרבה חלקית".

הרעיון נולד אי שם בשנת 1656, סוחר הולנדי בשם יוהן פלמסטרוכן הגיע לשוודיה וביקש מהמלך רישיון להקים את הבנק הראשון במדינה. בבנק יכלו הלקוחות להפקיד למשמורת מטבעות מסוגים שונים, ולקבל מהבנק עבורם שטרות המאשרים את סך הפקדותיהם. השטרות גם אישרו למחזיקים בהם כי הכספים זמינים למשיכה על פי דרישת האוחז בשטר. כך הפכה העברת השטר לדרך נוחה להעברת הבעלות במטבעות, מה שגם הפך את השטרות, דה פקטו, לכסף הנייר הראשון במדינה.

לאחר שהובטחו לכתר חלק נכבד בהכנסות, אושרו למר פלמסטרוכן שני צ'רטרים. אחד להקמת "בנק הפקדות" כמתואר לעיל, והשני להקמת "בנק הלוואות", שייתן ללקוחותיו אשראי שמקורו בהון בעליו. בנקים מסוג זה כבר התקיימו באיטליה מזה כמה מאות שנים. גם את האשראי הזה נתן פלמסטרוכן באמצעות שטרות הנייר, המגובה כאמור בהון הבעלים המופקד בבנק.

בהעדר מתחרים, זכו הבנקים של פלמסטרוכן להצלחה מסחררת. אבל חיש מהר נגמר הון הבעלים בבנק ההלוואות ולא היה עוד כסף למתן אשראי. או אז חשב מר פלמסטרוכן על רעיון מבריק אשר שינה לעד את העולם: הרי בבנק ההפקדות יושב כסף רב, אך הסיכוי כי המפקידים כולם כאחד, יבואו באותו רגע ויבקשו את כספם נמוך מאוד. "מדוע שלא אתן הלוואות נוספות בכסף הנייר החדש כנגד חלק מהפקדות אלו?" אמר לעצמו.

אמר ועשה. וכך נוספו הלוואות שניתנו בשטרות הנייר שלא היו מגובים אחד לאחד בכסף מתכת הנמצא בכספות הבנק. השיטה עבדה מצוין כשנתיים, עד אשר ההמון התנפל על הבנק וביקש להחליף את הנייר בחזרה לכסף המתכת. או אז, בהעדר די כסף מתכת לכיסוי השטרות, פשט הבנק את הרגל. מר פלמסטרוכן עמד למשפט, גורש משוודיה, ומת זמן קצר לאחר מכן, אך הרעיון אותו המציא חי ופורח עד ימנו. בנקים המלווים יותר כסף ממה שמופקד בכספותיהם הפך לסטנדרט והמנגנון מכונה "בנקאות ברזרבה חלקית" והוא בפועל מכונה לייצור כסף חדש, בדמות חוב.

שני גורמים מרכזיים משפיעים על כמות הכסף המיוצר: האחד הוא יחס הרזרבה שישמור הבנק, כלומר היחס בין האשראי הניתן לסך ההפקדות, והשני הוא שיעור הריבית, כלומר מחיר הכסף, אשר יכתיב את רצון הלווים ללוות. בשנת 1893, שעה שלבנקים לא היה את הפדרל ריזרב, מושיע ממשלתי לעת צרה, עמד יחס הרזרבה בארה"ב על 22%־25%. בשנת 1923, לאחר הקמת הפד, נפל היחס ל־13%, ועד 1953 ירד המספר ל־7%. ערב המשבר ב־2008 יחס הרזרבה אצל מלווי המשכנתאות הגדולים עמד על־1.5%, ובסוף מרץ 2020, במענה למשבר הקורונה, הוריד הפד את יחס הרזרבה לאפס.

אך לא רק הבנקים נכנסו לעסקי ייצור הכסף. גם לממשלות היה תפקיד. מאז המצאת הכסף, לפני כ־6,500 שנה, ועד לפני כ־50 שנה, בסיס הכסף היה בד"כ הזהב. אבל למרות שהשטרות שהדפיסו הממשלות במאות האחרונות היו נקובים וברי החלפה לזהב, כמות השטרות שהודפסו הייתה גדולה מכמות הזהב. וכל זאת, הכמות הייתה מוגבלת. בארה"ב למשל, קבע החוק כי לאוצר יהיה כיסוי של 40% בזהב לשטרות שבמחזור, האחוז הוקטן לאחר מלחמת העולם השנייה ל־25%. כל זה שונה בשנת 1968 שעה שהקונגרס ביטל, לבקשת הנשיא ג'ונסון, את חובת הכיסוי בזהב לכסף שבמחזור. בשנת 1971 נעלם הזהב מהמערכת המוניטרית, שעה שהנשיא ניקסון ביטל באופן חד צדדי את ההסכמים המוניטריים הבינלאומיים ("הסכמי ברטון וודס") שנחתמו אחרי מלחמת העולם השנייה, וקבעו את ההצמדה של הדולר לזהב. ללא ההגבלות הפיזיות, היו שערי הריבית ויחס הרזרבה הגורמים היחידים שהגדירו את כמות הכסף המיוצר.

עליית מדרגה במאה ה־21

לאחר משבר הדוט.קום בתחילת המילניום הוריד הפד את הריבית הבסיסית במשק ל־1%־1.75% (שיא שלילי מאז שנת 1958). הריבית הנמוכה הזו איפשרה לוול סטריט לנפח את בועת הנדל"ן של 2002־2006, שהסתיימה כזכור במשבר שסיכן את יציבות המערכת הפיננסית העולמית כולה.

לאחר שהתפוצצה הבועה ב־2008, ובניסיון למנוע קריסה טוטאלית, חזר הפד והוריד את הריבית, שעלתה בשנת 2005־2006 עד כדי 5.25%, לאפס. במקביל, החל הפד לראשונה בתולדותיו להדפיס ולהזרים באופן מסיבי כסף מהאוויר. ההדפסות כונו "הרחבה כמותית" (Quantitative easing QE). עד שהסתיימה ההרחבה הכמותית הראשונה, בשנת 2010, רכש הפד 1.25 טריליון דולר באג"ח מגובות משכנתאות, והזרים לבנקים כסף חדש במקום המשכנאות הרעילות שהיו בידי המוסדות הפיננסיים. הפד גם רכש כחצי טריליון דולר של חוב ממשלתי, ולא עצר. במהלך השנים הבאות ובכדי לאושש את הכלכלה, המשיך הפד והדפיס. בין נובמבר 2010 ועד מחצית 2011 רכש הפד במסגרת מה שיכונה הרחבה כמותית 2, עוד 600 מיליארד דולר של חוב ממשלתי. בספטמבר 2012 חזר הפד למדפסת, והחל את הרחבה כמותית 3, במסגרתה הדפיס ורכש 40 מיליארד דולר בחודש, בעיקר של אג"חים מגובות משכנתאות. בסוף אותה שנה הוגדלו הסכומים החודשיים ל־85 מיליארד דולר. עד שהפסיק את הרכישות, בסוף 2014, הודפסו עוד 1.5 טריליון דולר ומאזן הפד צמח ל־4.5 טריליון דולר.

עם פרוץ הקורונה חידש הפד את ההדפסה על סטרואידים, מעל 4.5 טריליון דולר חדשים עד מחצית 2022. בסה"כ הדפיס הפד בין 2008 למחצית 2022 מעל 8 טריליון דולר. והוא לא היה לבד. גם שאר הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (האירופאי, היפני, והסיני) לא טמנו ידם במדפסת, בין 2008 ועד 2022 הדפיסו כל הבנקים המרכזיים הגדולים יחדיו, כולל הפד, סך של 27 טריליון דולר חדשים מהאוויר.

מלבד הבנקים המרכזיים, גם הבנקים המסחריים עסקו בייצור מסיבי של כסף-חוב. בארה"ב לבדה נוצרו מאז תחילת המאה ה־21 בסה"כ כ־65 טריליון דולר חדשים. גידול מסיבי, של כמעט פי ארבעה, באספקת הכסף.

ים הכסף משפיע

להדפסות הכסף המאסיביות היו השפעות מרחיקות לכת בכל העולם, ממפעלי התעשייה בסין ועד מגדלי ההייטק בהרצליה, ממחירי המניות בוול סטריט ועד מחירי הדירות באור יהודה. אחרי הכול, יותר מהביקושים, מה שקובע את מחיר המוצרים הוא זמינותו של כסף לשלם עבורם. במאה השנים שבין 1895 ל־1995 אוכלוסיית ארה"ב גדלה בכמעט פי ארבעה, כ־190 מיליון תושבים, אך מחירי הבתים בהתאמה למדד, נותרו ללא שינוי. לאורך יותר מ־110 שנה, מדד קייס שילר למחירי הדיור נע, בהתאמה למדד, בתוך רצועה צרה של פלוס ומינוס 12%. אך לפתע, בין השנים 2000־2022 המדד קפץ פי שניים, ובין מרץ 2020 ליוני 2022 בלבד הוא קפץ בכ־45%. המחיר החציוני לבית באמריקה למשל, עלה במאה הנוכחית בהתאמה למדד בכמעט פי שניים, מכ־203 אלף דולר לכ־392 אלף. הייתה לכך סיבה אחת - 8 טריליון דולר של משכנתאות חדשות שנטלו משקי בית לרכישת בית למגורים. מעל שליש מהסכום, כ־2.7 טריליון דולר, מקורו בהדפסה ישירה של הפד מאז 2009.

שעה שהאשראי נעשה נפוץ וזול, והצרכנים והחברות היו מוכנים ליטול ממנו ללא גבול לרכישת מניות, נדל"ן ומוצרי צריכה, עלה גם יוקר המחייה. הסיבה לכך פשוטה: תמיד ייצור הכסף והאשראי היה מהיר יותר מהיכולת לייצר מוצרים וישורתים ולענות על הביקוש הגובר.

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jess Rapfogel

להדפסות הכסף המסיביות הייתה השפעה דרמטית על הכלכלה האמריקאית בכלל ועל שוקי ההון בפרט. כך עלו מחירי המניות בכמעט פי ארבעה מאז תחילת המאה ה־21, וחלק לא מבוטל מרכישת המניות בוצע באשראי. בשנת 2021, לדוגמה, שיעור אשראי לרכישות ממונפות של מניות עמד בממוצע על כ־850 מיליארד דולר.

אבל לא רק משקיעים רכשו מניות באשראי. גם חברות מימנו כך רכישות עצמיות של מניותהן שלהן. בין 2009 ל־2022 הוציאו החברות מעל 7 טריליון דולר לרכישות עצמיות של מניות. על פי סוכנות הדירוג פיץ', החברות השקיעו 60%־120% מתזרים המזומנים הנקי שלהן לרכישות אלו. על פי המגזין פורצ'ן, בשנת 2019 יותר ממחצית הרכישות העצמיות (כ־728 מיליארד דולר) נעשתה באשראי. כך למשל, הענקית IBM הוציאה על רכישות עצמיות של מניותיה בשנים 1999־2019 כ־176 מיליארד דולר סך־הכול. באותם 20 שנה היא גם הגדילה את חובותיה ארוכי הטווח מכ־14 מיליארד דולר לכ־131 מיליארד. מניות החברה אגב ירדו ב־61%, בהתאמה למדד, בתקופה הנ"ל.

מי נהנה מבועת האשראי?

מבועת נכסים זו, הממומנת באשראי, נהנו בעיקר בעלי ההון. אותו עשירון עליון, מחזיק בכ־90% מהמניות וכ־45% מעושר הנדל"ן באמריקה. במקביל, ההדפסות והחובות המסיביים שחקו את כוח הקנייה של האמריקאים, ובין השנים 2000־2021, השכר החציוני נותר, בהתאמה למדד, כמעט ללא שינוי. בינתיים, מוצרים מרכזיים שאינם ניתנים לייבוא כמו חינוך, שירותי בריאות, וכמובן נדל"ן התייקרו ב־60%־120% מעבר לעליית המדד.

בשנת 2022 הגיע השיבוש גם למחירים במכולת ולמדד הרשמי, והפד נבהל. גם נתוני השכר, שמצביעים על גידול מתמיד, מבטיחים כי האינפלציה רחוקה מריסון. החשש מסחרור אינפלציוני הביא את הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות את הריבית באגרסיביות, ואף לצמצם את מאזנו, בתקווה שהמשק והאינפלציה יתקררו. אך מה שבא בקלות לא נעלם באותה הקלות, ובמשק השקוע בחובות ענק ובנוי על מיחזור וגידול בלתי פוסק שלהם, עליית ריבית ומחנק אשראי יכול להתדרדר במהירות למיתון נרחב ומשבר חברתי.

מאז תחילת המאה ה־21 מה שעומד במרכז הכלכלה ומכתיב את רוב המתרחש בה הוא גור ם אחד - הפדרל ריזרב ומדיניותו המוניטרית. ביותר מ־16 מתוך 22 השנים שבמאה הזו עמדה ריבית הבסיס (ה־FFR) מתחת לשיעור האינפלציה, ובכמעט מחצית התקופה היא עמדה על אפס, תופעה כמוה לא הייתה מעולם. משלקח הפד על עצמו את ניהולה של הכלכלה באמצעות מניפולציה בשערי הריבית ובייצור הכסף, הוא הפך גם אחראי לתוצאות. מילותיו של ברננקי מלפני 20 שנה אודות המכונה המופלאה להדפסת דולרים נשכה את הפד, והפכה לנטל עצום על מנהיגיו היום. לכוד בין הסיכון לאינפלציה מתמשכת וגוברת, לבין למיתון קשה במשק השקוע באינסוף חוב, מנסה היו"ר הנוכחי ג'רום פאוול להלך על חבל דק. אך רק ימים יגידו מה יעלה בגורלו, ובגורל הכלכלה העולמית הכרוכה בעקביו.

עוד כתבות

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13