וול סטריט. האם באמת ניתן לצפות מראש התנהגות של שוק ההון? / צילום: Associated Press, M. Spencer Green
עד כמה עלולה קריסתו של סיליקון ואלי בנק (SVB) לבשר על תחילת משבר כלכלי בסגנון זה שאירע ב-2008? בסוף השבוע היו מי שמצאו קווי דמיון מסוימים, ובהם ביל אקמן, ממנהלי קרנות הגידור המפורסמים בארה"ב, שהשווה את קריסתו של SVB לאירועים שהתניעו את המשבר הכלכלי העולמי שהחל לפני 15 שנה, ושכללו קריסת מספר בנקים גדולים (בר סטרנס, ליהמן ברדרס ואחרים).
אקמן כתב בחשבון הטוויטר שלו בסוף השבוע ציטוט ארוך, ובו ציין כי "לממשל האמריקאי יש 48 שעות לתקן את הטעות, שתהיה בקרוב בלתי הפיכה".
לדבריו, הסיכון הוא אפקט דומינו שבו בנקים נוספים, קטנים תחילה, יידרשו להתמודד עם משיכות מוגברות של פיקדונות על ידי לקוחות מבוהלים, בתהליך שיגיע גם לגדולים.
עם זאת, בניגוד לדבריו של אקמן בארה"ב, בארץ הכלכלנים נוטים להעריך, בשלב זה לפחות, כי "הדבקה" או התרחבות משמעותית ומהירה של המשבר מהרמה הנקודתית של SVB לרמה המערכתית, עדיין רחוקה.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי אמר לגלובס, כי "המערכת הפיננסית בעולם יציבה ושונה ממצבה ערב משבר 2008, גם מבחינת השמרנות וגם מבחינת אופי ניהול הסיכונים שלה.
"אנחנו רואים שהרגולטור והממשל מתמודדים עם הסיטואציה בצורה אחראית. להערכתי, קריסת SVB איננה מקרה שמעיד על הכלל, הסיכוי להדבקה בעולם הוא מאוד נמוך, כשבישראל הוא נמוך עוד יותר. זאת משום שהמערכת הבנקאית כאן מאוד שמרנית".
הוא מציין כי "מבנה ההון איתן והפיזור בין הסקטורים העסקיים השונים רחב, בניגוד לדרך שבה פעל בנק SVB שהיה מאוד מוכוון הייטק וניהל את המאזן בצורה שגויה".
"התגובה של השוק לקריסה בריאה ומרוסנת"
לדבריו "בסך הכול תגובת השוק לקריסת הבנק האמריקאי בריאה ומרוסנת. לא מדובר במכירת חיסול אלא בעדכון תמחור, תוך שונות בביצועים בין הסקטורים, שלדעתנו כבר היה אמור להגיע עוד לפני האירוע הנוכחי.
נכון שכשירד גשם (נפילות בוול סטריט בסופ"ש) אז כולם נרטבו, אבל היו שנרטבו יותר והיו שפחות".
בסיכומו של דבר, הוא סבור כי האירוע ב-SVB עדיין מבודד. "מה שקרה שם היה ניהול לא שמרני של הפעילות הבנקאית, קרי של ההתחייבויות מול הנכסים. כל עוד הריבית הייתה נמוכה, הפעילות נמשכה, אך העלאת הריבית הציפה אל פני השטח את הבעיות".
לדעה כי עדיין לא מדובר בסיכוי גבוה ל"הדבקה" של המערכת הגלובלית באותו אפקט של מפולת, מצטרף גם האסטרטג הראשי של פסגות, אורי גרינפלד. הוא ציין בסקירתו השבועית כי "נכון, לא נראה שלקריסה של SVB יהיה אפקט דומינו, ותרחיש של 2008 הוא כנראה לא סביר.
"זה לא אומר שלא יהיו נפגעים נוספים. קרנות השקעה שונות ייאלצו לשערך מחדש את ההשקעות שלהן בחברות שנפגעו, ושיערוכים אלו יתגלגלו אל הגופים המוסדיים בכל העולם. מעבר לכך, גם בנקים אזוריים אחרים בארה"ב מתקשים להתמודד עם ריבית שהולכת ועולה, והסיכון הזה בא לידי ביטוי גם בבנקים הגדולים שחשופים לבנקים האזוריים".
גרינפלד מציין, כי "האירוע בסוף השבוע עשוי להיות דרמטי, ונצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות במהלך הימים הקרובים, כאשר כלל לא ברור מה יהיה בהחלטת הריבית הקרובה של הפד. באמצע השבוע שעבר השווקים תמחרו ריבית מקסימלית של 5.7% וכעת מדברים על 5.3%.
גרינפלד הוסיף עוד, כי "גם בנק ישראל עשוי להיות מושפע מהאירוע בשל ההשפעה על ענף ההייטק ויצטרך לקחת זאת במגוון השיקולים שיש לו היום, הכוללים את האינפלציה, שוק העבודה, שוק המט"ח והאזהרות של חברות הדירוג הבינ"ל.
"הידוק של תנאי האשראי וצמצום הזמינות"
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מציין כי קריסת SVB היא "תזכורת שכאשר הבנק הפדרלי מתמקד בהפחתת האינפלציה, על ידי העלאת ריבית מתמשכת - זה בסופו של דבר עלול להביא לשברים במערכת.
"לא משנה אם הבעיות מופיעות לראשונה בכלכלה הריאלית, בשוקי הנכסים או במערכת הפיננסית, הן מובילות בסופו של דבר לתהליכים שעלולים להתחבר לנחיתה קשה".
לדברי בפמן, "ניתן ללמוד ממשברי העבר - משבר בנקי החיסכון וההלוואות של ארה"ב, משברי המטבעות באסיה, התפוצצות בועת הדוט.קום והתמוטטות שוק הדיור - שגררה בסופו של דבר משבר פיננסי עולמי. משברים אלה כללו לרוב העלאת ריבית הפד לפני פרוץ המשבר. ברוב האירועים הללו הגיע מיתון במהירות".
הוא הוסיף וציין כי "גם אם משבר SVB לא יגרום להדבקה פיננסית רחבה יותר, ותהיה הכלה בעזרת צעדי מדיניות, זה עדיין צפוי להוביל להידוק נוסף של תנאי האשראי וצמצום הזמינות, שיכבידו על הכלכלה".