אסור שקולן של הנשים ייעדר ממוקדי קבלת החלטות
הכותבת היא יו"ר הוועדה לקידום נשים באיגוד הדירקטורים ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר
הנשים הן 51% מהאוכלוסייה, והן בעלות זכות המלאה להיות בעמדות מפתח בכל גוף, מוסד וארגון בו לציבור יש מעורבות, במגזר הציבורי והעסקי כאחד. כיום בקואליציה יש 9 נשים מתוך 64 חברי כנסת, שהן 14% בלבד. בממשלה יש 6 שרות, שהן 18% בלבד מתוך 32 שרי הממשלה, בשנים האחרונות הגיע שיעורן למעל 20% ויותר. בכנסת רק שציים מתוך 19 נשים נמצאות בראשות ועדות. בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה, עד כה אוישו 23 מינויי מנכ"לים, בעוד לגבי נשים מנכ"ליות אויש מינוי אחד בלבד.
עיגון חוקי
בנוסף לתמונת המצב העגומה, שיש להצר עליה ולפעול לשנות אותה לאלתר - שינוי שאפשרי לגבי המינויים שטרם אוישו - יש לזכור כי חובת ייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה מעוגנת בחוק. יש לפעול כדי לשים בקדמת סדרי העדיפויות את הנשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות במגזר הציבורי. מינויים אלה ישפיעו גם על הגישה של הגופים המפוקחים, שתקוותי שיפעלו אף הם ברוח דומה.
גם במגזר העסקי יש לטייב ולהאיץ תהליכים לקידום נשים. רשות ניירות ערך סיימה לאחרונה הליך של קול קורא לציבור ובו הצעה לתיקוני תקנות בעניין גיוון בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, קרנות נאמנות וחברות ניהול תיקים גדולות. מטרת התיקון היא לעודד גילוי וולונטרי של החברות הציבוריות לגיוון המגדרי של הנהלות ודירקטוריונים באמצעות דיווח על מספר נשים בהשוואה לגברים בתפקידים בכירים.
זהו נדבך חשוב לקידום נשים, המצטרף לשורת צעדים שנוקטת רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה, לקידום מהלכים וולונטריים במסגרת פורום 35%+ לקידום איזון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים, במטרה להגיע ללפחות 35% נשים בכל דירקטוריון.
למעלה מעשור, חברות ציבוריות נדרשות לדווח בעת המינוי על מגדרו של הדירקטור או הדירקטורית. הייתה לי הזכות להיות שותפה להובלת המהלך. יש להעמיק ולדרוש התייחסות לתפקידים בהם נושאות הנשים, הן כיו"ריות והן כחברות בוועדות מרכזיות בדירקטוריון, כמו ועדות הביקורת. בנוסף, יש לדרוש שקיפות בשכר בקרב הדירקטורים ונושאי משרה, כדי להבטיח שוויון שכר מגדרי בכל רבדי הניהול.
שאלה עקרונית היא האם יש להסתפק בצעדים וולונטריים או שיש לדרוש תיקונים ושוויון מגדרי בדירקטוריונים ובהנהלות של חברות ציבוריות, כחלק מחקיקה. ידוע וברור שחקיקה מאיצה תהליכים, עד להשגת המטרה. לכן, יש לחייב חברות ציבוריות לדווח. חברות אלה אמונות על כספי הציבור והמשקיעים.
הציבור הוא בעל הבית
אין לחשוש מלנקוט חקיקה, ולא להסתפק במהלכים וולונטריים, כדי לייצר רף המחייב את החברות הציבוריות להשיג המטרה ולגבש מחויבות כלפי הרגולטור והציבור. כעת יש הזדמנות גם למינוי נשים כיו"ריות ודירקטוריות בחברות ממשלתיות, שהציבור הוא בעל הבית שלהן. יש לשמור גם בהן על שוויון מגדרי, בפרט שבתקופה זו הרכבי הדירקטוריונים בהן חסרים כ־300 דירקטורים. החלטת הממשלה למימוש ייצוג הולם משמעותה מינוי 50% בכל הרבדים, מיו"ריות ודירקטוריות, מנכ"ליות וסמנ"כליות ועוד.
הצעת חוק שהובלתי יחד עם שדולת הנשים בכנסת לפני מספר שנים, היא להבטיח לפחות 40% ייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. כולי תקווה שהצעה זו תבשיל לכדי חוק מחייב, שמוכיחה את הצורך במעורבות חקיקתית לנוכח הנתונים הדלילים של נוכחות נשית בצמרת. חקיקה תוביל למימוש היעד להאצת תהליכים בחברות ציבוריות ובגופים מדווחים, העוסקים בכספי ציבור המשקיעים והמשקיעות. חקיקה מאפשרת אכיפה.
מודל זה לחברות ציבוריות צריך להיות תקף לכל העוסקים במגזר הציבורי: גם בהנהגת המדינה ובמוקדי קבלת החלטות כלכליים, וכן בנושאים של צבא וביטחון, תהליכים מדיניים כמו משא־ומתן לפתרון הסכסוך ולהסכמי שלום, יש לשלב נשים בעמדות בכירות. בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, יש מקום לבחור ביותר נשים לכהן כראשות רשויות ולהשתלבותן במועצות העירוניות.
יש לאפשר לציבור הנשים למנף את פוטנציאל הכישרונות באופן המיטבי ביותר. אסור לוותר על נוכחותן של הנשים בכל חזית ובכל תחום על המפה, כך שכל אחת תוכל להגשים שאיפותיה, ללא חסם וללא הגבלה.
