גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רווחי העתק באנרגיה: סיכון למשקיעים בטווח הקצר ולכדור הארץ בטווח הארוך

מלחמת רוסיה–אוקראינה הובילה לזינוק מחודש במעמד ובמחיר של הנפט והגז ● כתוצאה מכך הציגו חברות האנרגיה ב–2022 רווחי שיא, והן מגדילות את הפקת האנרגיה המזהמת, במקום אנרגיות מתחדשות ● מהם הסיכונים הנובעים מכך למשקיעים ומהי המשמעות למשבר האקלים?

נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker
נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ הפיננסי Complex. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עד ראשית 2022, קו המגמה להפחתת השימוש בדלקים מאובנים (נפט וגז) היה חד וברור. אסטרטגיות השקעה מבוססות שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) פרחו, בדגש על התחום הסביבתי. לאורן, חברות האנרגיה המסורתיות בתחומי הנפט והגז נדרשו להציג יעדים מאתגרים להפחתת פליטות מזהמים, בעוד שחברות אנרגיה הירוקה זכו לשוויים גבוהים.

ואולם, מלחמת רוסיה-אוקראינה טרפה את הקלפים, והמחישה שביטחון אנרגטי אינו מובן מאליו, ויכול להישען בעתיד הנראה לעין רק על נפט וגז. בפרט, האתגרים שעימם התמודדה אירופה, למרות השקעות עתק באנרגיות ירוקות, חידדו את ההבנה שאין ביכולתן לספק בעתיד הקרוב יכולת ייצור ואגירת אנרגיה מספקים.

כתוצאה מכך נוצרה לגיטימציה מחודשת לשימוש בדלקים מאובנים, ולאור יציאת הנפט הרוסי מהשוק במקביל, מחירי הנפט והגז זינקו, ועימם רווחי החברות בתחום.

רווחי שיא היסטוריים לחברות האנרגיה

ב-2022, שש חברות האנרגיה הגדולות במערב - אקסון מוביל (ExxonMobil) ושברון (Chevron) האמריקאיות, ושל (Shell), בריטיש פטרוליום (BP), אקווינור (Equinor) וטוטאל אנרג'יז (TotalEnergies) האירופיות, השיאו את הרווחים הגבוהים ביותר בהיסטוריה בסקטור: למעלה מ-200 מיליארד דולר יחדיו.

בתגובה זינקו מניות חלק מהחברות לרמות שיא היסטוריות. ואולם, הדבר מייצר מתח מובנה בין רווחי העתק בטווח הקצר, ובין ההבנה שמקורות הרווח האלה, הפקת נפט וגז מזהמים, אינם בני-קיימא לעתיד הרחוק. כתוצאה, נוצרות לחברות ולמשקיעיהן דילמות מורכבות בגיבוש תוכניותיהם העסקיות ובהערכת שווי הפעילויות השונות, באופן שלטעמנו אף סקטור לא התמודד עימו מעולם.

מצד אחד, משקיעים הממוקדים בתשואה בטווח הקצר דורשים השקעות בהפקה ובקידוחי נפט וגז. זאת, חלף השקעה בפרויקטים גדולים וממושכים של אנרגיות מתחדשות, המניבים תשואות נמוכות בהרבה. להמחשה, BP מגדירה יעדי תשואה של 15% עד 20% עבור פרויקטי דלקים מאובנים, לעומת 6% עד 8% באנרגיה מתחדשת.

לחלופין, דורשים אותם משקיעים למקסם את התשואות ואת תזרימי המזומנים בטווח הקצר, על ידי דיבידנדים מוגדלים ורכישות מניות חוזרות. מנגד עומדים משקיעים אקטיביסטים ממוקדי ESG, המייצרים לחצים גדולים להפחתת פליטות ולעמידה ביעדים סביבתיים, אשר כוחם הולך ופוחת במהרה.

לחצים סביבתיים הופעלו בשנים האחרונות על חברות האנרגיה האירופיות, על רקע תחום ה-ESG המפותח ביבשת. לכן הן משקיעות סכומים גבוהים בהרבה ממקבילותיהן בארה"ב במעבר לאנרגיות מתחדשות, הרווחיות פחות כאמור, ונסחרות במכפילי רווח של כ-6 בממוצע, לעומת כ-11 בחברות האמריקאיות.

ואולם, כתוצאה מהשינויים המשמעותיים ב-2022, בתחילת 2023 גם החברות האירופיות שינו כיוון. בסוף ינואר הפתיעה BP את השווקים, כשהכריזה שתפחית את תפוקת הנפט והגז בעשור הקרוב ב-25% במקום ב-40%. המהלך נובע מהערכות עדכניות שלה, שלפיהן תהליך צמצום השימוש בדלקים מאובנים והמעבר לאנרגיות נקיות יהיה ארוך יותר ביחס לתחזיות קודמות, עם ביקוש מצופה של כ-75 מיליון חביות ליום ב-2050. זוהי חריגה עצומה מ-20 מיליון חביות שהוגדרו לצורך עמידה ביעד הגלובלי של אפס פליטות גזי חממה נטו.

להערכת BP, הפליטות העולמיות יירדו רק ב-30% עד 2050, במקום ב-95% הנדרשים לעמידה ביעד. אלה תחזיות הרסניות לכדור הארץ, שרחוקות מרחק עצום מעמידה ביעדי הסכם פריז, של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות עד 2050.

כתוצאה מהתזרימים המוגדלים הצפויים ל-BP, הוגדלו הדיבידנדים ב-10% ומתוכננת רכישה חזרה של מניות בכ-11.25 מיליארד דולר. בתגובה עלתה המניה ב-14%. במקביל, גם Shell הודיעה על כוונתה להגדיל את יעדי ייצור הנפט.

בניגוד לחברות האירופיות, ענקיות האנרגיה האמריקאיות אקסון ושברון התנגדו מלכתחילה ללחץ המשקיעים למעבר לאנרגיה מתחדשת, בטענה שאין להן יתרון תחרותי בכך. הן נתמכות בלובי חזק מצד המדינות מפיקות הנפט בארה"ב, שמתנגדות לשילוב שיקולי ESG בהשקעות.

לכן, אקסון ושברון קיצצו משמעותית את ההשקעות ההוניות בשנים האחרונות, על רקע חוסר כדאיות בפיתוח שדות נפט לטווח הארוך, והגדילו את רווחיהן ואת הדיבידנדים. הן מתמודדות עם האתגרים הסביבתיים על ידי השקעה קטנה בהרבה של פיתוח יכולות לכידת פחמן וייצור דלק ביולוגי, שיאפשרו המשך שימוש בנפט.

להמחשה, אקסון משקיעה בהפחתת פליטות רק 8% מסך השקעותיה, בעוד ששברון תוציא עד 2028 רק 2 מיליארד דולר בשנה על פרויקטים להפחתה, בעוד ש-75 מיליארד דולר יוקצו לרכישת מניות חוזרות ב־2023.

סיכון גבוה להיפוך מגמה מחדש

להערכתנו, רווחי העתק שהפיקו החברות בסקטור ב-2022 אינם מייצגים. שינוי הכיוון החד בשוק האנרגיה העולמי לכיוון אנרגיות מזהמות אינו בר-קיימא סביבתית, לדעתנו, ומוטה מדי לביטחון אנרגטי, אגב הטראומה שספגה אירופה. לכן, קיים סיכון גבוה להיפוך מגמה מחדש, או חזרה לאיזון סביר יותר בהצבת יעדים להפחתת פליטות, לאור דיון מחודש בנזקי ההתחממות הגלובלית.

סיכונים נוספים לחברות בתחום הם סיום מלחמת רוסיה-אוקראינה, שישיב את הנפט הרוסי למשחק ויגדיל את ההיצע, קפיצה טכנולוגית בייצור אנרגיה ממקורות נקיים או הגדלת המיסוי העודף שהוטל על הסקטור לאור רווחי העתק.

שילוב הסיכונים המרובים עם מחירי המניות הגבוהים יוצר לדעתנו סיכון מוגבר לירידות חדות במניות האנרגיה, בהיפוך מגמה ל-2022.

לחובבי הסיכון, לטעמנו בעת הנוכחית עדיפה השקעה בחברות האנרגיה האירופיות, שנסחרות במכפילים נמוכים בהרבה ומוטות להשקעות באנרגיות ירוקות, שיניבו אולי פירות מועטים יותר, אך ברמת ביטחון גבוהה יותר לטווח הארוך.

עבור משקיעים אקטיביסטיים ופעילי תחום ה-ESG, נסיגת חברות האנרגיה מהתחייבויות לצמצום פליטות צריכה לספק חומר רב למחשבה. המסקנה, לדעתנו, היא שנדרשת מצידם גישה פרקטית בהרבה להצבת יעדים אקלימיים ריאליים, שיאפשרו הפחתת פליטות מדורגת יותר, לצד קיום ביטחון אנרגטי ארוך טווח.

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר, נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה, והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו, והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022