גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנתה עסק רפואי מרשים, אבל לא מצליחה להרוויח: מה עובר על אינסייטק

חברת המכשור הרפואי הוותיקה אומנם מכניסה קרוב ל־100 מיליון דולר בשנה, אך תזרים המזומנים השלילי שלה גבוה כמעט באותה המידה, והכספים הרבים שגייסה בשנות פעילותה - מעל חצי מיליארד דולר - הולכים ואוזלים, ללא רמז לאקזיט

מכשיר הדמיה של אינסייטק / צילום: אתר החברה
מכשיר הדמיה של אינסייטק / צילום: אתר החברה

בודדות הן חברות המכשור הרפואי שהוקמו בישראל, והגיעו באופן עצמאי למחזור הכנסות שנתי של כ־100 מיליון דולר. מוכרות כמה כאלו בתחום הרפואה האסתטית, ויש את חברת המכשור לטיפול בסרטן נובוקיור - שהונפקו מעבר לים וזכו לשוויים אדירים. חברות אחרות בתחום הגיעו לכל היותר להכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים, ואז נמכרו בדרך כלל. גם כאן מדובר במקרים נדירים.

אחרי הקריסה מגיע שכר הטרחה: 12.5 אלף השעות שהקפיצו את הנושים
פיטורים, חיתוך מחירים וחזרה לבסיס: אסטרטגיית מטא להתאוששות מהמשבר
בין גאות למשבר: כך הפכה חני גולדשטיין ל"סנטה קלאוס" של ההייטק

והנה, חברה נוספת מתקרבת לפרוץ את הרף הזה, אבל החגיגה לא שלמה. אינסייטק מתחום מכשור האולטרסאונד פרסמה בשבוע שעבר דוחות כספיים חלקיים, מהם עולה כי רשמה הכנסות של 96 מיליון דולר ב־2022, המשקפות צמיחה של 30% לעומת 2021, שהושגה בתקופה שבה לא קל לשווק מכשור רפואי.

אבל יתר הנתונים שפורסמו מצביעים דווקא על הרעה: הפסדי החברה גדלו ב־37% אשתקד ל־86 מיליון דולר; תזרים המזומנים השלילי הוכפל ל־90 מיליון דולר; וההון העצמי של אינסייטק בסוף התקופה קטן בכ־70% ועמד על כ־30 מיליון דולר בלבד.

אינסייטק פיתחה מערכת מבוססת אולטרסאונד לצריבה סלקטיבית של רקמות בגוף באופן זעיר פולשני. לפני כחמש שנים, בראיון לגלובס אמר מנכ"ל החברה, מוריס פרה, כי בחזונו אינסייטק, שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך, תגיע יום אחד לאקזיט בסכום של 30-50 מיליארד דולר. פרה מנהל את אינסייטק משנת 2016, לאחר שקודם לכן ייסד והוביל את חברת מאקו סרג'יקל, שביצעה ניתוחים בתחום האורתופדי ונמכרה תמורת 1.65 מיליארד דולר.

 

בינתיים נראה כי השווי שבו מתומחרת אינסייטק "ירד לקרקע". במהלך קדחת מיזוגי הספאק בוול סטריט בשנת 2021, ביקשה החברה להתמזג לחברת SPAC לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר, אך בתחילת 2022 - לאחר התקררות הטרנד - המהלך בוטל. כעת על החברה להראות - בעיקר לבעלי השליטה בה, משפחת קוך האמריקאית - כי היא יכולה להיות לא רק חברה גדולה, אלא גם כזו שמייצרת ערך.

זקוקה לשיפויים ביטוחיים

מנתוני החברה עולה כי בידיה מזומנים בהיקף 109 מיליון דולר, כלומר בקצב השריפה הנוכחי יש לה דלק לעוד שנה. לפני כחודשיים הודיעה החברה כי חתמה על הסכם לקבלת מסגרת אשראי בהיקף של 200 מיליון דולר מ"גורמים הקשורים לבעלי המניות הקיימים". מתוך כך כבר מומשו 100 מיליון ועוד 100 מיליון זמינים לה עד 2024. המלווים קיבלו אופציות הניתנות למימוש למניות החברה, בתנאי עסקת ההשקעה האחרונה של משפחת קוך ב־2020, לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר.

עוד עולה מתמצית הדוחות (שפורסמה על ידי חברת אלביט מדיקל המחזיקה ב־3% ממניות אינסייטק) כי הרווח הגולמי של החברה עומד על 52 מיליון דולר, שיעור רווחיות גולמית של 54%, שלא נחשב מזהיר עבור חברת מכשור רפואי, ומהווה שחיקה לעומת שנת 2021. הגורמים לכך הם כנראה האינפלציה ועלויות השינוע שצמחו בכל תחום המכשור הרפואי.

 

אינסייטק נמצאת כיום בתהליך של השגת שיפויים ביטוחיים עבור המוצרים שלה מחברות הביטוח השונות בארה"ב. אף שדיווחה על כמה הצלחות בתחום הזה, כל עוד המוצרים אינם משופים עבור רוב המבטחים בארה"ב ובשווקיה הנוספים, היא מוגבלת ביכולתה לגבות מחיר המשקף את העלויות האמיתיות שלה.

אינסייטק היא גם חברה שהיסטורית משקיעה סכומים גבוהים מאוד במו"פ, כדי להרחיב את ההתוויות שעבורן משמש המכשיר שפיתחה. למשל, החברה החלה לאחרונה ניסוי קליני להוכחת היעילות של המכשיר באבחון וניטור סרטן המוח, באמצעות פתיחת "מחסום הדם־מוח" של המטופל, באופן שמאפשר לסמנים ביולוגיים של סרטן לזרום למחזור הדם שלו, כך שניתן יהיה לאסוף אותם ולבצע "ביופסיה נוזלית" לאבחון הסרטן. ניסויים אלה עולים עשרות מיליוני דולרים.

הסיכוי לחילוץ החברה באמצעות עסקת רכישה, נראה כרגע נמוך בשל חוסר הרצון של חברות המכשור הרפואי הגדולות לבצע עסקאות כאלה כרגע, בשוק המאופיין באי ודאות. נראה כי אינסייטק תמשיך להיות תלויה ברצון הטוב של משפחת המיליארדרים קוך, שכבר השקיעה בה מאות מיליוני דולרים, בתקווה שתוכל להגיע למאסה קריטית של התוויות משופות, כדי לשנות את פרופיל הרווחיות שלה.

מטיפול לרחם לניתוחי מוח

סיפורה של אינסייטק מתחיל ב־1999, אז נולדה החברה כספין־אוף של חברת אלביט הדמיה לתחום הרפואי, בשותפות עם חברת ההדמיה הרפואית הבינלאומית GE. החברה פיתחה מערכת המאפשרת למקד אנרגיית אולטרסאונד מכמה מוקדים, וכך לצרוב נקודה ספציפית מאוד של רקמה בתוך הגוף, כתחליף לניתוח.

כאשר אלביט הדמיה נרכשה בידי מוטי זיסר ז"ל, שהפך אותה לחברה המשקיעה בנדל"ן בחו"ל, זיסר נאלץ להמשיך לתחזק את אינסייטק בשל "גלולת רעל" שנכללה בתקנון אלביט הדמיה, אבל עם הזמן "התאהב" בחברה.

בתחילת דרכה פיתחה אינסייטק מערכת לצריבה של שרירנים ברחם, כחלופה לכריתתו. המוצר הזה הגיע להכנסות של מעל 10 מיליון דולר, בעיקר בשוק האמריקאי, בשותפות עם חברת GE. אבל בסופו של דבר הוא לא הצליח להתבסס בשוק, בשל האטרקטיביות הכלכלית של פתרונות חלופיים של כריתת רחם ולפרוסקופיה, וכנראה גם בעיות איכות.

בתקופה זו, אלביט הדמיה הייתה המממנת העיקרית של החברה, יחד עם GE וקרן Meditech Advisors, אך לקראת 2014, עם דעיכתה של אלביט הדמיה (שנדרשה להסדר חוב ענקי שבו איבד זיסר את השליטה בחברה) החל איום תזרימי על החברה.

ההצלה שלה הגיעה בזכות קרן יורק, שהשקיעה בחוב של אלביט הדמיה והפכה לבעלת מניות מרכזית בחברה, ואף החליטה להשקיע באינסייטק ישירות. בינתיים, אינסייטק התקדמה ליישומים אחרים לטכנולוגיה שלה, וספציפית לתחום של ניתוחי מוח ללא פתיחת גולגולת, בין היתר לתחום הפרקינסון ומחלות רעד אחרות. כמו כן יש לה אישור לטיפול בגידולים בערמונית.

בהדרגה, היא החלה לפרק את השותפות עם GE ולעבוד עם החברות פיליפס וסימנס. היום היא משווקת את מוצריה בשווקים העיקריים באמצעות צוות מכירות עצמאי. המכירות אכן עולות, אבל החזקת מערך כזה של מעל 400 עובדים, היא יקרה.

התזרים נותר בעייתי עד שנכנס מושיע חדש. קרן ההון סיכון KDT של משפחת קוך, שהפכה לבעלת מניות בחברה ב־2017. סבבי הגיוס שהובילה KDT, הכניסו לחברה מעל 300 מיליון דולר, ובסך־הכול על פי אתר IVC גייסה אינסייטק מעל חצי מיליארד דולר עד היום.

משפחת קוך רכשה את רוב מניות אלביט הדמיה בחברה, ואילו קרן יורק מכרה חלק מהחזקתה ב־2021 לקבוצת משקיעים ונותרה עם כ־13% בחברה.

התמחור הגבוה ביותר של החברה היה ב־2020, בעת גיוס בהובלת משפחת קוך, לפי כ־1.3 מיליארד דולר. לאחר שהכוונה להתמזג עם ספאק לא צלחה ובהתאם לתנאי השוק, בוצעה מכירת המניות של יורק לקרנות הישראליות לפי שווי חברה נמוך יותר של מיליארד דולר - רחוק מאותם 30־50 מיליארד דולר שאליהם שאף המנכ"ל פרה.

עוד כתבות

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה