גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אם לא ידברו, על הממשלה לנהוג כאילו מתנהל מו"מ

כל פשרה שמוסכמת על הקואליציה והאופוזיציה, בנוגע לשינויים בתחום המשפט, עדיפה על מהלכים חד־צדדיים ● אולם אם לא יסתייע הדבר, כשגורל לכידות החברה מוטל על הכף, על הממשלה לנהל דיון פנימי להצבת סייג ליוזמות החקיקה

ויכוחים בוועדת החוקה בשבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ויכוחים בוועדת החוקה בשבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכותב הוא סגן נשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי תל אביב, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' 

המדינה סוערת ומסוערת בעקבות יוזמת החקיקה שמכונה בפי יוזמיה "הרפורמה המשפטית" ובפי מתנגדיה "המהפכה המשטרית". גלי המחאה וההתנגדות ליוזמה מקיפים מאות אלפי אזרחים מכל שדרות החברה בישראל. עוצמת ההתנגדות מחריפה והולכת ומאיימת לשבש סדרי חיים תקינים, לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה וביחסי החוץ שלה. המחאה ההמונית מונהגת, ככל הנראה, בידי גורמים חוץ־פרלמנטריים שונים, שאליהם מצטרפת, ברב או במעט, המנהיגות האופוזיציונית בכנסת.

אינני מבקש לבחון את מניעי מנהיגות המחאה ותכליותיה. יהיו אלה אשר יהיו, ברי שחשש מפני התמוטטות שיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית הוא קו הציר המחבר את מחאת ההמונים.

לדעתי, החשש האפוקליפטי הזה מופרז. אפשר להסביר אותו בכך שיוזמת החקיקה מצויה ב"אזור האפלולית" של ניסוחי חוק ופרשנותו, שציבור האזרחים לרמותיו ולדרגותיו אינו מצוי בו. תורם לכך גם חוסר האמון בכנות מטרותיהם של יוזמי הרפורמה ומחולליה.

אולם חששות הציבור מפני מהפכה משטרית התגבשו והתקבעו בעוצמה כזו, ששום הסבר מלומד או דברי הבטחה מפי יוזמי החקיקה לא יועילו כדי לשרשו. כל עוד החשש הזה מתקיים, והוא הולך ומתעצם כמין כדור שלג שמסתו הולכת וגדלה - גדלים גם הסיכונים לפירור הלכידות החברתית ולשמיטת הקרקע מתחת לפני סדרי חברה תקינים בישראל.

התבצרות הצדדים פוגעת בסיכויי הפשרה

אומנם ניתן להניח כי יוזמת החקיקה נשענת על תמיכת ציבור אזרחים גדול מאוד שזה מקרוב בחרו ביוזמי החקיקה לממש את יוזמתם באמצעות הרוב הקואליציוני בכנסת. אלא שהרוב הקואליציוני והרוב הציבורי כשלעצמם אינם יכולים להעלים את סיכוניה הגדולים של המחאה. מכאן מתבקש שהדרך היחידה ליישב בין המחאה וסיכוניה הגדולים לבין עיקרון המשילות הדמוקרטי מצויה בחתירה להסכמה שתפיג את החששות מזה ותסייע לקידום חקיקה מתקנת מזה.

היית אומר שהכנסת, באמצעות ועדת החוקה, היא הבמה הטבעית הרגילה לגיבוש הסכמה כבסיס למהלכי חקיקה. אלא שבמה זו מתבררת כבלתי יעילה בשל היקפה ומהותה של הרפורמה, ובשל כך שאין למיעוט האופוזיציוני יכולת של ממש לגבור על או למצער להקהות את עמדות הרוב הקואליציוני. בהיעדר דרך לקיום שיח ציבורי רחב ובעל משמעות (נוסח השיח הציבורי בקשר לגיבוש חוקה האמריקאית שהתנהל בשלהי המאה ה־18), קמה יוזמת נשיא המדינה יצחק הרצוג כמתכונת בעלת היתכנות סבירה לגיבוש הסכמה.

הנשיא פועל במרץ ובהתמדה להתוויית מסגרת להסכמה רחבה. הדבר עולה מן הפרסומים השונים ונשמע מדברי הנשיא עצמו. אולם כפי הנראה עד לכתיבת דברים אלה, לא עלה בידו לרתום את המנהיגות הפוליטית, משני עבריה, לשולחן המשא־ומתן. בלי זה אין תוחלת לשום מתווה שהנשיא עשוי להציג.

אינני יודע לפענח את צפני ההתניה שמציגים שני הצדדים לשם קיום שיח ההידברות בחסות הנשיא. על פני הדברים ההתניות של "עצירת החקיקה כתנאי להידברות" ו"הידברות ללא תנאי מוקדם" הן חסרות פשר מהותי. אולם שני הצדדים דבקים בהתניה, וכפועל יוצא לא מתקיימת הידברות תכליתית. חדשים לבקרים מתפרסמות ידיעות שמהלכי הנשיא הולכים וקרבים להשגת תכליתם. עם זאת, הידיעות הללו מתפוגגות נוכח תגובות מיידיות משני העברים ששוללות את המתווים הללו.

לפיכך, ראוי להקדיש מחשבה לאפשרות שהנשיא יציג את רעיונותיו, ומשא־ומתן תכליתי לא יתקיים. במציאות זו, המחאה על מוראותיה וסיכוניה תוסיף להתקיים, ואת השלכותיה אין לשור.

המציאות הזו צריכה להכתיב לראש הממשלה הכוונת דיון פנימי שיהווה מעין משא־ומתן חד־צדדי שתכליתו להציב סייג ליוזמת החקיקה. ביטויו של הסייג ביצירת חגורות ביטחון למניעת השתלטות של אחת מזרועות השלטון על רעותיה. לשון אחר התאמת החקיקה המתקנת לכך שכל אחת מזרועות השלטון תוכל למלא את תפקידה הייעודי בדמוקרטיה הפרלמנטרית של מדינת ישראל.

כן לעיגון השפעת הכנסת, לא לשליטה מוחלטת

אפשר להעלות על הדעת דרכים שונות לעיצוב ולגיבוש הסייג האמור. טובה מאוד בעיניי האפשרות של אימוץ המתווה שיוצע בידי הנשיא. מהלך כזה, גם אם אין בו כדי להשיא את מלוא תאוות יוזמי הרפורמה, עשוי לזכות באמון של חלק גדול ממשתתפי המחאה; אלה שפיהם ולבם שווים בעניין מניעי מחאתם.

יש כנראה גם דרכים אחרות. העיקר בעיניי הוא שבהיעדר צד שני למשא־ומתן, הממשלה תנהג כאילו מתנהל משא־ומתן דו־צדדי. אם הנחתי נכונה שאין דרך לשכנע את מאות האלפים שמשתתפים במהלכי ההתנגדות לרפורמה שהמשטר הדמוקרטי אינו נתון בסיכון, ואם נכונה ההנחה שלמחאה עלולות להיות השלכות הרסניות - אסור לממשלה לנהוג כמי שבידה האפשרות להבקיע מול שער ריק.

ראש הממשלה הצהיר כי מהלכי החקיקה לא יפגעו בשיטה הדמוקרטית. שר המשפטים יריב לוין הצהיר חזור ושנה שבמסגרת הידברות אפשר להגיע להסכמות. מן הסתם יהיו אלה הסכמות שמקהות במידה מסוימת את עוקצה של הרפורמה. דברים אלה פותחים פתח למהלכי "פשרה" אפילו אם הם חד־צדדיים.

השגת התכליות העיקריות של הרפורמה שנדונות כעת - היינו עיגון כוח ההשפעה של נבחרי הציבור על בחירת שופטים וגידור יכולת ההתערבות של בתי המשפט בתהליכי חקיקה ובסוגים שונים של מדיניות הזרוע המבצעת - אינה צריכה דווקא כוח שליטה מוחלט. אל תוצאה כזו יש לחתור גם במסגרת של "משא־ומתן חד־צדדי".

כמו רבים, גם אני מקווה שבדרך כלשהי יסתייע להביא את המנהיגות משני הצדדים שהרטוריקה שלה כוללת הסכמה להידברות, לכדי מימוש ההידברות מן החוץ אל השפה. אין שמץ ספק שטובה הסכמה דו־צדדית מכל מהלך פשרני חד־צדדי. על כן, צריך לקוות שהמהלכים שמטרתם להשיג הסכמה כאמור יישאו פרי. דבריי מכוונים לאפשרות שתקווה כזו לא תתגשם.

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"