גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אם לא ידברו, על הממשלה לנהוג כאילו מתנהל מו"מ

כל פשרה שמוסכמת על הקואליציה והאופוזיציה, בנוגע לשינויים בתחום המשפט, עדיפה על מהלכים חד־צדדיים ● אולם אם לא יסתייע הדבר, כשגורל לכידות החברה מוטל על הכף, על הממשלה לנהל דיון פנימי להצבת סייג ליוזמות החקיקה

ויכוחים בוועדת החוקה בשבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ויכוחים בוועדת החוקה בשבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכותב הוא סגן נשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי תל אביב, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' 

המדינה סוערת ומסוערת בעקבות יוזמת החקיקה שמכונה בפי יוזמיה "הרפורמה המשפטית" ובפי מתנגדיה "המהפכה המשטרית". גלי המחאה וההתנגדות ליוזמה מקיפים מאות אלפי אזרחים מכל שדרות החברה בישראל. עוצמת ההתנגדות מחריפה והולכת ומאיימת לשבש סדרי חיים תקינים, לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה וביחסי החוץ שלה. המחאה ההמונית מונהגת, ככל הנראה, בידי גורמים חוץ־פרלמנטריים שונים, שאליהם מצטרפת, ברב או במעט, המנהיגות האופוזיציונית בכנסת.

אינני מבקש לבחון את מניעי מנהיגות המחאה ותכליותיה. יהיו אלה אשר יהיו, ברי שחשש מפני התמוטטות שיטת המשטר הדמוקרטית הישראלית הוא קו הציר המחבר את מחאת ההמונים.

לדעתי, החשש האפוקליפטי הזה מופרז. אפשר להסביר אותו בכך שיוזמת החקיקה מצויה ב"אזור האפלולית" של ניסוחי חוק ופרשנותו, שציבור האזרחים לרמותיו ולדרגותיו אינו מצוי בו. תורם לכך גם חוסר האמון בכנות מטרותיהם של יוזמי הרפורמה ומחולליה.

אולם חששות הציבור מפני מהפכה משטרית התגבשו והתקבעו בעוצמה כזו, ששום הסבר מלומד או דברי הבטחה מפי יוזמי החקיקה לא יועילו כדי לשרשו. כל עוד החשש הזה מתקיים, והוא הולך ומתעצם כמין כדור שלג שמסתו הולכת וגדלה - גדלים גם הסיכונים לפירור הלכידות החברתית ולשמיטת הקרקע מתחת לפני סדרי חברה תקינים בישראל.

התבצרות הצדדים פוגעת בסיכויי הפשרה

אומנם ניתן להניח כי יוזמת החקיקה נשענת על תמיכת ציבור אזרחים גדול מאוד שזה מקרוב בחרו ביוזמי החקיקה לממש את יוזמתם באמצעות הרוב הקואליציוני בכנסת. אלא שהרוב הקואליציוני והרוב הציבורי כשלעצמם אינם יכולים להעלים את סיכוניה הגדולים של המחאה. מכאן מתבקש שהדרך היחידה ליישב בין המחאה וסיכוניה הגדולים לבין עיקרון המשילות הדמוקרטי מצויה בחתירה להסכמה שתפיג את החששות מזה ותסייע לקידום חקיקה מתקנת מזה.

היית אומר שהכנסת, באמצעות ועדת החוקה, היא הבמה הטבעית הרגילה לגיבוש הסכמה כבסיס למהלכי חקיקה. אלא שבמה זו מתבררת כבלתי יעילה בשל היקפה ומהותה של הרפורמה, ובשל כך שאין למיעוט האופוזיציוני יכולת של ממש לגבור על או למצער להקהות את עמדות הרוב הקואליציוני. בהיעדר דרך לקיום שיח ציבורי רחב ובעל משמעות (נוסח השיח הציבורי בקשר לגיבוש חוקה האמריקאית שהתנהל בשלהי המאה ה־18), קמה יוזמת נשיא המדינה יצחק הרצוג כמתכונת בעלת היתכנות סבירה לגיבוש הסכמה.

הנשיא פועל במרץ ובהתמדה להתוויית מסגרת להסכמה רחבה. הדבר עולה מן הפרסומים השונים ונשמע מדברי הנשיא עצמו. אולם כפי הנראה עד לכתיבת דברים אלה, לא עלה בידו לרתום את המנהיגות הפוליטית, משני עבריה, לשולחן המשא־ומתן. בלי זה אין תוחלת לשום מתווה שהנשיא עשוי להציג.

אינני יודע לפענח את צפני ההתניה שמציגים שני הצדדים לשם קיום שיח ההידברות בחסות הנשיא. על פני הדברים ההתניות של "עצירת החקיקה כתנאי להידברות" ו"הידברות ללא תנאי מוקדם" הן חסרות פשר מהותי. אולם שני הצדדים דבקים בהתניה, וכפועל יוצא לא מתקיימת הידברות תכליתית. חדשים לבקרים מתפרסמות ידיעות שמהלכי הנשיא הולכים וקרבים להשגת תכליתם. עם זאת, הידיעות הללו מתפוגגות נוכח תגובות מיידיות משני העברים ששוללות את המתווים הללו.

לפיכך, ראוי להקדיש מחשבה לאפשרות שהנשיא יציג את רעיונותיו, ומשא־ומתן תכליתי לא יתקיים. במציאות זו, המחאה על מוראותיה וסיכוניה תוסיף להתקיים, ואת השלכותיה אין לשור.

המציאות הזו צריכה להכתיב לראש הממשלה הכוונת דיון פנימי שיהווה מעין משא־ומתן חד־צדדי שתכליתו להציב סייג ליוזמת החקיקה. ביטויו של הסייג ביצירת חגורות ביטחון למניעת השתלטות של אחת מזרועות השלטון על רעותיה. לשון אחר התאמת החקיקה המתקנת לכך שכל אחת מזרועות השלטון תוכל למלא את תפקידה הייעודי בדמוקרטיה הפרלמנטרית של מדינת ישראל.

כן לעיגון השפעת הכנסת, לא לשליטה מוחלטת

אפשר להעלות על הדעת דרכים שונות לעיצוב ולגיבוש הסייג האמור. טובה מאוד בעיניי האפשרות של אימוץ המתווה שיוצע בידי הנשיא. מהלך כזה, גם אם אין בו כדי להשיא את מלוא תאוות יוזמי הרפורמה, עשוי לזכות באמון של חלק גדול ממשתתפי המחאה; אלה שפיהם ולבם שווים בעניין מניעי מחאתם.

יש כנראה גם דרכים אחרות. העיקר בעיניי הוא שבהיעדר צד שני למשא־ומתן, הממשלה תנהג כאילו מתנהל משא־ומתן דו־צדדי. אם הנחתי נכונה שאין דרך לשכנע את מאות האלפים שמשתתפים במהלכי ההתנגדות לרפורמה שהמשטר הדמוקרטי אינו נתון בסיכון, ואם נכונה ההנחה שלמחאה עלולות להיות השלכות הרסניות - אסור לממשלה לנהוג כמי שבידה האפשרות להבקיע מול שער ריק.

ראש הממשלה הצהיר כי מהלכי החקיקה לא יפגעו בשיטה הדמוקרטית. שר המשפטים יריב לוין הצהיר חזור ושנה שבמסגרת הידברות אפשר להגיע להסכמות. מן הסתם יהיו אלה הסכמות שמקהות במידה מסוימת את עוקצה של הרפורמה. דברים אלה פותחים פתח למהלכי "פשרה" אפילו אם הם חד־צדדיים.

השגת התכליות העיקריות של הרפורמה שנדונות כעת - היינו עיגון כוח ההשפעה של נבחרי הציבור על בחירת שופטים וגידור יכולת ההתערבות של בתי המשפט בתהליכי חקיקה ובסוגים שונים של מדיניות הזרוע המבצעת - אינה צריכה דווקא כוח שליטה מוחלט. אל תוצאה כזו יש לחתור גם במסגרת של "משא־ומתן חד־צדדי".

כמו רבים, גם אני מקווה שבדרך כלשהי יסתייע להביא את המנהיגות משני הצדדים שהרטוריקה שלה כוללת הסכמה להידברות, לכדי מימוש ההידברות מן החוץ אל השפה. אין שמץ ספק שטובה הסכמה דו־צדדית מכל מהלך פשרני חד־צדדי. על כן, צריך לקוות שהמהלכים שמטרתם להשיג הסכמה כאמור יישאו פרי. דבריי מכוונים לאפשרות שתקווה כזו לא תתגשם.

עוד כתבות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר