מרב מיכאלי, העבודה (אילנה דיין, גל''צ, 2.3.23) / צילום: דוברות הכנסת
המחאות והפרות הסדר של מתנגדי הרפורמה המשפטית, שזכו לכותרת "יום השיבוש", העלו שוב לכותרות את היחס של המשטרה למפגינים. יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, תקפה בהקשר זה את השר הממונה על המשטרה, איתמר בן גביר, והגדירה אותו "שר משטרה שנותן למשטרה הוראות להשתמש בכוח בלתי מתקבל על הדעת". בהמשך סיפקה דוגמה לכוח מן הסוג הזה: "רימוני הלם? באמצע הפגנה שהיא שלווה? רימוני הלם, לא השתמשו בהם בתוך מדינת ישראל מעולם", היא טענה.
לפני שיצאנו להשוות להפגנות קודמות מן העבר, בחנו את נהלי המשטרה הרשמיים שמגדירים מתי ייעשה שימוש באותם רימוני הלם. הנוהל הרלוונטי של אגף המבצעים במשטרת ישראל (נוהל אג"מ 220.010.15), מסביר כי רימון ההלם שבו נעשה שימוש על ידי הכוחות הוא "רימון בעל מנגנון השהייה של 2.5 שניות, הגורם להבזק מסנוור וקול פיצוץ ברעש של 175 דציבל שמטרתו להמם ולגרום לחוסר התמצאות זמנית לפרק זמן קצר". מתי יעשה שימוש באמצעי כזה על פי התו"ל המשטרתי? המשטרה מחלקת את הפרות הסדר לארבעה מדרגים (מדרג א' הוא השקט ביותר), כשהחל ממדרג ג' ניתן לעשות שימוש ברימוני ההלם. מדרג זה מוגדר כ"הפגנות הכרוכות בהתנגדות אלימה תוך אי ציות להוראות השוטרים…", שבהן מתקיימים תנאים שונים נוספים, ביניהם, למשל, קיום "חשש ממשי לחסימת צירים חיוניים".
עד כאן הנוהל, שלא מספק אינדיקציה לכך שמדובר באמצעי חריג במיוחד. בהתאם לכך, לא התקשינו למצוא מקרים רבים מהעבר הלא רחוק שבהם הפעילה המשטרה את האמצעי הזה בהפגנות שהתקיימו בישראל. הנה מקבץ קצר. ב־2015 דווח ב־ynet שבמחאת בני העדה האתיופית באזור כיכר רבין בתל אביב, המשטרה השתמשה ברימוני הלם בעת עימותים עם המפגינים. ב־2019, במחאה אחרת של בני העדה (הפעם על רקע הריגתו של סלמון טקה), דווח ב־N12 על שוטרים שהטילו רימוני הלם לעבר קבוצת מפגינים בכניסה לתחנת המשטרה ביבנה. גם בהפגנות של חרדים עשתה המשטרה שימוש באמצעי הזה. כך, למשל, ב־2018, דווח ב"וואלה!" שכוחות המשטרה הטילו רימוני הלם לעבר מפגינים חרדים בפתח לשכת הגיוס בירושלים. ב־2020, דווח בישראל היום ששוטרים הטילו רימוני הלם במהלך עימותים בשכונת מאה שערים (וכתוצאה מכך אף נפגעה ילדה כבת 9). ישנם גם דיווחים רבים על שימוש באמצעי בהפנגות של ערבים ישראלים. למשל, בשנת 2016, דווח ב"הארץ" שהמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר תושבי קלנסווה שמחו על הריסת בית סמוך לעיר. ורק לפני כשנתיים, בפברואר 2021, נפגע חבר הכנסת דאז יוסף ג'בארין מרימון הלם שנורה לעבר הפגנה בה השתתף באום אל פאחם. בנוסף, בדצמבר האחרון, לפני פחות משלושה חודשים, דווח בכלי התקשורת על שימוש של המשטרה ברימוני הלם בזמן הפרות סדר של אוהדי כדורגל מחוץ לאצטדיון נתניה.
מטעמה של מיכאלי נמסר: "כבוד למשרוקית של גלובס על הזרקור שחושף את השימוש של המשטרה ברימוני הלם נגד אזרחים תמימים. צר היה לי לגלות כמה רחבה התופעה, וכעת תחת שר הפיתות היא לצערי נמשכת בכל הכוח".
בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי לא נכונים. כפי שעולה מדיווחים רבים, לאורך השנים עשתה המשטרה שימוש ברימוני הלם כנגד מפגינים בישראל, ומהבחינה הזאת השימוש שנעשה בהם לאחרונה הוא אינו חריג.
תחקיר: יובל אינהורן