גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר מ־20 שנה הפד עיצב את כוחות השוק. עכשיו הגיע המחיר

"לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה ושמה מכונת הדפסה, והיא מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא רוצה" ● המשפט הזה של יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי מ־2002 מתאר אולי בצורה הטובה ביותר את המנוע החזק בכלכלה העולמית: יותר מכל ביקוש או היצע, מדפסות הכסף מעצבות את כוחות השוק ● אבל ב־2022 התברר מחיר ההרחבות הכמותיות, והאינפלציה זינקה ● כעת, ניסיונות הפד לצנן את המשק שהרתיח עלולים להוביל למיתון קשה ● מאמר שני בסדרה

הדפסת שטרות של 5 דולרים בוושינגטון / צילום: Reuters, Gary Cameron
הדפסת שטרות של 5 דולרים בוושינגטון / צילום: Reuters, Gary Cameron

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com.

את שהתרחש בעולם בעשרים השנים האחרונות היטיב לתאר בתחילתן בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב בשנים 2006־2014, בנאום משנת 2002: "לממשלת ארה"ב יש טכנולוגיה ושמה מכונת הדפסה והיא מאפשרת לה לייצר כמה דולרים שהיא רוצה". ואכן, מאז 2008 יצר הפד יותר מ־8 טריליון דולר, כשני שלישים מהם הזרים לכיסוי גירעונות הממשלה הפדרלית, והיתר לשוק הדיור בדמות אג"ח מגובות משכנתאות.

פגישת הבנקאים הסודית והמשבר הענק: היום בו נולד הפדרל ריזרב
הקורונה נשארת מאחור? ההתאוששות של סין כבר כאן

איך נולדו המדפסות?

אך הפדרל ריזרב לא רק ייצר כסף באופן ישיר הוא גם השפיע, באמצעות מנגנון הריבית, על כמות הכסף ש"יצרו" הבנקים המסחריים באמצעות אשראי, ובמנגנון הידוע בשם "בנקאות ברזרבה חלקית".

הרעיון נולד אי שם בשנת 1656, סוחר הולנדי בשם יוהן פלמסטרוכן הגיע לשוודיה וביקש מהמלך רישיון להקים את הבנק הראשון במדינה. בבנק יכלו הלקוחות להפקיד למשמורת מטבעות מסוגים שונים, ולקבל מהבנק עבורם שטרות המאשרים את סך הפקדותיהם. השטרות גם אישרו למחזיקים בהם כי הכספים זמינים למשיכה על פי דרישת האוחז בשטר. כך הפכה העברת השטר לדרך נוחה להעברת הבעלות במטבעות, מה שגם הפך את השטרות, דה פקטו, לכסף הנייר הראשון במדינה.

לאחר שהובטחו לכתר חלק נכבד בהכנסות, אושרו למר פלמסטרוכן שני צ'רטרים. אחד להקמת "בנק הפקדות" כמתואר לעיל, והשני להקמת "בנק הלוואות", שייתן ללקוחותיו אשראי שמקורו בהון בעליו. בנקים מסוג זה כבר התקיימו באיטליה מזה כמה מאות שנים. גם את האשראי הזה נתן פלמסטרוכן באמצעות שטרות הנייר, המגובה כאמור בהון הבעלים המופקד בבנק.

בהעדר מתחרים, זכו הבנקים של פלמסטרוכן להצלחה מסחררת. אבל חיש מהר נגמר הון הבעלים בבנק ההלוואות ולא היה עוד כסף למתן אשראי. או אז חשב מר פלמסטרוכן על רעיון מבריק אשר שינה לעד את העולם: הרי בבנק ההפקדות יושב כסף רב, אך הסיכוי כי המפקידים כולם כאחד, יבואו באותו רגע ויבקשו את כספם נמוך מאוד. "מדוע שלא אתן הלוואות נוספות בכסף הנייר החדש כנגד חלק מהפקדות אלו?" אמר לעצמו.

אמר ועשה. וכך נוספו הלוואות שניתנו בשטרות הנייר שלא היו מגובים אחד לאחד בכסף מתכת הנמצא בכספות הבנק. השיטה עבדה מצוין כשנתיים, עד אשר ההמון התנפל על הבנק וביקש להחליף את הנייר בחזרה לכסף המתכת. או אז, בהעדר די כסף מתכת לכיסוי השטרות, פשט הבנק את הרגל. מר פלמסטרוכן עמד למשפט, גורש משוודיה, ומת זמן קצר לאחר מכן, אך הרעיון אותו המציא חי ופורח עד ימנו. בנקים המלווים יותר כסף ממה שמופקד בכספותיהם הפך לסטנדרט והמנגנון מכונה "בנקאות ברזרבה חלקית" והוא בפועל מכונה לייצור כסף חדש, בדמות חוב.

שני גורמים מרכזיים משפיעים על כמות הכסף המיוצר: האחד הוא יחס הרזרבה שישמור הבנק, כלומר היחס בין האשראי הניתן לסך ההפקדות, והשני הוא שיעור הריבית, כלומר מחיר הכסף, אשר יכתיב את רצון הלווים ללוות. בשנת 1893, שעה שלבנקים לא היה את הפדרל ריזרב, מושיע ממשלתי לעת צרה, עמד יחס הרזרבה בארה"ב על 22%־25%. בשנת 1923, לאחר הקמת הפד, נפל היחס ל־13%, ועד 1953 ירד המספר ל־7%. ערב המשבר ב־2008 יחס הרזרבה אצל מלווי המשכנתאות הגדולים עמד על־1.5%, ובסוף מרץ 2020, במענה למשבר הקורונה, הוריד הפד את יחס הרזרבה לאפס.

אך לא רק הבנקים נכנסו לעסקי ייצור הכסף. גם לממשלות היה תפקיד. מאז המצאת הכסף, לפני כ־6,500 שנה, ועד לפני כ־50 שנה, בסיס הכסף היה בד"כ הזהב. אבל למרות שהשטרות שהדפיסו הממשלות במאות האחרונות היו נקובים וברי החלפה לזהב, כמות השטרות שהודפסו הייתה גדולה מכמות הזהב. וכל זאת, הכמות הייתה מוגבלת. בארה"ב למשל, קבע החוק כי לאוצר יהיה כיסוי של 40% בזהב לשטרות שבמחזור, האחוז הוקטן לאחר מלחמת העולם השנייה ל־25%. כל זה שונה בשנת 1968 שעה שהקונגרס ביטל, לבקשת הנשיא ג'ונסון, את חובת הכיסוי בזהב לכסף שבמחזור. בשנת 1971 נעלם הזהב מהמערכת המוניטרית, שעה שהנשיא ניקסון ביטל באופן חד צדדי את ההסכמים המוניטריים הבינלאומיים ("הסכמי ברטון וודס") שנחתמו אחרי מלחמת העולם השנייה, וקבעו את ההצמדה של הדולר לזהב. ללא ההגבלות הפיזיות, היו שערי הריבית ויחס הרזרבה הגורמים היחידים שהגדירו את כמות הכסף המיוצר.

עליית מדרגה במאה ה־21

לאחר משבר הדוט.קום בתחילת המילניום הוריד הפד את הריבית הבסיסית במשק ל־1%־1.75% (שיא שלילי מאז שנת 1958). הריבית הנמוכה הזו איפשרה לוול סטריט לנפח את בועת הנדל"ן של 2002־2006, שהסתיימה כזכור במשבר שסיכן את יציבות המערכת הפיננסית העולמית כולה.

לאחר שהתפוצצה הבועה ב־2008, ובניסיון למנוע קריסה טוטאלית, חזר הפד והוריד את הריבית, שעלתה בשנת 2005־2006 עד כדי 5.25%, לאפס. במקביל, החל הפד לראשונה בתולדותיו להדפיס ולהזרים באופן מסיבי כסף מהאוויר. ההדפסות כונו "הרחבה כמותית" (Quantitative easing QE). עד שהסתיימה ההרחבה הכמותית הראשונה, בשנת 2010, רכש הפד 1.25 טריליון דולר באג"ח מגובות משכנתאות, והזרים לבנקים כסף חדש במקום המשכנאות הרעילות שהיו בידי המוסדות הפיננסיים. הפד גם רכש כחצי טריליון דולר של חוב ממשלתי, ולא עצר. במהלך השנים הבאות ובכדי לאושש את הכלכלה, המשיך הפד והדפיס. בין נובמבר 2010 ועד מחצית 2011 רכש הפד במסגרת מה שיכונה הרחבה כמותית 2, עוד 600 מיליארד דולר של חוב ממשלתי. בספטמבר 2012 חזר הפד למדפסת, והחל את הרחבה כמותית 3, במסגרתה הדפיס ורכש 40 מיליארד דולר בחודש, בעיקר של אג"חים מגובות משכנתאות. בסוף אותה שנה הוגדלו הסכומים החודשיים ל־85 מיליארד דולר. עד שהפסיק את הרכישות, בסוף 2014, הודפסו עוד 1.5 טריליון דולר ומאזן הפד צמח ל־4.5 טריליון דולר.

עם פרוץ הקורונה חידש הפד את ההדפסה על סטרואידים, מעל 4.5 טריליון דולר חדשים עד מחצית 2022. בסה"כ הדפיס הפד בין 2008 למחצית 2022 מעל 8 טריליון דולר. והוא לא היה לבד. גם שאר הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (האירופאי, היפני, והסיני) לא טמנו ידם במדפסת, בין 2008 ועד 2022 הדפיסו כל הבנקים המרכזיים הגדולים יחדיו, כולל הפד, סך של 27 טריליון דולר חדשים מהאוויר.

מלבד הבנקים המרכזיים, גם הבנקים המסחריים עסקו בייצור מסיבי של כסף-חוב. בארה"ב לבדה נוצרו מאז תחילת המאה ה־21 בסה"כ כ־65 טריליון דולר חדשים. גידול מסיבי, של כמעט פי ארבעה, באספקת הכסף.

ים הכסף משפיע

להדפסות הכסף המאסיביות היו השפעות מרחיקות לכת בכל העולם, ממפעלי התעשייה בסין ועד מגדלי ההייטק בהרצליה, ממחירי המניות בוול סטריט ועד מחירי הדירות באור יהודה. אחרי הכול, יותר מהביקושים, מה שקובע את מחיר המוצרים הוא זמינותו של כסף לשלם עבורם. במאה השנים שבין 1895 ל־1995 אוכלוסיית ארה"ב גדלה בכמעט פי ארבעה, כ־190 מיליון תושבים, אך מחירי הבתים בהתאמה למדד, נותרו ללא שינוי. לאורך יותר מ־110 שנה, מדד קייס שילר למחירי הדיור נע, בהתאמה למדד, בתוך רצועה צרה של פלוס ומינוס 12%. אך לפתע, בין השנים 2000־2022 המדד קפץ פי שניים, ובין מרץ 2020 ליוני 2022 בלבד הוא קפץ בכ־45%. המחיר החציוני לבית באמריקה למשל, עלה במאה הנוכחית בהתאמה למדד בכמעט פי שניים, מכ־203 אלף דולר לכ־392 אלף. הייתה לכך סיבה אחת - 8 טריליון דולר של משכנתאות חדשות שנטלו משקי בית לרכישת בית למגורים. מעל שליש מהסכום, כ־2.7 טריליון דולר, מקורו בהדפסה ישירה של הפד מאז 2009.

שעה שהאשראי נעשה נפוץ וזול, והצרכנים והחברות היו מוכנים ליטול ממנו ללא גבול לרכישת מניות, נדל"ן ומוצרי צריכה, עלה גם יוקר המחייה. הסיבה לכך פשוטה: תמיד ייצור הכסף והאשראי היה מהיר יותר מהיכולת לייצר מוצרים וישורתים ולענות על הביקוש הגובר.

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jess Rapfogel

להדפסות הכסף המסיביות הייתה השפעה דרמטית על הכלכלה האמריקאית בכלל ועל שוקי ההון בפרט. כך עלו מחירי המניות בכמעט פי ארבעה מאז תחילת המאה ה־21, וחלק לא מבוטל מרכישת המניות בוצע באשראי. בשנת 2021, לדוגמה, שיעור אשראי לרכישות ממונפות של מניות עמד בממוצע על כ־850 מיליארד דולר.

אבל לא רק משקיעים רכשו מניות באשראי. גם חברות מימנו כך רכישות עצמיות של מניותהן שלהן. בין 2009 ל־2022 הוציאו החברות מעל 7 טריליון דולר לרכישות עצמיות של מניות. על פי סוכנות הדירוג פיץ', החברות השקיעו 60%־120% מתזרים המזומנים הנקי שלהן לרכישות אלו. על פי המגזין פורצ'ן, בשנת 2019 יותר ממחצית הרכישות העצמיות (כ־728 מיליארד דולר) נעשתה באשראי. כך למשל, הענקית IBM הוציאה על רכישות עצמיות של מניותיה בשנים 1999־2019 כ־176 מיליארד דולר סך־הכול. באותם 20 שנה היא גם הגדילה את חובותיה ארוכי הטווח מכ־14 מיליארד דולר לכ־131 מיליארד. מניות החברה אגב ירדו ב־61%, בהתאמה למדד, בתקופה הנ"ל.

מי נהנה מבועת האשראי?

מבועת נכסים זו, הממומנת באשראי, נהנו בעיקר בעלי ההון. אותו עשירון עליון, מחזיק בכ־90% מהמניות וכ־45% מעושר הנדל"ן באמריקה. במקביל, ההדפסות והחובות המסיביים שחקו את כוח הקנייה של האמריקאים, ובין השנים 2000־2021, השכר החציוני נותר, בהתאמה למדד, כמעט ללא שינוי. בינתיים, מוצרים מרכזיים שאינם ניתנים לייבוא כמו חינוך, שירותי בריאות, וכמובן נדל"ן התייקרו ב־60%־120% מעבר לעליית המדד.

בשנת 2022 הגיע השיבוש גם למחירים במכולת ולמדד הרשמי, והפד נבהל. גם נתוני השכר, שמצביעים על גידול מתמיד, מבטיחים כי האינפלציה רחוקה מריסון. החשש מסחרור אינפלציוני הביא את הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות את הריבית באגרסיביות, ואף לצמצם את מאזנו, בתקווה שהמשק והאינפלציה יתקררו. אך מה שבא בקלות לא נעלם באותה הקלות, ובמשק השקוע בחובות ענק ובנוי על מיחזור וגידול בלתי פוסק שלהם, עליית ריבית ומחנק אשראי יכול להתדרדר במהירות למיתון נרחב ומשבר חברתי.

מאז תחילת המאה ה־21 מה שעומד במרכז הכלכלה ומכתיב את רוב המתרחש בה הוא גור ם אחד - הפדרל ריזרב ומדיניותו המוניטרית. ביותר מ־16 מתוך 22 השנים שבמאה הזו עמדה ריבית הבסיס (ה־FFR) מתחת לשיעור האינפלציה, ובכמעט מחצית התקופה היא עמדה על אפס, תופעה כמוה לא הייתה מעולם. משלקח הפד על עצמו את ניהולה של הכלכלה באמצעות מניפולציה בשערי הריבית ובייצור הכסף, הוא הפך גם אחראי לתוצאות. מילותיו של ברננקי מלפני 20 שנה אודות המכונה המופלאה להדפסת דולרים נשכה את הפד, והפכה לנטל עצום על מנהיגיו היום. לכוד בין הסיכון לאינפלציה מתמשכת וגוברת, לבין למיתון קשה במשק השקוע באינסוף חוב, מנסה היו"ר הנוכחי ג'רום פאוול להלך על חבל דק. אך רק ימים יגידו מה יעלה בגורלו, ובגורל הכלכלה העולמית הכרוכה בעקביו.

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר