מיקי זוהר, הליכוד (חמש בערב, גל''צ, 7.3.23) / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
עוד ועוד חוקים שקשורים למה שמכנים בממשלה "הרפורמה המשפטית" הולכים ומקודמים בכנסת, ונכון לשעת כתיבת השורות הללו פשרה עדיין לא נראית באופק. אבל אולי גם הרפורמה במתכונתה הנוכחית היא אינה כה חריפה? השר מיקי זוהר ניסה לשכנע בכך את המאזינים כשהתראיין לגל"צ והסביר ש"יש כאן אי הבנה גדולה בכל מה שקשור לרפורמה. (היא) לא משנה באופן משמעותי את מדינת ישראל… המערכת המשפטית תהיה בסיטואציה טיפה שונה, שפסילת חוקים זה לא דבר שיקרה על בסיס יומיומי, אבל באותה רפורמה ממש אפשר לפסול חוקים בהרכב מורחב של בית המשפטי העליון ואין על הדבר הזה פסקת התגברות".
זוהר מעלה כאן כמה טענות שלא בכולן ניגע בפירוט (למשל, בניגוד לדבריו על פסילת חוקים "על בסיס יומיומי", בבדיקות קודמות הראנו שמאז "המהפכה החוקתית" שהתרחשה לפני כ־30 שנה, פסל בית המשפט העליון בסך הכל 22 חוקים). אבל האם הרפורמה מתירה לבית המשפט העליון לומר את המילה האחרונה לגבי חוק כלשהו, מבלי שהכנסת תוכל להפוך את פסיקתו? התשובה לכך היא שלילית. וכעת נפרט.
ראשית, על פי אחד מהחוקים שמקודמים במסגרת הרפורמה, בג"ץ לא יוכל להתערב בכלל בחוקים שיוגדרו חוקי יסוד (החוקים המכונים בתקשורת "חוק דרעי 2" ו"חוק הנבצרות", למשל, הם תיקונים לחוקי יסוד). אבל השר זוהר לא דיבר באופן מפורש על חוקי יסוד. מה לגבי חוקים רגילים? כיום בג"ץ יכול לפסול חוקים כאלה ברוב רגיל אם הוא מוצא שהם סותרים חוקי יסוד. כעת, על פי "חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)", שנכון להיום אושר בוועדת החוקה לקראת הצבעה בקריאה ראשונה במליאה, כוחו של בית המשפט לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד יוגבל. בג"ץ עדיין יוכל לפסול חוקים כאלה, אך לשם כך יהיה עליו להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, והפסילה תצטרך לזכות באישור של "ארבע חמישיות משופטי הרכב". כלומר, ידרשו לשם כך לפחות 12 שופטים.
עד כאן הדברים לא סותרים את אמירתו של זוהר, אלא שבהצעת חוק זו מופיע סעיף נוסף הקרוי "הוראת התגברות", הקובע כי במקרה שהכנסת קבעה במפורש בחוק הנידון "שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד", והעבירה אותו ברוב של 61, בית המשפט לא יוכל לפסול אותו עד לסיום כהונתה של הכנסת הנוכחית. לאחר מכן, הכנסת הבאה תצטרך לאשר את אותו החוק בתוך שנה ברוב של 61, והוא יהפוך לחסין מביקורת שיפוטית לצמיתות. בדברי ההסבר מודגש כי התגברות כזאת תוכל להיעשות הן לאחר שבג"ץ פסל חוק, והן כצעד מונע לפני שבג"ץ בכלל דן בחוק. כלומר, בהליך החקיקה הראשוני.
בשורה התחתונה: דבריו של זוהר לא נכונים. הרפורמה במתכונתה הנוכחית כוללת בתוכה חקיקה שקובעת כי הכנסת תוכל להתגבר על כל פסילת חוק של בית המשפט העליון, ברוב של 61 ח"כים.
תחקיר: אורי כהן